שלום ערן,

באחרונה העלה מיקי דורסמן את אפשרות איחוד הקבוצות הפועל חולון ומכבי ראשל"צ לכדי קבוצה מאוחדת בעלת תקציב מוגדל, שתיתמך בעיריית ראשל"צ (שהרי מרדכי ששון, ראש עיריית חולון, אינו שש לתמוך בקבוצה משיקוליו הלגיטימיים).

מה דעתך על רעיון כזה? אני אישית נגד, וחושב שזה מעקר את הקבוצות השונות בתכלית הללו מזהותן, פוגע ברוח הספורט, ואישית, כאוהד חולון, לא אוכל להזדהות עם קבוצה שכזו. אעדיף קבוצה צנועה בהרבה שלא תשחק באירופה. יש לי תחושה שמרבית האוהדים גם סבורים כך.

לתגובתך אצפה,

א. רנציאס

וואלאק, א. רנציאס זה יפה. הרבה אנשים אוהבים להידמות לאנשים אחרים, אבל איך הגעת דווקא אליו? חוץ מזה, היוונים הוגים את שמו רדזיאס. הוא פרש כבר, מה נזכרת בו פתאום? היה בחור נאה, מין אל יווני כזה, מוכשר, ברם אולם סוג של גאסולינה, נו, רך מדי.

מה קורה עם האיחוד הזה עם ראשל"צ, באמת? ראשל"צ כבר מינתה מאמן משל עצמה, זיו ארז, וחולון ממשיכה לחפש ספונסרים באמצעות מיקי דורסמן ואנשיו. אם יהיה איחוד זה אומר שורסמן לא יאמן? שארז לא יאמן? שהם יהיו מאמן ועוזרו? אתמהה ממושכות ואנושות ולא אבין זאת.

אני חושב שאיחוד הוא רעיון טוב רק כשאחת משתי הקבוצות נקלעת לבעיה כלכלית או אפילו קיומית, או בכלל למשבר כלשהו. כל עוד קבוצה מייצגת עיר ומצבה טוב הן כלכלית והן מבחינת החיבור שלה אל הקהילה המקומית, אין לדעתי סיבה ממשית לאחד בין ערים כמו חולון וראשל"צ אפילו שהן גובלות זו בזו.

לכאורה, אפשר לומר שאיחוד כזה יגביר את הכוח המקצועי והכלכלי של הקבוצה החדשה, אבל לדעתי, לפחות, בחלק מהמקרים הוא גם ייצור מתיחויות, ריבים וקשיים ניהוליים בין האנשים של הקבוצה האחת לאנשים של הקבוצה השנייה, שבמקום לקדם את החיבור החדש יתקעו ויעצרו אותו סביב ענייני אגו מטופשים.

נכון שיש את האיחוד המוצלח והקיים בין הרצליה ורעננה, אבל יש גם איחוד שכשל כמו זה שבין פתח תקווה לגבעת שמואל מלפני מספר שנים, שתי ערים סמוכות שרצו יחד עונה אחת וחזרו לחיות כל אחת בנפרד.

תכל'ס, הרי כל הרעיון הוא שבט נגד שבט, מחנה נגד מחנה. תל אביב נגד ירושלים, יבנה נגד עכו, רמת גן נגד באר שבע. ברגע שמתחילים לחבר את אלה עם אלה ואת זה עם זה, יוצא קצת מיץ מכל האירוע. לא מת על איחודים, בקיצור. אבל אני גם לא מוציא כסף מהכיס כדי לקיים קבוצות, אז הקול שלי כנראה לא ממש נחשב כאן.

היי ערן,

קטע משעשע ביותר, מיומנו של קובי בראיינט. רק שתדע.

עודד ס.

תודה. את הקטע כתב אלעד זאבי. תשבחות לאיש. ולמי שפיספס, זה נמצא בלינק "סיפרה שלכם".

שלום,

רציתי להוסיף שתי הארות בעניינו של אפי בירנבוים (בהמשך לקטע המפורסם באייטמון של גיל והתרגיל).

ראשית, אפי התחיל להתמקד בצד ההגנתי של המשחק כבר בהיותו מאמן הפועל ת"א, כשלצידו עמד עמי נאווי. אפי החל להזכיר את חשיבות ההגנה בתקשורת ועמי עשה זאת במגרש ובהצלחה. שנית, למיטב זכרוני, אפי מעולם לא ניהל סגל מעובה של 12 שחקנים בכירים (+ אבא של כספי), ולטעמי פה יהיה מבחנו העיקרי.

איתן

מסכים איתך לגמרי. ואל תשכח את המשפחה של ליאור אליהו. עוד על הכדורסל של אפי, אגב, אפשר לשמוע בראיון הרדיופוני עם ארז כץ שמופיע כאן באייטמון נפרד.

שלום,

בהמשך לתהייה הנשיאותית בדבר שלושה חביבים באותה קבוצה ביחד, אינני בטוח אך נדמה לי, אף כי אינני אביב לביא, בעונתו הראשונה של דריק שארפ במכבי ת"א - 96/97, שארפ שיחק יחדיו עם אלפונסו (הידוע בכינויו באק ג'ונסון), ועם גיא גודס, שני חביבי סיפרה בפני עצמם.

הכצעקתה?

עודד ו.

מעניין מה שאתה אומר, אבל יש בעיה אחת: שארפ רק הגיע באותה עונה למכבי ת"א, הוא לא היה חביב הסיפרה כבר מיומו הראשון במכבי ת"א ומעונתו הראשונה, ולכן אין כאן שלישיית חביבי סיפרה באותה קבוצה כבר ב-1996/7. ג'ייסון וויליאמס, טריי סימונס ושארפ מעונת 2008/09 הם כנראה שלישיית החביבים הראשונה באותה קבוצה בכל הזמנים.

שלומות ליו"ר הדירקטוריון,

נבארו חוזר לברצלונה, גרבאחוסה כנראה למלאגה וסולומון כנראה למכבי. הדרך של הספרדים מליגת הגדולים לאירופה מעלה לי חיוך ועושה שמח. יהיה מעניין לראות את היחסים בין אפי לסולומון ותודה לאפי שלא מחתים את ביינום, שנתיים היו מספיק.

אולימפיאקוס מחתימים את וויצ'יץ' ואת הלפרין. מעניין אם יחתימו גם את מוריס, אולי בכלל יבקשו ממוני פנאן לקפץ לביקור התרשמות ויסכמו גם איתו.

האם קרה אי פעם מעבר של שני שחקנים מקבוצה ישראלית לאותה קבוצה ביוון?

שלומות ונצורות

עמי

נראה לי שלא. רגע, רגע, רגע. היה איזה משהו עם אורי יצחקי וישראל שיינפלד. אבל עד כמה שאני זוכר הם לא שיחקו באותה קבוצה. יצחקי שיחק באגלאו, שיינפלד בלאריסה. ולגבי מוריס, דיברו על פנתינאייקוס או צסק"א בהקשר שלו (הופה, עדכון, האיש חתם בצסק"א). אולימפיאקוס כבר די מלאה והם מחפשים זר בעמדה 3 (או ישאירו את קינטל וודס אם לא ימצאו איזה אליל כשהדיווח האחרון מדבר על ניסיון להביא את אנתוני פארקר).

ועוד אחת מעמי:

ערן,

בוא'נה זה רעיון ענק. יחתימו מכבי את סטנלי שן זהב הקשיש, וייצרו רביעיית חביבי סיפרה בקבוצה אחת (יחד עם שארפ, סימונס וג'ייסון וויילאמס כאמור), שיא כל הזמנים. לא נוכל להתכחש לקבוצה זו גם ברגעי השפל העמוקים שלה ביותר.

יעלה הסטנלי לשחק במשחקי ליגה בהם היתרון נוח ויוכיח כי גם בגיל 41 (בתחילת העונה הקרובה) הוא אליל בן אלילים וישחק שווה בשווה מול נציגי ראשל"צ, גליל/גלבוע, רמת גן ואחרות. ואם לא מתאים לבירנבוים או למכבי, יביאו אותו על תקן מוריליו דה רוסה. לא משחק אמנם, אבל רוחו שורה על הספסל ועיניו צופות מקרוב.

רעיון ענק, עמי. אתה זוכה בפרס לנוכח המקוריות: שלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל חולצת כדורסלע – לא פחות ולא יותר.

שלום,

תוך כדי הכנת עוד תרגיל לאוניברסיטה, פתאום זה הכה בי - האם יכול להיות שאדון שמעל'ה מזרחי הוא קורא קבוע של כדורסלע-האתר? אוסף חביבי ספרה מכובד ביותר הוא בונה שם במכבי לעונה הבאה. הנה - שארפ שם כבר משהו כמו 217 שנים, וויליאמס, החביב הטרי חתם גם הוא וגם אדון סימונס מצטרף לחגיגה. רק חבל שגודס הלך (ובנימה זו, המון המון בהצלחה בירושלים, מגיע לו שיצליח).

עד הפעם הבאה,

אדם

אני חושב שמישהו כבר העלה כאן את השאלה הזו בעניין שמעל'ה. עניתי אז שסביר ששמעל'ה-הלוחש-לקמעות, אדם כבן 70 שנה, אינו מחובר עד כדי כך לקומפיוטרים, אם כי מרגליו פזורים ברחבי הרשת וייתכן שהשמועה הגיעה לאוזניו. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהדברים נכתבו זמן קצר לאחר הפרסום על מינויו של אפי בירנבוים ובהמשך גם פעם נוספת, לאחר שפורסם בכדורסלע-האתר כי הנשיא מציע את אראזם לורבק כמחליפו של ניקולה וויצ'יץ' ולא עברו יום-יומיים והנה ידיעה בכל רחבי הרשת, לפיה מכבי ת"א מעוניינת בלורבק.

אכן כי כן, לוחש לקמעות הוא שמעל'ה, אבל אוזניו כרויות היטב לכל המתרחש, אפילו לדברים שנוסקים אל חלל האוויר בחדר הישיבות של דירקטוריון כדורסלע או בזה של נשיאות הסיפרה.

ערן שלום,

בקרוב ייערך דראפט ה-NBA הבא עלינו לטובה(?). חוץ מעומרי כספי שלנו משתתפים עוד כמה חבר'ה מהשכונה כמו ניקולה באטום, הצרפתי הנהדר, ודנילו גלינארי האיטלקי ממילאנו שיתמודדו על מקום בסיבוב הראשון יחד עם כמה צעירים מהיבשת שממול (דריק רוז, או.ג'יי מאיו ומייקל ביזלי הם השמות החמים השנה, לא שזה אומר לי משהו).

ניסיתי לראות מה אומרים האתרים האמריקאיים על כספי ועל סיכוייו להגשים את החלום של כולנו ולשחק בליגה הטובה בעולם. חלקם אומרים תחילת סיבוב שני, האופטימיים מנבאים סוף סיבוב ראשון ויש כאלה שאומרים שלא יבחר בכלל (זה הכל אנטישמיות).

השאלה שלי אליך היא מה הציפיות שלך מעמרי? באיזה מקום אתה מהמר שיבחר (אם בכלל) והאם יש לו בכלל סיכוי לייצג אותנו בליגה הטובה בעולם (אחרי ששמעתי ששוויץ כבר הספיקו לשלוח לשם שחקן, השמיים הם הגבול).

בתודה,

אור

לנוכח עצלנותי, או בעצם למה להיות קשה עם עצמי – פשוט לא מצאתי זמן – התמהמהתי עם תשובה לשאלה הזו ובינתיים כספי הסיר את מועמדותו ככה שדברים פחות קריטיים ולא רלוונטיים.

לשאלה אם אני רואה אותו משחק יום אחד ב-NBA התשובה היא כן, אבל עדיין מוקדם בשבילו. קודם שישפר כמה דברים טעוני שיפור: קליעה מבחוץ, מסירה בתנועה, קבלת החלטות, בחירת זריקות. אחר כך נדבר על NBA.

שלום ערן,

ראשית, ארצה לומר לך שאני נהנה מאוד לקרוא את ספריך ומאמריך בתור חובב כדורסל מושבע. אודה לך אם תוכל לספר לי מהו סיפור הפיצה עם מכבי ת"א ורדיסאב צורצ'יץ'.

רעי

תודה על המחמאות. בגדול ומבלי להיכנס ליותר מדי פרטים, זה היה הסיפור שנחשף על ידי שליח פיצה שהגיע לביתו של מוני פנאן וראה שם את ראדיסב צ'ורצ'יץ'. זה קרה זמן קצר לפני תחילת סדרת הגמר בין מכבי ת"א להפועל ירושלים, כשצ'ורצ'יץ' היה שחקן ירושלים. הסיפור הודלף לעיתונות על ידי אותו שליח, ומאז הוא מכונה פרשת הפיצה.

ההשלכות היו מיידיות: בהנהלת ירושלים קיבלו את הסיפור באופן קשה מאוד, הקהל של ירושלים סירב לסלוח לשחקן. שנה וחצי מאותר יותר, כשצ'ורה הגיע לעונת פרישה במכבי ת"א, הקהל הירושלמי קיבל אותו כאות מחאה עם מגשי פיצה ריקים ונפנף בהם לאורך המשחק.

ההערכות דיברו אז על לא-סתם-ביקור-חברותי (פנאן וצ'ורצ'יץ' נודעו אז ביחסיהם הקרובים עוד מהתקופה בה שיחק צ'ורה במכבי ת"א בגרסה הכבדה שלו), אלא הלכו לכיוונים אחרים: סגירה של צ'ורה במכבי ת"א לעונה הבאה, מכירת הסדרה מצדו ומה לא. צ'ורצ'יץ', כאמור, לא המשיך לאחר מכן בירושלים ויצא לשנת הפשרה בטורקיה, שלאחריה חזר למכבי ת"א וסיים בה את הקריירה.

שלום,

קודם כל אני רוצה לציין שאתה כתב כדורסל מצוין שמבין עניין ואני נהנה לקרוא את הספרים/כתבות שלך. השאלה היא, איך קורה ששחקנים שהיו כוכבים במכללות ובתיכונים משחקים בישראל וליגות אחרות כמו ג'ייסון גארדנר שהיה בר"ג והוביל את מכללת אריזונה להישגים ולאליפות המחוז כשארינאס ולוק וולטון מנגנים כינור שני. וויל ביינום בכלל היה רכז מחליף שלו שמה עד שעבר לג'ורג'יה טק.

או אנדי איבי שהיה מוזכר באותה נשימה בתיכונים עם לברון ג'יימס, ושיחק בבני השרון. למה שחקנים כאלה נעלמים ולא פורצים? בגלל שחסר להם האופי? הגובה? תסביר לי ואם יש לך עוד דוגמאות אני אשמח לשמוע.

בתודה,

אורי

זה כבר לא נעים. שני נתינים שמשבחים את הנשיא בזה אחר זה? נאה.

השאלה שלך מאוד מעניינת, ואני לא בטוח שיש לי תשובות מלאות. אתה יודע מה, בוא ואענה לך בניחוח מליניאקי-משהו.

לא כל מי שמצטיין בתיכוניים ובמכללות יצטיין ב-NBA; לא כל מי שמצטיין ב-NBA יהיה טוב באירופה. אם מישהו טוב במכללות אבל לא מספיק טוב עבור ה-NBA, למה לו לעבור לאירופה? שילך לשחק ב-NDBL. ואם למישהו הולך קלף באירופה, מה יש לו לחפש ב-NBA? שיישאר קרוב לבית, למשפחה.

בקיצור, כמו שהבנת, עם משפטים מהסוג הזה אפשר לפתור כל בעיה ושאלה כמעט.

אין לי תשובה למעט זו, שגם היא, אגב, מתחילה במליניאקית: כל סיפור בפני עצמו, כל סיפור והדינמיקה שלו, אין כללים. ובדרך מפה לשם ומשם לפה יש אלף גורמים משתנים שלא לכולם אנחנו מודעים. סיבות משפחתיות, סוכן מוצלח או לא, חוסר מזל או מזל בשפע, פציעה בטיימינג גרוע, בחירה שגויה בקבוצה הלא מתאימה ועוד.

ועד כאן חלק א' של שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.