איך קרה שארז כץ נהיה פתאום קפטן נבחרת ישראל, והאם הוא האיש המתאים? ישבנו, עצמי ואני, וניסינו לפתור את העניין הזה. הרי גדולי אומה היו הקפטנים בעבר, ממיקי ברקוביץ' ודורון ג'מצ'י ועד נדב הנפלד וגור שלף, אנשים עם מיליון הופעות בערך ולא פחות מזה נקודות. אז ארז כץ? איך, איך ארז כץ?

אומרים שקפטן צריך להיות אדם כריזמטי, חדור מוטיבציה, אינטליגנט, ישר דרך, חברותי, אנושי, הגון. בדרך כלל אפשר למצוא את רוב התכונות האלה אצל שחקנים בולטים, דומיננטיים. דבר אחד בטוח: כץ הוא לא כזה. הוא נכנס לקמפיין הנוכחי של הנבחרת עם 17 הופעות מאחוריו ובהחלט נצץ עם אפס נקודות בהפסד לליטא ונקודה אחת בניצחון על רוסיה. מקצועית, ודאי שישנם מספר שחקנים לפניו.

לא מבין איך ארז כץ יכול להיות קפטן נבחרת ישראל.

אני כן מבין שהוא מאוד אינטליגנטי, עובד קשה, ישר דרך, יודע להמריץ את האחרים ויש בו ודאי את כל שאר התכונות שהוזכרו קודם. ונכון גם שהוא היה קפטן הפועל ירושלים בעבר, ומאז צבר עוד ניסיון והשתפשף בקבוצות אחרות - עירוני אשקלון והפועל ת"א.

גור שלף כקפטן מכבי ת"א בזמנו, הוא לא דוגמת קונטרה לשחקן שולי יחסית ששימש כקפטן, שיכולה להעלות לדיון כהשוואה או כמקבילה לארז כץ. שלף נבחר בזמנו לקפטן מכבי, מעצם היותו השחקן הישראלי הוותיק ביותר בקבוצה שמורכבת ברובה מזרים. ומה לעשות שהשחקן הוותיק ביותר היה שווה, בהתאם לדעתו של פיני גרשון, לא יותר מ-7-8 דקות למשחק. הדוגמא של גור לא תופסת לגבי נבחרת ישראל, שבה כולם ישראלים ומשחקים בה כמה וכמה שחקנים בעלי רקורד משובח יותר מאשר כץ. שרון ששון, עידו קוז'יקרו, משה מזרחי, ארז מרקוביץ' ויניב גרין, למשל.

נכון, עם זאת, שלא כל אחד מתאים לשמש קפטן מבחינת אופיו. ובכל זאת, בהיעדרם של טל בורשטיין, גור שלף ומאיר טפירו, יש לפחות שחקן אחד שהייתי הולך עליו קודם, כדי שיהיה לנבחרת הזו קפטן בכיר ודומיננטי גם על המגרש ולא רק כזה שמעודד מהספסל ומשחק מעט מאוד, אם בכלל.

זה יישמע לכם אולי מוזר בקריאה ראשונה, כיוון שהוא עונה כביכול על ההגדרה 'לא מתאים' מבחינת אופיו, ובכל זאת. האיש שלי הוא יניב גרין.

אין מחלוקת סביב מוסר העבודה, המסירות, המחויבות והנכונות של האיש הזה. הוא לא צריך להיות דברן גדול כדי שאנשים יתלכדו סביבו ויתחברו אליו, ונכון להיום הוא השחקן הבכיר ביותר בנבחרת ישראל, עם 75 הופעות ומקום בין 25 הקלעים הגדולים שלה בכל הזמנים. נכון שהוא שתקן, אולי ביישן, אולי מופנם, אולי מכונס בעצמו, אבל גם נדב הנפלד היה כזה וקיבל את התפקיד בנבחרת בזכות הישגיו, יכולתו והניסיון שלו.

יותר מזה, אני חושב שצביקה שרף ועוזריו, אריק שיבק ואריאל בית הלחמי, היו עושים נכון אם היו מעניקים את המינוי לגרין במיוחד אחרי עונה כל כך אומללה מבחינתו במכבי ת"א. דווקא הכרה והערכה וחיזוק לכישוריו, היו יכולים להעניק לו תחושה נהדרת ואיזושהי זריקת מרץ לקראת משחקי מוקדמות אליפות אירופה והעונה הבאה בכלל. גרין כקפטן ישראל, עניין שהוא מוצדק לחלוטין מבחינה מקצועית, הוא מינוי מעניין, מקורי שיכול היה לדחוף את הסנטר קדימה ולהפיק יותר מהפוטנציאל שלו – הן מקצועית על המגרש והן חברתית ואנושית מחוץ למגרש וביחסיו עם התקשורת והקהילה.

אבל בחרו בארז כץ? נתלכד סביב ארז כץ. עד לשובו של טפירו.