נתקשה לעמוד ומהצד ולא לנקוט עמדה, דעה או לנפק אייטמון כלשהו בענייני ג'יימי ארנולד. האיש הוא אחד היחידים בליגת קזינו, שצבר מספיק עלילות פתלתלות כדי להיות מוגדר כדמות כבדת משקל. משמעותית. רצינית. אין הרבה כמו ג'יימי ארנולד, זאת לדעת. וכמו ג'יימי ארנולד – אין הרבה.

מאחר שרחוקים אנחנו מענייני ניוז כרחוק לברון ג'יימס מסטיב נאש, לא לגמרי ברור או נהיר מה מצבו של ארנולד ברגע זה ממש.

ככל הידוע וככל המובן, היתה לו אופציה לעונה נוספת בהפועל ירושלים. היתה או עודנה? זאת לא נדע.

וככל הידוע וככל המובן, ועל פי הפרסומים, האופציה הזו לעונה נוספת שווה כ-450 אלף דולר. גדול על ירושלים, ככה אומרים.

וככל הידוע וככל המובן, הוא היה מועמד לשוב למכבי ת"א אחרי עונה אחת של הפסקה, אבל אם כבר עונה אחת של הפסקה – מכבי ת"א העדיפה להחזיר אליה את יניב גרין. יותר צעיר, פחות אגו, יותר הגנתי, יותר קורע את התחת למען הקבוצה. סו איט סימז.

אין קולות היוצאים ממלחה-האולם. למשל, אולי דווקא יש עכשיו מצב שארנולד כן יישאר במלחה בסופו של דבר, בהינתן ההחלטה לפיה הקבוצה תמשיך לשחק בגביע יול"ב גם בעונה הבאה?

והרי מי כמו ארנולד באלים יכול לגזעי העצים המסתובבים בצבע, בקבוצות האירופיות השונות מצמרת יול"ב קאפ? שהרי הוכיח את הדברים כבר בעונה שעברה, ואף ביורוליג עצמו הכה בהם בשוטים, עקרבים, סנוורים ואף הפליא במיומנותו בשימוש בלחי חמור.

זה הזמן (למה? כי החלטתי) לדבר קצת על ארנולד במונחים של העונה-שתיים הבאות שלו. לא בטוח שיהיו עוד הרבה יותר, שהרי האיש יפתח את העונה הבאה כשהוא בן 33 וחצי. ולא ברור עד כמה איש הדור ומטופח שפם כמותו, סקורר רב הוד שיכול לשים את הכדור בטבעת מכל זווית ועמדה על המגרש, ירצה ללכלך ידיו ורגליו במשימות הגנה שנועדו לצעירים ממנו בעשור. יש בו משהו, רק משהו, מדמותו ההולכת ומתאדה בנבכי הזיכרון של מייק מיצ'ל הגדול. מין שפת גוף כזו, יו נואו. קצת קשה להסביר למי שלא הכיר מקרוב את מיצ'ל.

כך או אחרת, אחרת או כך, הכי מטריד, באמת הכי מטריד, הם הסיפורים שיצאו מתוך הפועל ירושלים לאורך העונה שעברה, ובנוסף להם מחזות שראינו במו עינינו אפילו תוך כדי משחקים. על פי גיא פניני או סביבתו הקרובה (פעם היו קוראים לזה מקורבים), ארנולד לא מוסר ולא שומר - ובמיוחד לפניני עצמו.

עכשיו ככה – גם אם פניני וארנולד, או אחד מהם, לא ימשיכו בירושלים, אלמנטים מהסוג הזה חייבים להשתנות או לפחות להשתפר. הבעיה היא, שארנולד לא אוהב למסור ולא אוהב לשמור עוד הרבה לפני הימים בהם הפך לראשונה לטימייט שלפניני בירושלים. האם ימסור לחבריו החדשים במארוסי או בפו-אורטז.

הקטע האחר הוא, וכנראה שמדובר בנושא בתוך נושא, נוגע לתחושה שמתקבלת לפיה ארנולד מחזיק מעצמו גדול יותר מהקבוצה, לפעמים. חיכוכים קטנים עם המאמנים, התרסות שונות, ירידה לספסל בזעם, חוסר יכולת לקבל מצב לפיו ירושלים תעמיד חמישייה בדקות מכריעות של משחק והוא לא יהיה חלק ממנה. דברים שכוכב כמו ארנולד, ובמיוחד כוכב בעיני עצמו כמו ארנולד, מתקשים מאוד לקבל.

גם כאן עולה השאלה: האם ישנה בכלל אפשרות שמשהו מתוך כל זה ישתנה?

בכל מה שקשור לתכונות משחק, יהיה לא פשוט לעשות שינוים, אם כי כבר ראינו שועי עולם מזדקנים, ובמיוחד כאלה בעלי שפם נאה, שיודעים למצוא את הטיפות בין השביל, או איך שאומרים את זה נכון.

בכל מה שקשור להתנהגות, ודאי שחייב להירשם שיפור. שאחרת, עדיף לקחת מישהו מוכשר וצעיר ממנו בעשור ולתת לו במה לריצה ותאוצה, מאשר לסבול את שטויותיו של החבר ארנולד. ואפילו הוא היחיד בעולם שקולע ביד אחת, מהפינה, בחצי סיבוב, מארבעה מטרים ב-64.3%, כן?

הדברים עדיין קצת מעורפלים בהפועל ירושלים. נכון להיום לפחות, אף אחד שם לא יצא בהכרזה חד משמעית על כך שארנולד ופניני ימשיכו לשחק בקבוצה גם בעונה הבאה. אולי כי לפעמים אין טעם להבעיר מדורות שלא לצורך ולדבר על דברים שמובנים מאליהם (שניהם חתומים, בסופו של דבר), וכנראה שבדיוק להיפך: גם ירושלים יודעת שבמקום שבו אין ממש סיכוי להצליח לשמור את השניים יחד, אין טעם לשקר לציבור האוהדים שלא לצורך.

אם נותר איזשהו סיכוי קטנטן שפניני וארנולד בכל זאת ישחקו יחד בהפועל ירושלים, מה שלא בטוח שיקרה, כאמור, הייתי רוצה לראות אותם ביחד. ממש ביחד. מעריכים את זה את זה, מטריפים זה את זה, מלהיבים זה את זה, הופכים לחברים טובים. את מלחה קל מאוד להצית גם ככה, אבל צמד טאלנטים כל כך מוכשר כמו ארנולד ופניני יכול להבעיר שם היציעים ולהקל על ירושלים בדרך החדשה שלה. תחת גיא גודס.

אבל כמו שזה נראה, עומאר סניד הוא בעצם המחליף של ארנולד. לא רואה הרבה טעם להחזיק גם את זה וגם את ההוא באותה קבוצה. וכנראה שאין גם יכולת כלכלית שתביא למהלך כזה.

בהיעדר אלטרנטיבה אחרת שתוכל לשלם לארנולד כלבבו, אני מקדים ונופרד מהחבר המשופם, שרץ היטב במעלה משעולי תחרות 'חביב נולד' בשנתיים האחרונות, אם כי נפל לקראת שלבי הסיום. תהיה אשר תהיה, חבר, תמיד נתגעגע לרבע-הוק-שוט המופתי וחסר התקדים ולחיקוי של ארנב החושף שיניו בשעה שארנולד עומד על הקו העונשין.

ומי ייתן ויימצא הפיתרון כדי להשאיר אותך כאן.

שלומות ונצורות, חבר, בשלב זה.