כפי שאולי קראתם במהדורת שאלותשובות האחרונה, יש כמה אוהדים שמוטרדים מאוד מהבנייה של מכבי ת"א החדשה. את הערותיי החלקיות בעניין הבעתי שם, במהדורה, אבל ישנו עניין ששכחתי להתייחס אליו ואולי כאן ועכשיו זה הזמן.
אם אני מבין נכון, הוחלט להשאיר את מרקוס פייזר סוס יאור והוא אמור לשחק בעמדה 4, אני מניח. אם יהיה כשיר לפתיחת העונה עדיין לא ברור, אבל פייזר ישחק בוודאי לצידו של סנטר, ולא כסנטר בעצמו.
בהנחה שנתוני המוצא האלה מדויקים, חסר לי כרגע בסגל של מכבי מצרך אחד נפוץ בכל רחבי היבשת: שחקן אירופי מוביל.
לאורך השנים ההתבססות של מכבי ת"א בכל הקשור לשחקנים מבחוץ היתה תמיד על אמריקאים זרים ואמריקאים מתאזרחים. האירופיים הדומיננטיים ביותר בתולדות מכבי ת"א היו ניקולה וויצ'יץ' ושרונאס יאסיקביצ'וס. לא לחינם הקבוצה זכתה איתם באליפויות יורוליג ו/או הגיעה לגמרים אירופיים.
היו ניסיונות נוספים, אם כי ספורים, להחתים אירופיים. רובם לא היו שוס. ראדיסב צ'ורצ'יץ' היה אחד מהיותר טובים שבהם, בנו אודריך היה סביר, אבל ברונו שונדוב, זדראבקו ראדולוביץ', קונסטנטין פופה, נסטוראס קומאטוס וניקולה לונצ'אר די נכשלו כאן.
קצת כמו היורו והדולר, עלותו של האירופי הבכיר גדולה בדרך כלל מזו של האמריקאי הבכיר. זו אחת הסיבות שמכבי ת"א מעדיפה בדרך כלל אמריקאים על פני אירופיים. מעבר לזה, ההערכה שתל-אביב היא סוג מזרח תיכוני של ניו יורק, מובילה את מכבי להביא לכאן אמריקאים.
במובן הזה, כמו שנוהגים לומר שועי עולם, ההכרזה של מכבי ת"א לפיה אינה יכולה לעמוד בשכרו של וויצ'יץ' והשחרור שלו הן מגמה מדאיגה מבחינת האוהדים. היא מדאיגה, כי נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שאירופי בכיר הוא כלי כמעט הכרחי לזכייה ביורוליג.
מתיאש סמודיש, דייויד אנדרסן ותיאו פפאלוקאס היו בשנים האחרונות טריו חשוב מאוד בהצלחות של צסק"א מוסקבה. צסק"א לוקחת במקום השניים האחרונים את אראזם לורבק וזוראן פלאניניץ', למרות שיכולה היתה לבחור אמריקאים מהשורה הראשונה. ויש לה גם את זיסיס.
פנתינאייקוס הלכה על שאראס בעונה שעברה, הולכת הקיץ על ניקולה פקוביץ' שהתקדם מאוד בפרטיזן והחזירה אליה שני יוונים בולטים מאוד שהם לגמרי במקרה מהטובים באירופה בתפקידם – ספאנוליס ופוטסיס בקיץ שעבר ובנוכחי.
אולימפיאקוס הביאה הקיץ את ארצג, וויצ'יץ', פאפאלוקאס והלפרין (ולפני שיימצא מי שיגחך, האיש בכל זאת נבחר בין עשרת השחקנים הטובים של העונה שעברה ביורוליג).
לטאו יש את ראקוצ'ביץ'. היה לה את פלאניניץ'.
ברצלונה 2003 רצה עם בודירוגה-שאראס-פוצ'קה.
מאמננו-הגולה, אגב, לא הביא איתו אף אירופי בכיר לטורקיה ומילא את אפס פילזן באמריקאים. סביר להניח שזו אחת הטעויות שלו ומהסיבות לכך שפילזן לא המריאה מעולם, למעט ניצחון ביתי מצוין על פנתינאייקוס בתחילת הטופ 16.
התחושה היא שאירופה הפכה לשוק אחד קטן, כשהשחקנים בסך הכל מקיימים את משחק הכיסאות. אותם פרצופים מחליפים תלבושות.
אז למכבי ת"א אין אף אחד כזה. אלא אם כן יחתום כאן איזה קוסטה פרוביץ' או אירופי אחר בעמדת הסנטר, יש מצב עצבני שלא יהיה לה אף אירופי מוביל אחרי הרבה מאוד עונות רצופות.
נכון שלהפועל חולון היו המון אמריקאים ואף לא אירופי אחד, אבל בליגת קזינו הכללים והחוקים קצת שונים, כנראה, מאשר ביורוליג. אם נחיה גם נראה אם יגיע שחקן כזה למערך של מכבי ת"א.
שוב, כנראה שהקטע הוא כלכלי בעיקר וגם מנטאלי. מאז אולסי פרי מכבי ת"א מנחיתה אמריקאים מתוך אמונה שהם יביאו לה את גביע אירופה. זה קרה בעשור הנוכחי לא מעט בזכות אנתוני פארקר ומייסיאו באסטון, אבל אותה מידה של קרדיט מגיעה גם לחצי השני של הרביעייה ההיא – וויצ'יץ' ושאראס. ועכשיו, כאמור, אין אף אחד. האירופיים הטובים באמת עולים הון תועפות, או שהם ב-NBA.
לפני שהוחתם ג'ייסון וויליאמס היה לי רעיון לא רע להחתמת אירופי ידוע ומנוסה שלא נמנה, קרוב לוודאי, עם מקבלי השכר האסטרונומיים שממלאים את הכדורסל האירופי. מישהו שמכבי ת"א תוכל לשים עליו יד במחיר סביר. חשבתי על שחקן בעמדות 4-3 שיוסיף מהנוכחות שלו, מהניסיון שלו ומהרזומה שלו ויביא איתו כמה וכמה דברים, אולי אפילו סוג של מנהיגות שהוא כל כך מעורה בה וחי בתוכה.
עכשיו זה כבר לא רלוונטי, אבל לשחקן ההוא קוראים מרקו מיליץ'.
אם לפני שנתיים-שלוש, כשהוא די נעלם במחשכי אמצע הטבלה של הליגה האיטלקית, אפשר היה לחשוב שהוא בדרכו למטה, באה העונה האחרונה והחזירה את מיליץ' לתפקיד קדמי בקבוצה בה גדל, לובליאנה. 15.6 נקודות ו-6.4 ריבאונדים ב-30 דקות הם נתונים מצוינים עבור מישהו שיכול היה לעלות מהספסל במכבי ת"א ולתת פוש בלתי רגיל של מאסה ואנרגיות. מה גם שמיליץ', להבדיל מוויליאמס, עבר הרבה מאוד בכדורסל האירופי ומכיר את הזירה הזו מצוין.
אני לא מצוי בענייני מחירים, אבל אם וויליאמס הגיע בעבור רבע מיליון דולר, כפי שדווח, אני מעריך שאת מיליץ' בגיל 31 אפשר היה להביא, וזה באמת סתם זריקת מחיר, תמורת 400 אלף דולר לכל היותר. אלה כבר פערים סבירים וריאליים.
וכמו שלמדנו לדעת בשנים קודמות, קל יחסית להוציא שחקנים מלובליאנה. פיצוי סביר (בהנחה שיש לו חוזה לעונה הבאה) והוא שלך, או אפילו טוב מזה על פי השיטה המכביסטית: לך תפדה את הכרטיס שלך, ובוא.
אבל אלה כבר מים מתחת לגשר. והיידה ג'ייסון וויליאמס, היידה, היידה, היידה, חביב סיפרה חדש ויקר. מי ייתן ובסוף העונה הבאה תזכיר לי את הדברים שכתבתי כאן על מיליץ' בהקשר שלך.
אז אין מיליץ', אוקיי.
עכשיו נשאר לראות אם מכבי תנחית כאן אירופי גבוה, סנטר, יורש ראוי לוויצ'יץ', ותגדיל את סיכוייה כמעט אוטומטית להצליח ביורוליג בעונה הבאה. כי ככה זה עובד שם ברוב השנים האחרונות.
ואגב, בניגוד לכל מה שנאמר כאן עד עכשיו, זה לא לגמרי עניין של תעודת זהות ותו לא. אלא שיש רק מעט מאוד אמריקאים ברמה גבוהה ששיחקו באותה קבוצה, או במספר קבוצות באירופה, במשך שנים, כדי להעניק לה יתרון על פני אחרים ולהפוך לסוג של אירופיים במנטליות, בהיכרות ובניסיון המצטבר. פארקר, באטיסט, הולדן, סולומון, בולוק - אם למנות כמה מהם.
שלומות ונצורות בשלב זה.