אחת החידות הקשות, לא נכחיש זאת. מראש צפיתי שהולך להיות פה בלאגן, כי בסופו של דבר האיש היה שחקן לא ממש מרכזי, וגם הקריירה שלו לא היתה לגמרי מיינסטרימית. הוא לא מסוג השחקנים שעבר בין ריאל מדריד לבולוניה לצסק"א מוסקבה ולברצלונה.

ועם זאת, היה לו לפחות מועדון אחד גדול ברזומה. אולימפיאקוס, זה שבמדיו הוא מופיע כאן בצילום. ולמעשה, היו לו משהו כמו חמש או שש עונות בקריירה בהן הופיע ביורוליג עם הקבוצות שלו.

רק שלושה זיהו אותו. הריני לאשר כי אלילים הינם. כך שבעוד מיטב בני העם והנתינים אשר בתפוצות הולכים בעיקר בכיוון של דייויד ריברס ומוסטפה סונקו, רק שניים ידעו שמדובר בארסן אדה מנסה, גארד צרפתי שהרביץ הגנה חזקה באולימפיאקוס בסוף שנות התשעים, והקיף את התחנה היוונית הזו במיטב הקבוצות הצרפתיות לאורך הקריירה שלו: אנטיב (שש עונות), ראסינג פאריס (שנתיים), וילרבאן וגם תחנה יוונית נוספת: ניאר איסט. היו לו שלוש אליפויות בצרפת, שתיים עם אנטיב ואחת עם ראסינג פאריס.

הוא היה בדרך כלל השחקן השישי בקבוצות הצרפתיות שלו, ובאולימפיאקוס קצת פחות מזה. לאורך השנים שיחק כרכז מחליף לרכזים אמריקאים דוגמת רוברט סמית', זוראן סרטנוביץ', פרנקלין ג'ונסון וגם דייויד ריברס.

עם ריברס הוא שיחק באנטיב. מעניין ששניהם הגיעו מאוחר יותר לאולימפיאקוס, אם כי כל אחד בנפרד. ריברס ראשון, אדה מנסה אחריו.

ושוב אני אומר: האיש הזה היה רחוק מלהיות אליל כדורסל, אבל עשה את שלו רוב הזמן כגארד מחליף עם אוריינטציות הגנתיות. היום הוא בן 37. סביר להניח שנשאר על ה-1.82 שהיה פעם. הוא פרש ב-2002 כשחקן וילרבאן וכשהוא בן 31 בלבד. אולי נשבר לו הזובון? אולי היה פצוע? לא ברור.

וקודם כל, כרגיל, אל התשובות השגויות: שלטון ג'ונס, וורן קיד, אלפונסו פורד, מוסטפה סונקו, דייויד ריברס (הופיע מספר פעמים),
דזי בארמור, דארן דיי, ז'אן ז'אק קונססאו (הופיע מספר פעמים), למונט ג'ונס, ג'יי סטרייט. הכי נחמדים היו אבא ובנו, אורי וחיים, שהתערבו על ארוחה. הבן אמר סונקו, האבא אמר ריברס. אין מנצחים. נסו שוב בחידה החדשה.

מיכאל פניק זכה ראשון. אהרל'ה ויסברג הצטרף אליו מאוחר יותר. ממש לפני סגירה, על סף הדד-ליין, התייצב נדב עמיר ששלח תשובה שגויה בשלב קודם (הוא הלך על ריברס), ודיווח בהתלהבות שאחרי שיחה עם אוהד אולימפיאקוס הוא מבין שמדובר בארסן אדה מנסה.

ההיגיון אומר לבחור בפניק, כיוון שהוא ידע ראשון. אבל לכדורסלע-האתר, כידוע, חוקים משלו, ולכן נלך דווקא על נדב עמיר. זה שרק ברגע האחרון הגיע אל הארץ המובטחת. הוא אמנם לא ממש שמע על אדה מנסה, הוא לא היה בטוח איך מאייתים נכון את שמו בעברית, אבל הוא הדוגמא והסמל לרבים: אפשר לזכות בפרס גם בקושי, עם הלשון בחוץ וברגע האחרון. מעתה והלאה – סמל הינך, נדב.

שלח לי את כתובתך המלאה, חבר, ותקבל את "על המפה" – לא פחות ולא יותר.

החידה החדשה כבר מוכנה. אבות ובנים, אמהות ובנות, דודים ואחיינים, סבתות ונכדות, כולכם מוזמנים לפתור אותה ולהיכנס להגרלה בלי נוכחות רו"ח (אלא אם כן ד. שמיר מתנדב), שהזוכה בה יקבל את "על המפה" .

סופ"ש נאה כרפאל לכל בית ישראל.