אהלן ערן,

שלומות ונצורות,

האם רק אני מרגיש הרגשה מוזרה ולא נוחה עם ההחתמות החדשות של מכבי אלקטרה תל אביב? האם מר ג'ייסון וויליאמס, שאני חושב שהוא באמת אחלה שחקן ליגה אבל לקבוצות כמו בני השרון ואולי גג לירושלים, באמת מתאים לרמה של מכבי?

ודרור חג'ג', נו, באמת. דרור הוא אחלה בחור. אחד שהיית מוכן לצאת איתו לקרב, ונראה לי שיש לו אישיות כובשת. אבל ואבל ענקי: הוא מתאים למכבי? למה מכבי לא לוקחת את מאיר "בעל הנס" טפ-הירו? נכון שהוא מבוגר, נכון שאין לו הגנה גדולה(וגם זאת מחמאה), אבל דחילק הוא בארבע רמות מעל חג'ג'. ואם כבר ישראלי, למה לא לקחת את מאיר ולתת לו את ההזדמנות של חייו? הרי הוא ואפי מסתדרים מצוין ביחד. יש לו חוזה בבני השרון, אבל חוזה אף פעם לא עצר את מכבי מלפתות שחקנים טובים להצטרף אליהם.

האם אתה חושב שבתקופתו של פיני גרשון שחקנים כאלה בכלל היו מועמדים להגיע למכבי? מה קורה כאן?

לדעתי, מכבי חוזרת לתקופה ההיא מפעם. היא לוקחת שחקנים על מנת להחליש את יריבותיה כדי שלא יאיימו על האליפות של מנהלת ליגת העל, ולאו דווקא כדי לבנות קבוצה חזקה שתתמודד באירופה. אני, כמנוי של מכבי, ממש מתבייש בהחתמות האחרונות.

אשמח אם תוכל לכתוב לי את דעתך.

מתן

קודם כל, קשה לי לדבר במונחים של אכזבה, ביאוס, בושה או דיכאון מההחתמות של מכבי ת"א. כדי להרגיש ככה צריך להיות אוהד שלהם. ואני, אני בקושי את עצמי אוהד.

מעבר לזה, אני יכול לדבר איתך דווקא על תחושה של עניין וסקרנות. אני חושב שלהעמיד את טריי סימונס וג'ייסון וויליאמס בקבוצה אחת זה סוג של שיחוק. מעבר לזה שהם נבחרו לחביבי הסיפרה, עניין שמעיד על ההערכה הרבה כלפיהם, הם כל כך מגוונים ויכולים לעזור לקבוצה בכל כך הרבה תחומים שממש לא חשוב לי אם הם 'רק' שחקני ליגה טובים. אל תמהר להדביק להם בינוניות. תן לעסק לרוץ ונדבר.

דרור חג'ג' הוא סוג של חלופה לשארפ בכל התחומים. הוא בלי ספק אחד הרכזים היעילים בארץ והוא הוחתם בעמדת מוצא שמהותה גיבוי לרכז הראשון. אני מניח שאם בירנבוים היה יכול הוא היה מביא את מאירק'ה ולא את חג'ג'. על סמך הראיון עם ארז כץ מהרדיו שהעליתי כאן לא מזמן (בלינק 'חת-שתיים, חת-חת') אפשר להבין שכץ היה מועמד מבחינת אפי עוד לפני חג'ג'.

כך או אחרת, אחרת או כך, בירנבוים אמר שהוא נתן מלה לאלדד אקוניס לפיה לא יגע בטפירו שחתום בבני השרון גם לעונה הבאה. כנראה שזה היה מין הסכם ג'נטלמני ביניהם לפני הפרידה והמאמן מכבד את המלה שנתן. זה ההסבר לשאלה שלך, בעצם. ומאירק'ה פספס כאן באמת הזדמנות גדולה מאוד מבחינתו לשחק ביורוליג.

לעצם העניין, מכבי ת"א מנצלת את הכוח הכלכלי שלה כדי לחזק את עצמה גם על חשבון היחלשות קבוצות אחרות. כשזה מגיע אחרי אובדן אליפות, היא עושה את זה באופן יותר בולט. אם לחולון היה כסף להחזיק את סימונס, היא היתה מחזיקה אותו. אם לבני השרון היה עניין לשלם לוויליאמס רבע מיליון דולר ויותר, היא היתה עושה את זה. אותו סיפור גם לגבי ירושלים וחג'ג', שקיבל הצעה כפולה מאשר היתה לו.

אין שום חוק או איסור בתקנון לגבי העברת שחקנים מקבוצה לקבוצה בתוך הליגה בזמן הפגרה. זו זכותה המלאה. החוכמה של האחרות צריכה להיות איתור שחקנים טובים, מסדר הגודל של סימונס או וויליאמס, בחצי מחיר ופחות מאשר שילמה לאחרונה מכבי ת"א על השניים האלה.

שלום,

אוקיי, אני יודע שביקשת לא לנתח את מכבי ת"א עד שהסגל יושלם סופית. ובכל זאת, אם לסמוך על הדיווחים האחרונים, במיוחד במעריב (הכי אמין בעיניי בענייני מכבי), וויל סולומון חוזר לנוקיה בשכר כפול ומכופל בהשוואה לקדנציה הקודמת.

תסביר לי אתה, בתור אחד שאוהב את סולומון, למה מכבי צריכה, שנה רביעית ברציפות, רכז שהוא הכל חוץ מרכז, ושחקן סופר כישרוני שאוהב ויודע לקלוע ולעשות נקודות בכל דרך, הרבה לפני שהוא חושב על מסירה?

אני מתגעגע לימים שרכז היה באמת ההוא שעובר עם הכדור את החצי, ומחפש שחקן פנוי למסור לו. שאראס היה כזה, מקדונלד היה כזה, פריג'יוני כזה ודה חואן קולינס כזה. סולומון וביינום לא כאלה ומשום מה מתעקשים להצניח אותם פה לסירוגין.

אני יודע מה תגיד, שאין להם כסף לשמות האמת גדולים. בכל זאת, המחשבה על סולומון כפוינט גארד מרגיזה אותי מאוד. במקום לשים עליו 1.5 מיליון דולר, שימו אותו דבר או קצת יותר על פלאניניץ' למשל והוא יבוא בריצה. בקיצור, ח-ב-ל.

לירן

בוא נתחיל דווקא מפלאניניץ'. אני חושב שאתה טועה. אם היו לו שתי הצעות זהות בסך 1.7 מיליון דולר, נניח, ממכבי ת"א ומצסק"א מוסקבה, הוא לא היה רץ לפה ואני מוכן להתערב על זה. הוא היה הולך לצסק"א. ואתה יודע למה?

כי את צסק"א מאמן אטורה מסינה שהוא סמל ומופת בכדורסל האירופי ואין שחקן שלא מעוניין לשחק אצלו. את מכבי ת"א מאמן אפי בירנבוים, שפלאניניץ' לא שמע עליו מעולם.

לעניין סולומון – אני מאוד אוהב את התשוקה שלו למשחק. את הרעב להצליח, את האינסטינקטים, היכולת האישית וגם קטעים מסוימים במשחק הקבוצתי שלו. נכון שהוא ביינומי במהותו, אבל הוא הרבה יותר מנוסה, משחק בכדורסל האירופי כבר שנים וגם מכיר את הכדורסל הישראלי ואת מכבי ת"א טוב יותר מאשר ביינום.

האם רק במקרה נמנעת כאן מאזכור שמו של קאמינגס לצד מקדונלד, שאראס, קולינס ופריג'וני? ניסו להביא מישהו בסגנון שאתה מדבר עליו – קאמינגס - ונכשלו. עכשיו יש מאמן חדש, הוא לא רוצה את קאמינגס ולא שחקן מסוגו. הוא רוצה אלוף פיקנ'רול ושחקן מנוסה עם יכולות מוכחות שעשה עוד קפיצה קדימה בשנתיים האחרונות שלו בטורקיה. אחד שזוכה בתארים בכל מקום אליו הוא מגיע.

אני חושב שצריך לתת קרדיט למאמן בעניין הזה. אפי אוהב שחקנים שהוא מכיר, שראה בעיניים מספר רב של פעמים וגם כאלה שכבר שיחקו כאן.

אין לי ספק שסולומון יצליח במכבי ת"א, אבל השאלה בעניינו תהיה אחת: האם בירנבוים יצליח במשחקים החשובים והגדולים נגד יריבות הצמרת, למנוע מסולומון לחשוב שהוא צריך לנצח את המשחקים האלה לבד? אם כן, מצבה של מכבי ת"א יהיה טוב. אם לא, יהיה קל יותר ליריבות להתמודד מולה, ללכוד את סולומון בפיתיונות ולנצח.

נשיא נכבד שלום,

ראשית כל, עליי לציין שאני גולש קבוע ואני קורא את הגיגיך עוד מימי הסיפרה העליזים הכתובה על גבי נייר.

לאחר סיום העונה המעניינת נראה היה שהכדורסל הישראלי שודרג. אממה, לא נראה לי שמעמדו של הכדורסלן הישראלי שודרג באופן משמעותי. ברוב הקבוצות הישראלים הם עדיין לא מהמובילים.

כמעט אי אפשר לקחת שחקן ישראלי היום ולהגיד: 'אני יודע מה הוא ייתן לי היום על המגרש'. כמו בשנים קודמות אנחנו רואים כל מיני שחקנים שיודעים לעשות משהו אחד נורמלי ותו לא. לדוגמא, שרון ששון ועמית תמיר שבעיקר יודעים לקלוע מרחוק, אבל משחק נורמלי עם הגב לסל לא נראה מהם. אותו דבר עם יואב ספר לפני כמה שנים, שחוץ מקליעה מרחוק, לא הציג כמעט כלום ובסוף נעלם עקב פציעה.

השחקן הישראלי לרוב לא ינסה לפתח אלמנטים נוספים במשחקו אלא יתגלגל עם אותם דברים לאורך הקריירה וחבל.

בנוסף, איך נקרא בעברית שחקן המשחק בעמדה מספר 4? אנחנו יודעים ש-1 זה רכז, 2 הוא קלע וכו' אבל 4 נשאר יתום מבחינת האקדמיה ללשון או מי שזה לא יהיה.

החתול שמיל

בנושא הישראלים צריך לקחת בחשבון שהיום, כשנותנים להם כביכול צ'ופר ומחייבים הצבת שניים על המגרש בכל מצב נתון, זה נחשב להרעת תנאים לעומת הכדורסל של פעם.

היו כאן תקופות שמותר היה לשתף רק שני זרים. אז גם התקדמו וצעדו הרבה מאוד ישראלים, שאולי בכדורסל של ימינו חלקם היו מתקשים לעשות לעצמם את אותו שם שבנו לעצמם.

אינסטינקטיבית, אני בעד ישראלים. אבל קח למשל את הפועל חולון של העונה האחרונה. הזכייה שלהם באליפות עם הרכב של מי-יודע-כמה-אמריקאים-היו-שם בטח לא תעודד קבוצות להצטייד בשלד קבוצתי שבנוי מישראלים.

לגבי העבודה העצמית על היכולות השונות, כנראה שאתה צודק. יחד עם זה, אתה יכול לראות קפיצות שביצעו שחקנים כמו גיא פניני, דרור חג'ג', מורן רוט או עומרי כספי, ככה שקשה להכליל או לבנות סטיגמה לכולם. גם ששון הוסיף לעצמו אופציה של חדירה לסל אחרי הטעיית קליעה, שפעם היה משתמש בה פחות.

על פניו, לשאלתך ולהערכתי, קבוצות עדיין מעדיפות שחקנים זרים ומאמינות בהן יותר מאשר בישראלים. הנה בעצמי חטאתי והרבצתי פה הכללה.

איך אומרים 4 בעברית? אין לי מושג. ומה עם 3, אגב, הוא עז?

היי ערן,

הרבה סיפורים ואגדות שמעתי על השריף ת'רדקיל אבל חיפשתי ולא מצאתי בהרבה אתרים פרטים מדויקים על אודותיו. אני יודע שגם אתה אהבת אותו כשחקן, אבל כשהוא כיכב בזמנו אני עוד הייתי תינוק ואתה אפילו נפגשת איתו נראה לי (קראתי את זה בספרים שלך).

יצא לי אפילו לראות משחק שלו בחולון בטלוויזיה נגד מכבי ב-94'. נראה לי, שרלף קליין אימן אותו עם דורון שפע ועוד זר מצוין, סנטר. השאלה שלי היא אם אתה זוכר איך קראו לסנטר הזה, ואם אתה יכול להביא לי פרטים מדויקים יותר וכל מיני סיפורים שיש לך על אודות דייויד ת'רדקיל.

אורי

הזר השני ששיחק לצד ת'רדקיל בחולון היה שלטון ג'ונס ועליו אתה מדבר, אם כי הוא לא היה סנטר טבעי אלא מין 4 שמשחק גם כ-5 לפעמים. גם תומר שטיינהאור חלק איתו את הקו הקדמי באותה עונה.

הווווווו, השריף האלמותי עטור הצלקת. עצם העלאת שמו כאן שנים רבות לאחר תקופת פעילותו אצלנו לכבוד היא לי. עם זאת, אל תצפה למצוא פרטים רבים במיוחד עליו באתרים אחרים מסיבה פשוטה: בעוד אנו עוסקים ברומו של עולם, הם בדיני מטה דנים. כל מיני מי אמר למי ולמה ומתי יבוא ההוא לשם או לכאן. על ת'רדקיל האליל אתה רוצה שידברו?

ועם כל זאת, מאחר שזמני קצוב בטירוף היום, אפנה אותך ואת הקוראים שוב לאתו פרק בספר 'מסביב לכדור', שמספר על יכולתו, יחסינו, עלילותיו ושאר כהנה וכשמה.

במבט לאחור ובסקירה זריזה על פני כל השנים שאני קשור לכדורסל תעסוקתית, ת'רדקיל הוא כנראה השחקן שאהבתי יותר מכולם. ת'רדקיל ואחריו וונדל אלכסיס. או להיפך. לדעתי, אם אתה באמת רוצה עוד כל מיני אזכורים לגביו, פשוט תקליד בגוגל את המלים כדורסלע ות'רדקיל, או כדורסלע והשריף, ויצוצו לך עוד דוגמאות לדברים שכתבתי עליו בזמנו.

כבוד הנשיא שלום,

האם תוכל למנות את רשימת כל חביבי הסיפרה לדורותיהם, למען הדור שלא ידע את תקופת הפרה-כדורסלע?

עניין נוסף, לאחר שחברתי היקרה הגתה בעבר את הכינוי קוקי בלינצ'ס (שלא תפס כל כך במחוזותינו, אך זיכה אותך בבלינצ'ס נשיאותי כמדומני), היא הבריקה בכינוי נוסף שמשלב אמנם קורטוב מענף הביפ, אך עדיין חינני ומשובב נפש: פניני בלילי. אותי זה שעשע, אז רק רציתי לחלוק.

רוב תודות וערב נינוח

כפיר

פניני בלילי זה בהחלט נאה כרפאל, ברם אולם ואף על פי כן, כפי שציינת בעצמך, אזכורו של הביפ בולט מדי כאן ולפיכך לא נקנה את הכינוי ולא נלאים אותו.

וחוץ מזה, כפיר, תגיד, אתה עושה צחוק?

רואה בראש הלינקים מימין את הלינק המודגש באדום 'סיפרה בסלע'?

יפה.

לחצת?

יפה.

נפתח תפריט חדש לגמרי.

לחץ על אגדות מהלכות.

לחצת?

נאה.

נפתח דף עם הרבה מאוד שועי עולם. יש למעלה חלוקה ברורה בין אלילי סיפרה, חביבי סיפרה ובעלי כינויים. לצד שמו של כל שחקן מופיע בדיוק מה יחסה של נשיאות הסיפרה כלפיו, ואיך הוא מוגדר.

ואיך זועק מאמננו הלאומי כשהוא מבסוט מהחיים: וזה הכול!!!

עד כאן להפעם.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.