עוד שני ראיונות מתוך 'רק ספורט' ברדיו ללא הפסקה, אחרונים לפי שעה, והפעם עם ארז כץ ומורן רוט. והאמת? אם לסיים תקופת שידורים צפופה ואינטנסיבית – רצוי עם שני ראיונות מהסוג הזה.
קודם כל כץ, איש שהוא צומת דרכים מעניינת ואדם לראיין אותו בתקופה הזו של העונה. אפשר לדבר איתו על עצמו ועל הזריקה שהוחטאה בחצי גמר הפיינל פור נגד מכבי ת"א, אפשר לדבר על ג'ייסון וויליאמס, אפי בירנבוים ורועי חגאי, אנשים שעבד איתם בבני השרון בשנתיים האחרונות וגם על וויל סולומון, איתו שיחק בעונת הזכייה בגביע יול"ב עם הפועל ירושלים.
כץ מדבר על כל אלה, ובאופן מוזר ומתמיה – על כל אלה כץ מדבר.
וגם, ולא פחות חשוב, הוא מספר על כמה שאפי בירנבוים רצה להביא אותו למכבי ת"א, ועל איך שההנהלה שם לא מעריכה אותו מקצועית ולכן, בעצם, הוא מחוץ למערכת דווקא ברגע הכי קרוב שהיה לו עד היום. "במאמר מוסגר או שלא במאמר מוסגר, זה רק יגרום לי למוטיבציה גדולה יותר בפעם הבאה שאפגוש את מכבי", הוא אומר.
ראיון מעניין עם ארז כץ, לא נכחיש זאת, והנה הוא כאן.
אחר כך מגיע עוד אחד עם מורן רוט. אחד שכבר נכבת כאן כי רגעי השיא שלו, בלי קשר למה שיעשה בהמשך הקריירה שלו, כבר מאחוריו. אותם רגעי פורקן והיסטריה אחרי הזכייה של הפועל חולון על המגרש. "איזו קבוצה, איזו קבוצה, לא תהיה קבוצה כזו בהיסטוריה", הוא צעק. "וואט דיד איי טל יו?", חזר ואמר ודחף את מאליק דיקסון שוב ושוב. פעם אנשים היו צובטים את עצמם כדי לדעת שמשהו הוא באמת אמיתי. היום, על פי רוט, פשוט דוחפים כדי לקבל פידבק.
ראיון עם רוט על מה שהיה ועל מה שיהיה בהפועל חולון ואיתו בפרט – ממש כאן.
וזהו, בינתיים וכאמור.
שלומות ונצורות בשלב זה.
ואם הכל יהיה בסדר, ישובו לכאן ראיונות הכדורסל מהרדיו מתישהו במהלך אוגוסט.
