זה אולי יישמע לכם לא הגיוני או אנטי במכוון, אבל אני ממש נהנה לראות את האתרים והעיתונים יוצאים במה שנקרא כאן פרויקטים מיוחדים לכבוד הפיינל פור, ואת כדורסלע-האתר ממשיך להתנהל בכיוונים שלו, בראש שלו, בזמנים שלו, ולגעת בפיינל פור רק ברפרוף ולא במאסות בלתי קריאות בעליל. זו בהחלט אחת החירויות הנדירות בעיניי: להיות בעניין, אבל במידה, בטעם, מבלי להיסחף, מבלי להיבלע ולהיעלם. להיות קצת שונה, קצת אחר, גם במחיר שיביטו עליך במבט שכולו מצח מקומט. זה לגמרי בסדר בעיניי, חלק מובנה ומבורך במהות של האתר הנינוח הזה.

ובזו הדרך, כשהאתר הרציני עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ, למשל, הקרוי 'ספסל', מרביץ משהו כמו 10 לינקים לפיינל פור הערב, אני אברח באלגנטיות לכמה וכמה הערות בענייני דיומא ודלילא כאילו לא היו הדברים מעולם. אחרי המשחקים ודאי ארביץ פה אייטמונים בעניין. אבל לפני האירוע? משאיר את הכבוד לכל מי שרוצה.

יש תור לרופא שיניים היום, וצריך לראות דירה ויש משמרת צהריים על תומרינגו סטאר, שלא לדבר על זה שהיום הוא יום המנקה (לאריסה, מה זאת אומרת מי?) וצריך להרים את הרגליים ולא לדרוך ולהפריע.

ואם כבר רינגו, הנה צילום סלולארי מהחודש. נאה הינו עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ. להערכתי, אגב, הוא מבצע כאן חיקוי של טרנס מוריס משתאה. רק שאצל מוריס תמיד מדובר בשוד וגניבה מצד השופטים, לדעתו, בעוד אצל רינגו הכל נעשה בטוב לב אמיתי ובחיוך. הנה, תשוו בעצמכם.

הלאה.

כבר עכשיו, עוד מבלי לדעת מה ואיך ייגמר, אני מכתיר את אשאנטה ג'ונסון מנהריה כשחקן שהכי מזכיר לי שחקנים שהיו פה פעם. אמנם עוד לא בדיוק הבנתי את מי הוא מזכיר לי, אבל ברור לי שהוא זר של שנות התשעים שאיכשהו הוקפא בדרך לכמה שנים ונחת כאן באיחור של עשור. מין שילוב של ג'ראלד פאדיו עם באק ג'ונסון ונוריס קולמן כזה, משהו ממש לא מוגדר. שחקן מעניין לאללה.

ועוד.

אורן עמיאל סיכם בהפועל מגידו/יקנעם, או שמא היתה זו הפועל יקנעם/מגידו. בהצלחה, לפני הכל. ועכשיו לביאור העניין באופן הכי פשוט גם אם לא מלומד: אחד, קטש אולי הולך לירושלים ושם לא ממש רוצים את עמיאל כנדוניה, יש להם מועמדים משלהם. אחרי מה שקרה במכבי ת"א, גם קטש כבר מבין שאין לו טעם ללחוץ.

שניים, עמיאל ביצע כמה טעויות מאוד לא קולגיאליות כלפי קטש ששודרו באותו סרט מפורסם. כחבר, אין מצב שהוא אומר למראיין: "בוא, בוא תראה איך עודד נמצא עכשיו בסנוקר", מרים טלפון לעודד מול המצלמה, מוצא אותו משחק שוב סנוקר ומוכיח, כביכול, שקטש הוא בחור לא רציני ועוד מגחך סביב כל העניין. בפועל, זה בדיוק מה שעמיאל עשה וזה לא יותר מאשר גול עצמי ליחסים.

או הסיפור ההוא על העצירה בפאב לשתות בדרך למשחק חוץ, על הסמי-השתכרות וכו'. ועמיאל אומר בעצמו שקטש אמר לו, שהסיפור הזה לא יוצא החוצה בחיים לאף אחד ובשום תנאי. בסוף זה הופך לקטע בסרט טלוויזיה. אלה דברים שלא עושים.

אז אולי יש פה מיצוי של מערכת היחסים המקצועית ביניהם, ואולי הקבוצה החדשה של קטש רוצה למנות לו עוזר מאמן אחר בעקבות ההצלחה המסחררת של קטש-עמיאל במכבי ת"א, יו נואו. ואולי פשוט קטש קלט, שזה זמן טוב לסכם את הקשר הארוך הזה. ואתם יודעים מה, אולי זה עמיאל בכלל, שרצה לצאת לדרך חדשה ולשמש כמאמן ראשי כי הבין שבליגת העל זה לא יקרה. הרבה אולי, הרבה ספקולציות, אבל בהשראת הפיינל פור שעוטף אותנו מכל כיוון אף אחד לא אמר על זה מלה, ככל ששמתי לב. אז הנה, אמרתי.

אגב עוזרי מאמן שהפכו למאמנים ראשיים, זוכרים את נאצ'ו לסקאנו? ההוא שניצח את מכבי ת"א פעמיים ביורוליג בעונה שעברה אחרי שהחליף את ולימיר פראסוביץ' בטאו ויטוריה? אותו עוזר מאמן שהוחלף אחר כך במאלקוביץ', שלא ממש הצליח. בקיצור, עליתי על עקבותיו בטעות. הוא מאמן ראשי בפאלנסיה, קבוצה קטנה. רגע הוא שועה עולם, מרביץ ניצחון על מכבי בהיכל וגובר על איש הספחת, ורגע הוא רואה את הספחת מקבל את טאו לידיים כמאמן ראשי, בעוד הוא מעביר אימונים ומשחקים בפאלנסיה, סוג של חור במונחים של ספרד. אין צדק.

ויש עוד.

ערב הפיינל פור יושבים הקפטנים המכובדים של הקבוצות במסיבת עיתונאים. ברק פלג, מאיר טפירו, דריק שארפ וליאור לוי.

ליאור לוי?

ליאור לוי.

מה שמעלה תהיות ושאלות, כמובן.

מה מעמדו הנוכחי של תפקיד הקפטן? האם קפטן צריך להיות שחקן מרכזי? שחקן ותיק? שחקן ספסל שולי? האם יש חוקים בעניין הזה? האם צריכים להיות כללים? ומה הוא עושה חוץ מלחלום על הנפת גביע או צלחת? האמנם הוא מהווה כתובת ואמצעי לשחקן מסוים להגיע להנהלה? נניח, אם פי. ג'יי טאקר כועס על איחור בשבוע בתשלום המשכורת האחרונה שלו, הוא ייגש לליאור לוי ויבקש ממנו להעלות את העניין בפני ההנהלה?

לא יודע, לא יודע. מוזר לראות את ליאור לוי בתצלום אחד עם שועי ליגה כמו מאירק'ה, פלג ושארפ. לפני כמה וכמה שבועות שאל אותי מישהו לצורך איזו עבודה שהכין ילד, מיהו הקפטן של חולון. לא ידעתי להשיב לו למרבה הבושה. לפחות דבר אחד טוב יצא מהפיינל פור הזה: עכשיו אני יודע.

הלאה.

אני רוצה להזכיר, שהפיינל פור ישמש גם כהזדמנות אחרונה של השחקנים להרשים את צוות נשיאות הסיפרה לפני הבחירה בחביב החדש. אמנם לא יינתנו נקודות חדשות במהלך הפיינל פור, אבל זו בהחלט תהיה במה מכובדת עבור כל מי שמופיע בין 32 המועמדים הסופיים לחזק את חברי הנשיאות המשוכנעים, או לשכנע את הבלתי משוכנעים. בסופו של דבר, הרי מה שבאמת חשוב כאן הוא לא מי תהיה האלופה ואם היה משחק טוב או לא, כי את זה שוכחים תוך שבוע-שבועיים. מה שחשוב הוא מי יהיה חביב סיפרה בסלע הבא מסיבה פשוטה: זוכרים ומכבדים אותו לנצח נצחים.

אגב, לאחרונה התגלה שגם פי. ג'יי טאקר מציג רווח בין שיניו הקדמיות. זאת אומרת שג'ייסון וויליאמס, וויל ביינום ובעיקר כרמית גיא – ממש לא לבד. בהזדמנות זו צריך לברך את מנהלת הליגה על הטסתם לכאן של קורקי נלסון, דר' ג'יי וריק בארי, ג'ינו בנקס ואחרים. מצד שני, כרמית גיא כאן, קרובה, איך זה שלא חשבתם גם עליה כאורחת כבוד? מאוד לא נאה בעיניי.

זהו, השעה מאוחרת (2.46 בלילה בשבילכם, רינגו עושה פה לילות שחבל על הזמן), הטקסט מידרדר, הסידורים רבים מנשוא ובערב יש שני משחקים לראות.

מה ייגמר? חולון ומכבי ת"א, לדעתי, אבל אני לא בטוח.

לעומת זאת, אני בטוח בדבר אחר: אם נחיה עד הערב גם נראה איך זה ייגמר.

שלומות ונצורות בשלב זה. ובהצלחה למנחשים.