דרק הארפר שיחק 16 עונות ב-NBA. זיהיתם אותו בקלות (הימני בצילום), ובואו נגיד שהצמידות לרולנדו בלאקמן והשם דאלאס על הגופייה לא היוו גורם מפריע. האיש יליד 1961, גובהו 1.93 והוא היה רכז. כמעט 11 מתוך ה-16 היו בדאלאס ומכאן הזיהוי הכמעט מוחלט שלו איתה. את שאר חמש העונות הוא פיזר בין ניו יורק, אורלנדו ולוס אנג'לס לייקרס. פרש בגיל 38.

הארפר נבחר על ידי דאלאס במקום ה-11 בדראפט 1983. הוא שיחק עם המאבריקס כמעט עשור שלם, עד שבמהלך עונת 1993/94 הניקס חיפשו רכז מחליף לדוק ריברס, שנפצע וסיים את העונה, וצירפו את הארפר.

זה היה מהלך מצוין עבור הארפר, שעזב את דאלאס כשהיא בעיצומה של עונה כושלת בת כושלת, ועם הניקס, לעומת זאת, הגיע מרחק משחק אחד מזכייה באליפות ב-1994. היו ימים.

נכון לשנה שפרש (1999) הוא דורג 11 בין חוטפי כל הזמנים ו-17 בין מוסרי האסיסטים. היום הוא פרשן של משחקי דאלאס.

רולנדו בלאקמן, יליד 1959, 1.90, הוא יליד פנמה סיטי שהיא, במפתיע, בירת פנמה. הוא שיחק 15 שנים ב-NBA מתוכן 11 בדאלאס. נבחר 9 בדראפט, שנתיים לפני הארפר. סיפור דומה. גם הוא שיחק בניקס (שנתיים) ומיד אחר כך יצא לאירופה, הגיע באמצע 1994/95 לא.א.ק אתונה ובעונה שלאחר מכן שיחק במילאנו. עם מילאנו הוא זכה בדאבל באיטליה והגיע לגמר גביע קוראץ', שם הפסיד עם האיטלקים (ובהם גם סשה דג'ורג'ביץ' אם אני זוכר נכון), לאפס פילזן של פטאר נאומוסקי הגדול במיוחד. היה אמור לשחק בלימוז' וזה לא הסתדר. יותר מזה, הוא כבר היה שם, בצרפת, ונעלם להם. ירד מהעניין ועזב. ויש לו ארבע הופעות באולסטאר ה-NBA, כן?

קלע פנטסטי, המון הישגים ועניינים. בזמן שפרש היו לו 17,623 נקודות שדירגו אותו במקום ה-60 בין קלעי כל הזמנים ב-NBA, שלב אחד אחרי מג'יק ג'ונסון.

דאלאס תלו את גופייה מספר 22 ששימשה אותו על תקרת האולם במרץ 2000. הוא חי בדאלאס עד היום ויש לו ג'וב די נעים-הליכות במאבריקס. אחד הסיפורים הכי זכורים מהקריירה של בלאקמן הוא דווקא הודאה פומבית של פט ריילי, שאמר שהשילוב של ג'ון סטארקס על חשבון בלאקמן במשחקים מספר 6 ו-7 בסדרת הגמר ב-1994 כמאמן הניקס (נגד יוסטון), היה הטעות המקצועית הגדולה ביותר בקריירה שלו כמאמן, וכי הוא לא יסלח לעצמו על כך לעולם.

אלה היו האנשים שבצילום, וזה עוד קצר יחסית. על כל אחד מהם אפשר היה להרביץ עוד כהנה וכשמה פרטים וסיפורים, אבל היות שיש הרבה מאוד פותרים הפעם בואו ניגש לסיפור המעניין באמת שהוא, כמובן, מי יזכה ב"על המפה" המופתי?

עכשיו ככה: יכולתי לומר שיש כל כך הרבה אנשים שפתרו, שבואו נחתוך עניין, נבחר אחד, ניתן לו את הפרס ונלך הלאה.

יכולתי, אבל החלטתי שלא.

מה לגבי ההשקעה, המאמץ, ההשתדלות, הניסיון (למרות שהפעם אולי אין כל כך מה לדבר על מאמץ, זו היתה לבטח אחת החידות היותר קלות שהיו כאן בזמן האחרון).

ובכל זאת. קצת פרגון וקרדיט. הנה רשימת הפותרים המלאה:

עודד וולפסון, שמוליק אבידר, איתי אביאור, עמי פינקל, עודד פינקלמן, יוסי ס., אתגר סימנר, מיקי נגרי, גיל דגן, עמית גרוס, נתנאל קבלה, רן בורוכוב-בוגרשוב, שי פיין, רועי עידן, כפיר מרדכי, שלומי טויזר, אבא של אורי שיין, אסף הורביץ, שרון בזרני, אמנון דוסוב, ערן גולדשטיין, מישהו שכינה את עצמו ג'יימס דונלדסון, ערן בוטבול, קובי צדקה, תומר פלד, מיכאל סקופ, עודד סלע, אודי צחור, דני סמיד, טירן מוסקוביץ', משה אמר, אלכס לייבינזון, דור רוזנברג, ריקי כהן, ישראל גרינפלד, יגאל ניימן, אורי גובר, זוהר כסיף, נועם רימון, קליין רוברט, ליאור בן שלמה, קובי מזרחי, שלום קורנבלום, איציק ביק, רעי גליקמן, ניר פולמן, דב כפיר, יוסי לוי, יונתן עמיר, מיקי גולד, מיקי מ, עופר פרלמן, אודי פרבר.

53 פגעו בול.

בעצם, 54 יחד עם איתי סלע הפלאי שאמר לי: "אבא, תגיד לי מי השחקנים בחידה", קיבל תשובה, הלך למחשב שלו ושלח אותה בעצמו דרך השבלונה כמו אליל. איזה ילד-חמד. מתוק. אבא ייתן לך את "על המפה" גם בלי שתענה, חבוב.

מבחינת טעויות, הנה לקט נבחר:

אחד אמר דרק הארפר ורוברט פק.

אחד אמר אלן הנדרסון ואלאן דיגבה.

אחד אמר רולנדו בלאקמן ורוי טארפלי.

אחד אמר רולנדו בלאקמן והאוורד קרטר.

אחד אמר דל קארי וקנדל גיל.

אחד אמר איי.סי. גרין ואייברי ג'ונסון.

אחד אמר דרק הארפר ולושיוס האריס.

והיו עוד כמה טעויות.

בחזרה לפותרים שהצליחו. עוד לפני הכל, תענוג לראות השתתפות ערה כזו, להכיר שמות חדשים, להיתקל שוב בשמות מוכרים. ונשאלת השאלה, איך אני הולך למצוא את האחד מתוך 53 שייקח את הפרס?

בתור התחלה, מצאתי לי דרך לצמצם.

איך? בעזרת קוצו של יוד, כמובן.

לבלאקמן קוראים רולנדו ולא רונלדו. כהליך צמצום, הוחלט להסיר מהרשימה את כל מי שלא דייק בשמו הפרטי של בלאקמן. קצת אכזרי, נכון. קצת לא הוגן אולי, גם זה נכון. אבל כשאמרו שצריך לחתוך בבשר החי, התכוונו כנראה למשהו מהסוג הזה.

ומכאן, במקום לומר מי נפל, הנה מי שנשאר וכל אחד שיחפש את שמו בפנים, אוקיי? רולטה-סטייל. רבים וטובים הולכים ליפול עכשיו בזה אחר זה כמו חיילי דומינו. בואו ונראה כמה יישארו עומדים על הרגליים.

איתי אביאור, עמי פינקל, יוסי ס., אתגר סימנר, גיל דגן, עמית גרוס, נתנאל קבלה, אבא של אורי שיין, אסף הורביץ, שלומי טויזר, אמנון דוסוב, ערן בוטבול, קובי צדקה, תומר פלד, מיכאל סקופ, דני סמיד, טירן מוסקוביץ', משה אמר, דור רוזנברג, ריקי כהן, נועם רימון, זוהר כסיף, קליין רוברט, קובי מזרחי, ליאור בן שלמה, שלום קורנבלום, איציק ביק, ניר פולמן, רעי גליקמן, דוב כפיר, יוסי לוי, יונתן עמיר, מיקי גולד, שי מ., אודי פרבר.

כן, וגם איתי סלע. הוא כתב נכון. כמו שאמרתי לו.

כפיר מרדכי ציין רק שמות משפחה, ולכן גם הוא נופל יחד עם כל אלה שהוזכרו בנאגלה הראשונה, אבל שמם לא מופיע בנאגלה השנייה.

כל השאר צדיקים המקפידים על איות נכון. וזה נאה כרפאל.

מקווה שמרוב שמות לא פספסתי אף אחד. ולמתרעמים למיניהם על הליך הניפוי: היי, בפעם הבאה תאייתו כמו שצריך. זה שם של בן אדם, כן?

האמת, מי שהיה משתמש בכינוי רו וסוגר עניין – הייתי מחליק לו את הסיפור ומכניס אותו פנימה.

בקיצור, מתוך 53 שפתרו רק
35 כתבו רולנדו ואחד מהם יזכה בפרס.

והזוכה הוא . . .

והזוכה הוא . . .

והזוכה הוא . . .

(אנ-דנ-דינו ראדג'ה אמר שאין סיכוי שיגיע בחום הזה להשתתף בהגרלה):

אתגר סימנר!

יא אולוהים, אתגר. עמדת באתגר!

שלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל את "על המפה" בהוצאת מודן, לא פחות ולא יותר.

זהו, החידה החדשה כבר כאן. מקווה להיענות גדולה ורבה כמו בחידה של הארפר ובלאקמן. רולנדו בלאקמן.

שלומות ונצורות בשלב זה.