יחד עם ראדיסב, ראדוסלב, יארוסלב ואחרים, ברניסלב הוא עוד הוכחה שלשמות הפרטיים מאזור האדריאטי מהסטייל הספציפי הזה אין סוף, כנראה. כשמחברים אליו את שם המשפחה פרלביץ', פתאום שום דבר כבר לא נראה דומה לקודמו. כי ברניסלב פרלביץ' יש רק אחד בכדורסל. המנהיג הסרבי-יווני של פאוק סלוניקי בסוף השמונים ועד אמצע התשעים בערך. דה טייגר, קראו לו, על שום הלב הגדול שהראה והעובדה שעלה לשחק לא פעם כשהוא פצוע ואחרי שקיבל זריקות.

פרלביץ', בוגר הכוכב האדום בלגרד, הוא האיש שעמד במשך שבוע שלם בחידת 'ונשאלת השאלה', ולמרבה האירוניה (או בואו נגידר את זה יותר נכון, זה פשוט הצילום שהיה זמין ונגיש במאגר הצילומים של כדורסלע-האתר), הוא מופיע כאן כשחקן א.א.ק אתונה. אז היתה פאוק סלוניקי בקריירה שלו כסוג של מועדון בית ראשי ומרכזי, והיתה גם א.א.ק אתונה. מה עוד?

בין לבין, אחרי ששיחק שמונה עונות רצופות בפאוק, הוא יצא לאיטליה כדי לשחק כבוסמן בוירטוס בולוניה. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שזה קרה בעונה הראשונה בה הוחל חוק בוסמן בכדורסל האירופי. מינינג 1996/97. פרלביץ' נשלף לאיטליה ואחרי עונה אחת בדיוק חזר ליוון, לא.א.ק אתונה. זאת אומרת, שהצילום הספציפי הזה לקוח מ-1997/98. סתם, כן? למי שבמקרה מתקשה לחשב.

אחרי שנתיים בא.א.ק הוא הגיע לעונת פרידה בפאוק, כיאה לכל שחקן רציני שפורש במקום בו עשה את עיקר תהילתו. ככה יאה וככה נאה בעיניי.

הישגים? היו כמה, לא נכחיש זאת. מעל כולם אולי עומדת הזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע כשפאוק סלוניקי ניצחה את סראגוסה בז'נבה. לא אתחייב (וגם לא אשתמש שוב בנדמה לי, כי כמה כבר אפשר לנג'ס לאביב לביא באייטמון אחד), שבסראגוסה שיחק אז קווין מגי.

שנה אחר כך פרלביץ' הגיע שוב עם פאוק לאותו מעמד בדיוק, אבל הפעם הפסיד בשתי נקודות הפרש לריאל מדריד. זו היתה העונה בה פאוק זכתה באליפות יוון, עניין שנראה בלתי אפשרי כיום עם ההידרדרות הכלכלית של המועדון הזה לעומת מה שקורה אצל הגדולות של אתונה.

ב-1993 פאוק ופרלביץ' הגיעו לפיינל פור של גביע אירופה לאלופות באתונה, אבל הפסידו לבנטון טרוויזו-שלנו ולטוני קוקוץ' חסר התקדים, מגיבורי ספרי הנודע 'מסע דילוגים בין שועי עולם' (שלא נכתב עדיין). שנה אחר כך פרלביץ' הוביל את פאוק לזכייה בגביע קוראץ' בזכות שני ניצחונות בשיטת בית-חוץ על טרייסטה.

היה אליל, נתקשה להכחיש זאת. ואוהדי פאוק השוו אותו לניקוס גאליס, הסמל של אריס. אהההה, הימים הגדולים של הדרבים בסלוניקי-העיר. מאמננו הלאומי ייטיב לספר עליהם, יש להניח, בספרי המיועד: 'שיחות נפש מיוסרות עם מאמננו', שייצא לאור מתישהו.

פרלביץ' יהיה בן 42 בדצמבר הקרוב. מאז 2000 הוא לא משחק, כאמור, אבל פנה לקריירה של אימון. עד כמה שאני זוכר הוא מונה לעוזר מאמן פאוק בסמוך לפרישתו. אחר כך מונה גם למאמן ראשי בקבוצה שעשתה אותו, והוא אותה.

אבל לא איש בשורות ונצורות הוא פרלביץ' בכל הקשור לאימון. בעונה שעברה אימן את לאמיה, הקבוצה העשירה ביותר מבין קבוצות הליגה השנייה ביוון ולא הצליח להביא אותה אפילו לאחד משמונה המקומות הראשיים ופוטר. בהמשך מונה לג'נרל מנג'ר של צסק"א סופיה, סוג של בדיחת כדורסל כפי שלמדו על בשרם בזמנו יעקב ג'ינו ומיטב חבריו למושבה הישראלית שהתכנסה שם במהירות ופוזרה באותה מהירות ממש. וזה, לדעתי, מה שהוא אמור לעשות גם בעונה הבאה, אבל אני לא בטוח. ובקיצור, אם נחיה גם נראה.

הלאה.

אליכם. אנשים לא פחות חשובים ומכובדים מאשר החבר פרלביץ', שזכה להמון כבוד מהמועדון שלו (מה עם מיקי ברקוביץ' ודורון ג'מצ'י במכבי ת"א, אגב?).

הרבה תשובות נכונות הגיעו פעם, אבל כאן מתחילים תמיד עם הטעויות.

היה מי שאמר שבצילום מופיע ניקי גאליס.

היה מי שאמר שזה דימיטריס פפאדופולוס.

היה מי שאמר שזה אורחון אנה.

ו . . . זהו, בעצם. רק שתי טעויות. העם היטיב דרכיו ופתר את החידה הפעם מדויקות ונצורות ובהמוניו.

ואלה האנשים שרשאים להתהלך בחוצות העיר, המושב, והכפר, הגבעה וההר, כשהם מבסוטים מעצמם ובצדק: אסף עמית, ארהל'ה ויסברג, אוריה מאיר, יקי צ'שלר, אורי גובר, אהוד כהנים, רועי עידן, מיכאל פניק, חן סלע, נצר שטרן, שי לוי, דור רוזנברג, מיכאל סקופ, ירון טרבלסי, אלעד מתן, נאור חזן, אבי כהן ושירן מיימון.

ואיפה הבנות, איפה?

איפה הטאץ' הנשי, איפה?

אתמהה ממושכות ונואשות לאן נעלמו.

פנינו לאנ-דנ-דינו ראדג'ה לביצוע ההגרלה, ולמרבה ההפתעה הוא הסכים ונחת כאן כבר אתמול. כנראה שמע על המלצתו של אחד הקוראים לוותר על שירותיו ולהפנות הצעה ישירה לחבר אנ-דנ-דינו מנגין, שייקח על עצמו את ביצוע ההגרלות מעתה והלאה. מנגין, לפי שעה, ירד מהפרק בעקבות התייצבותו ונחמדותו, אגב, של ראדג'ה שהגיע כולו קורן משום מה.

אנ-דנ ערבב את הפתקים עם השמות, בחש, טרף, בירדק ואף בילגן ובסוף שלף פתק אחד.

עליו היה כתוב שמו של . . .

של . . .

של . . .

אלעד מתן!

יא אולוהים, אלעד, זכית ב"על המפה"!

אלבום למזכרת מעונת 2003/04, הגדולה ביותר של הכדורסל הישראלי במסגרת האירופית ומאז ומעולם.

שלח לי את כתובתך המלאה, חבר, ותקבל הביתה את "על המפה" – לא פחות ולא יותר.

עד כאן להפעם. החידה החדשה כבר כאן.

סופ"ש נאה כרפאל לכל בית ישראל.