דבר איש הזאב
קצת לא נעים לכתוב דעה על מישהי כמו מאיה רונן, שדרנית קווים. הרבה יותר פשוט לכתוב דעה על שחקן כשיש לך סטטיסטיקות מוצקות על הא ודא שעשה, אבל הרבה פחות פשוט לכתוב דעה סובייקטיבית על אחת כמו רונן, שאני לא מכיר אותה אישית, וכל מה שאני יודע עליה זה מה שדמותה הטלוויזיונית שיקפה לי. אבל הנה זה בא, ואני מתנצל מראש בפני מי שאני עומד לפגוע לו בראש.
אקדים ואומר: מחבב אותה מאוד, את מאיה רונן. חושב שהיא עושה עבודה ממש טובה, טובה בהרבה מכל השמנדריקיות שהיו שם לפניה. כן, שמנדריקיות (מי כחכח בגרונו ויצא לו בקי גריפין? מאירק'ה, זה אתה?).
היא לא מתביישת מאף אחד, היא מוצאת את האיזון הנכון בין נעימה לנוקבת כשצריך והכי חשוב – נותנת חיזוקים חיוביים קולניים במיוחד לכל זר שעונה נכון על שאלה סטייל "מי זה סאבלימינאל". ואם זה לא עידוד עלייה, אז מה כן?
אבל יש גם אבל. בפיינל-פור האחרון במדריד רונן כבר הרגישה בבית, יותר מדי בבית לטעמי. היא הציקה לשחקנים בשאלות סתמיות במיוחד, דיווחה בעליצות עולזת מדי (שוב, לטעמי) ושיא השיאים מבחינתי היה בדיווח המשותף שהיא ועומר בנוביץ' העבירו דקות ספורות לפני תחילת המשחק של מכבי מול צסק"א. בערך חצי מהדיווח, ואני לא מגזים (אפילו רסקין, אם אני זוכר נכון, עצר את זה באיזשהו שלב) התעסק במי יקנה ארוחת צהריים למי בתום התערבות כלשהי שהשניים ערכו.
עכשיו, העניין הוא כזה: כשקופמן ושליימ'ה מדברים על משהו כזה, זה חינני. בכל זאת, קופמן ושליימ'ה. אבל רונן ובנוביץ'? מעניין לי את הישבן, ואפילו די מרגיז לשמוע על זה במשך שתי דקות. בדיחות פרטיות בעיתונים ובשידורים מעולם לא אהבתי יותר מדי, ושוב: זו דעתי האישית. יש כאלה שאוהבים את זה מאוד ולטעמם זה מוסיף פלפל-פפריקה לעניין. לטעמי לא.
לסיכומו של עניין: אין לי בכלל בעיה שרונן תרגיש בבית בשידורים. להיפך. אני מאחל לכל אדם לאהוב את העבודה שלו כמו שנראה שרונן אוהבת את שלה. אבל... איך אומרים... אט לך, ילדתי. את תהיי פה עוד הרבה שנים. תשמרי קצת אנרגיות לעונות שחונות במיוחד.
דבר יו"ר הדירקטוריון
שלומות ונצורות,
אצטרף אל חבר הדירקטוריון אלעד זאבי בדיון המלומד על מאיה רונן. אדגיש ואומר כי גם ברגע זה ממש, אחרי שהדברים נכתבו, ליבו של מר זאבי טרם חזר לפעום בקצב הרגיל. ככה זה כשאיש רגיש, תם וישר דרך כמותו מעלה על הכתב דברים נוקבים מעט נגד מישהי שכל חטאה, עושה רושם, הוא שתפסה קצת תחת לאחרונה.
הרעיון לכתוב על מאיה מלמד, בעצם, על הפיכתה לסוג של אייקון בתחומה. אייקון קטן, אוקיי, בואו לא נגזים יותר מדי, אבל אייקון. היום, אם אני צריך לנקוב בשם הראשון של שדרית קווים אני אומר מאיה רונן. כמובן שיש גם את האחרות, אבל כצופה קבוע של משדרי כדורסל אני רואה אותה הרבה, במינונים גדולים, והעבודה שהיא עושה משאירה עלי בדרך כלל רושם מצוין.
כבר כתבתי כאן פעם אחת, ואחזור שוב לצורך העניין: עיקר כוחה, בעיניי, הוא ביכולת להתיש את המרואיין בנועם. עוד שאלה ועוד שאלה, מעוד כיוון ועוד זווית, עד שמשהו יוצא. ובדרך כלל הוא יוצא. למזלה, היא עובדת בערוץ הספורט שמעניק זמן מסך ממושך גם בסיום משחקים ולא רץ לשדר חדשות או פרסומות או עובר לתוכנית אחרת במהירות שיא כמו במקומות אחרים. אם זה היה המצב, כוחה של מאיה היה ניטל ממנה כסופרמן בשעתו, או לפחות כמו שמשון הגיבור שמחלפותיו נגזזו בידי דלילה (אל תחמיצו את הקישור לשיר של טום ג'ונס מאחת הפינות האחרונות ב'שיר אחד ביום').
אגזים אולי ואומר, שהיא מאירה תרתי משמע. עם חיוך קבוע על הפנים ובקיאות רבה, היא תמיד תוסיף עוד פיסת מידע נחוצה ותשרה אווירה נעימה, חיובית ומלאת אנרגיה על הצופה שמתייצב לשידור. היא רהוטה, היא להוטה, היא אוהבת את הסיפור. והיי, זאבי, אתה לא בסדר. השתמשת בדוגמא של החידון לזרים מתוך חמישיות שנתתי לך. זה היה אמור להיות טקסט שלי, בן אדם.
ועם כל זאת, ועל אף כל זאת, ובעקבות זאת, גם אני מרגיש בדיוק כמו איש הזאב. התחושה היא שמאיה רונן לקחה לעצמה באחרונה קצת חירויות מהסוג שלא תמיד מתקבל באהדה. כאילו חצתה איזה קו, שאולי לא היתה אמורה, או לפחות היתה אמורה להמתין איתו עוד קצת, עוד עונה או שתיים. קצת כמו "בקי-בקי, יורם-יורם" כזה, יו נואו. מקומות שלא בטוח שמאיה רונן אמורה להביא את עצמה אליהם. לא עכשיו, אולי לא בכלל.
אנהג כאיש הזאב וכמותו אכתוב סיכומו של עניין: אני חושב שהיא מצוינת, אבל קצת כמו אלכס גארסיה גם היא צריכה ללמוד שלא פועלים רק על קצב אחד ובמוט הילוכים יש כמה וכמה אפשרויות. חושב שהיא מצוינת, אם יורשה לי, ובו-זמנית מרגיש שקצת יוצאת מעורה כדי לספק שואו-טיים בכל מחיר. היה נהדר עד לתוספת האחרונה, הקצת מיותרת.
קשה להתערב בקצב ובתחושות פנימיות של אנשים אחרים, אבל אם מאיה רונן תקרא את הקטע הזה ותרגיש איזשהו סוג של הזדהות, אפילו חלקית וקטנה, עם הדברים שכתובים כאן, אני בטוח שהיא תדע לשפץ את מה שטעון שיפוץ. אף אחד מאיתנו לא מנסה לשנות אותה, אבל היא סופר-מוכשרת ובלי קשר מבינה, יש להניח, על מה אנחנו מדברים ותדע לעשות את הסוויץ' הקטנטן הזה שיעשה לה רק טוב.
לפחות לדעת איש הזאב ולדעתי.
