שלום,

מוריס בצסק"א, וויצ'יץ' והלפרין באולימפיאקוס. מתפרסמות ידיעות על כך שאולימפיאקוס מציעה חוזה ענק לפארקר. דיבורים על הצעה מצד צסק"א לשאראס ועל כך שאוברדוביץ' מנסה להביא פליטי NBA (הרמן ודלפינו).

שלוש קבוצות שופכות ים כסף על שחקנים מדרג א', וגם מדרג ב' וג', ולא משאירות לאחרים שום סיכוי. אפילו הספרדים נשארו מאחור.

האם היורוליג הופך להיות "ליגת חרטאבונה הדור הבא"? אתמהה ממושכות ולא אבין זאת. נצפה להתייחסות נשיאותית למהומה שמתחוללת באירופה, ולא על כך שרוסיה העיפה את הולנד בענף שאסור להזכיר את שמו באתר זה.

בנוסף, אמור מעתה אולימפיאקוס עלית ת"א ומכבי מגדל ירושלים. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שאפי ומוני נכנסו לתרדמת חורף והם מתכוננים להתעורר רק לקראת סוף מאי 2009 בפיינל הפור הישראלי. כנראה שערבי חמישי בעונת היורוליג הבאה ינוצלו להליכה בפארק יען כי ביד נוקיהו לא יהיה מה לראות.

נדב דולינסקי

אהלן נדב,

הפעם תורך לזכות במהדורת שאלה-תשובה פרטית. בוא נתחיל מזה, שבאופן אישי מעניין אותי לדעת או להבין מה מניע את אלה שמשקיעים כל כך הרבה כסף? עד כמה שאני יודע, הכסף הזה לא חוזר. זאת אומרת, גם אם אולימפיאקוס תזכה באליפות יוון סוף-סוף, הבעלים שלה לא יראה את מלוא ההשקעה בחזרה.

אז מה מניע? יוקרה לבדה? פרסום שמסייע לביזנס האחר שמחוץ לספורט? ריגוש? תאוות כוח ושליטה? הרצון לתת בראש ליריבה? שעמום? כן, אולי משעמם להם, לעשירים מאוד, מה אתה יודע.

קח בקנה מידה מקומי את מיקי דורסמן, למשל. הוא נראה לי כמו טיפוס שמשתעמם מאוד מהר מדברים. אם זה לא כמו שהוא רוצה, הוא הולך, זז, מוותר, חותר לדבר הבא. לפסגה ולשאיפה הבאה.

לאנשים האלה אין דאגות קיומיות, הם לא נלחמים באוברדראפט, אין להם ולבני ביתם מחשבות על מחסור אלא בעיקר שפע ושפע ועוד שפע. בסוף הם יגידו לך שהם משרתים את הקהילה. מספקים בידור להמונים, לאוהדים שרוצים להילחם ביריבה הגדולה, השנואה. מלחמת שבטים מודרנית, נו, כבר הזכרתי את זה באייטמון קודם של שאלות-תשובות.

יש אצלם כל כך הרבה כסף בכיסים, בכספות הבנקים ומתחת לבלטות, שכנראה אין להם בעיה להפוך אנשים אחרים לעשירים מאוד, ובלבד שיספקו את מאווייהם. תן לשאראס את המיליונים, הוא כבר יעשה אותך אלוף אירופה (או שלא). תן לוויצ'יץ' כפול ממה שהרוויח, הוא יעשה אותך אלוף יוון (או שלא). תן לינאקיס, אולי הוא יעשה לך מה שרבי פנחס הגרשוני לא עשה. או שלא. בינתיים לא, אבל אם נחיה גם נראה מה ייגמר עם זה.

קשה מאוד לשים את עצמך בתוך הראש של מיליונרים כבדים מאוד. מי יודע איך הם חושבים, מי יכול להבין מה בדיוק מניע אותם? לא אני, עם החשיבה החנוונית שלי. לא חנונית, היי. חנוונית אמרתי. חנווני, נו, פעם היתה מלה כזו. כבר לא משתמשים בה היום, אבל זה בטח לא באשמתי.

לענייני כדורסל, אני חושב שמוקדם לקבוע איך תיראה העונה של מכבי ת"א כל עוד אין סגל סופי מול העיניים. ותהיה בטוח שאפי בירנבוים ומוני פנאן לא נרדמו. הם מחפשים ובודקים ויהיו למכבי ת"א 1, 4 ו-5 זרים. אני אומר שמוקדם לא רק כי הסגל לא מושלם, אלא כי בעונה שעברה, למשל, אפילו במהלכה לא ידעת מה תקבל מהקבוצה הזו אפילו תוך כדי משחק. אז איך אפשר לדעת לפני פתיחת העונה, וכשהסגל הסופי אפילו לא מוכן?

המכבי הזו, הלא יציבה, המוזרה, המפסידה משחקים על גבי משחקים בליגת קזינו המקומית, הגיעה לגמר היורוליג. וגם בעונה שעברה היו קבוצות שהתחזקו, שילמו, מימנו שכר עצום לשחקנים. פנתינאייקוס לא עלתה לשלב ההצלבה, להזכירך, והפסידה במשחק מכריע וקריטי לקבוצה עם זר אחד, פרטיזן בלגרד. ריאל מדריד לא עלתה לפיינל פור, אחרי שנראתה כמו מועמדת בטוחה להיות בפנים.

אם דברים היו נחתכים באופן חד וברור כמו שאתה כותב, אפשר היה לסגור את העסק. עובדה שמריצים עונה אחר עונה, עונה ועוד עונה, ונכון שבשנים האחרונות הכסף מנצח בסופו של דבר, ונכון שקשה יותר לקבוצה עם תקציב בינוני לזכות בתואר, אבל ההפתעות נופלות וקורות. ותמיד יש סיכוי. אל תסגור עניין.

הזכרת שלוש קבוצות, אבל ישנה גם ברצלונה עם שתי עסקאות גדולות מאוד ועוד זנבנב: חואן קרלוס נבארו חזר מעונה אחת בממפיס ודייויד אנדרסן עזב את צסק"א מוסקבה. גם לובוש בארטון מצטרף מבדאלונה.

גישת החנווני אומרת, שלא חייבים להשתולל. אתה לא חייב להחתים שחקן בשני מיליון יורו, רק כדי להרגיש גדול ונחשב. לא הייתי מחתים היום שחקנים כמו וויצ'יץ' או גרבאחוסה או מרקוס –פייזר-סוס-יאור על סכומי עתק ו/או ליותר מעונה אחת. הם כבר לא צעירים, הם עברו פציעות. הסיכון לגביהם גדול. לעומת זאת, כן הייתי מהמר על זוראן ארצג (מעניין אם הוגים את ה-ג' הזו, משום מה נראה לי שלא) ודומיו. או הביג לבובסקי ההוא ששיחק לידו שם בז'לזניק, מה-שמו, ברח לי.

לאבוביץ', לאבוביץ'. נזכרתי.

חסרים צעירים אירופיים טובים שאולי לא יגיעו ל-NBA, וכדאי להשקיע בהם? לדעתי לא חסרים כאלה.

וגם להחתים שחקנים כמו ג'ייסון וויליאמס וטריי סימונס זו גישה לגיטימית לגמרי מבחינת קבוצות שלא רוצות לשלם שני מיליון יורו לשחקן אחד מוביל. קח את סיינה, שעל אף ההפסד שלה למכבי ת"א בפיינל פור במדריד היא בעיניי קבוצה טובה יותר ממכבי, לפחות נכון לעונה שעברה.

כמעט כל השחקנים שם הגיעו מתוך הליגה האיטלקית. קאוקינאס, סאטו, מקינטייר, סטונרוק, אילייבסקי, דיינר, ת'ורנטון בקדנציה הראשונה שלו. אני לא אומר שחייבים להיות עד כדי כך קיצוניים ולהתחזק אך ורק בשחקנים ידועים ומוכרים, אבל זו בהחלט דרך ראויה לחסוך בעלויות, לדעת בוודאות את מי אתה מביא ובנוסף גם להחליש יריבות פוטנציאליות. אפילו המאמן, כבוד הפסנתרן סימונה פיאניג'אני, מונה לתפקיד אחרי ששימש עשר שנים רצופות כעוזר מאמן. לפעמים, כעוזר מאמן, אתה רואה סביבך הרבה יותר דברים מאשר המאמן פנוי לראות.

מנקודת המבט של מכבי ת"א, זה לגיטימי. זה בדיוק מה שעושות לה האירופיות הגדולות כרגע. לא צריך להביא את זה למינוחים והגדרות סטייל 'כל ד'אלים גבר'. פשוט, מי שיש לו יותר כסף – זוכה בשחקן. זה די טבעי, די מובן.

בטח כאשר עידן הסמלים הסתיים מזמן. רבאק, אפילו הבלולים עזבו את חולון ועמוסל'ה פרישמן ושמעל'ה אמסלם לא שיחקו כל חייהם בהפועל ת"א, למרות שבהחלט היית מצפה שזה מה שיעשו.

בקיצור ואם לסכם, היורוליג לא סגורה מראש. יש מצב עצבני שמכבי ת"א לא תזכה בתואר עצמו, לא נכחיש זאת, אבל תהיה ישר ותענה לעצמך: יש עונה כלשהי שאין מצב כזה? מה, ביורוליג משחקת רק מכבי ת"א? אין עוד משהו כמו 7-8 קבוצות שיכולות לזכות בתואר?

יש. וזוהי גם מכבי ת"א. אחת משמונה המובילות בכדורסל האירופי כבר הרבה מאוד שנים. לפעמים היא בין הארבע, לפעמים בין השתיים ולפעמים היא האחת והמובילה. להערכתי, זה גם מה שיקרה בעונה הבאה, אבל כבר סיכמנו שלהערכות יש לפעמים טעם של התחת של שאקיל.

שלומות ונצורות לך, נדב, בשלב זה.