היי ערן,

יהיה נחמד אם תרביץ כמה פרטים על אודות הכותבים המזדמנים באתר (שחר הרמלין, רן בורוכוב-סוקולוב, אלעד זאבי) - כדי שנדע במי מדובר. אני יודע, למשל, שהרמלין הוא בעל רקע בשיפוט, ולכן מלהג מעל בימה זו על סוגיות שיפוט שונות (ועושה זאת נאה כרפאל, אגב).

אודה להתייחסותך,

מאור

הוווווו, פנייה נאה היא זו. מיד העברתי צו נשיאותי לשלושה, שמיהרו, מי יותר ומי פחות, להרביץ תעודת זהות קצרה על עצמם. אכן כי כן, היה אומר על זה ודאי ד. דבורין, כנראה שהגיע הזמן שבני העם והנתינים בתפוצות יידעו מי עומד מאחורי האייטמונים הנאים כרפאל השזורים בכדורסלע-האתר, מייפים ומקשטים אותו בהנאה רבה.

דבר איש הזאב:

והרי אמר איש חכם עם פאות מסולסלות ש-"אילו אני אינני אני אז מי אני בכלל". ואילו אני, מי אני בכלל? ובכן, שמי הוא אלעד זאבי, עלם חמודות אמיתי שנושק ל-26 חורפים ולאילנית המקסימה. מקום מגוריי זה שנים על גבי שנים הוא רעננה-העיר, חבל ארץ שנותן לי השראה ומוזה כדי לכתוב על ביל ליימביר, דרל גריפית' ומוישל'ה ברנר, הדרים אצלי יחדיו בכפיפה אחת.

חובב כדורסל מאז גיל ינוקא הנני, ובתור פשוש עם דמיון מפותח זו לא הייתה הפתעה גדולה שנמשכתי לסגנון הצבעוני של סיפרה בסלע, אי-אז בימי מעריב העליזים של היו"ר והנשיא. הרבה בגללם חיידק הכתיבה פשה בכל גופי ואבוי, עד היום לא מש ממנו. המצב כה חמור עד שהיום אני אפילו מתפרנס (ממש מעט) מכל העניין הזה של כתיבה ותשקורת, ככה שאם יום אחד תמצאו ידיעה בעיתון על נשיא שנרצח על-ידי עני מרוד, לא תהיו כל-כך מופתעים.

דבר רן בורוכוב-סוקולוב

אנוכי תושב חיפה, נשוי לאשתי ברוכת הבכלל, בן 31 ומשהו. אני עובד בלהתפרנס, לרוב באבחון כזה או אחר של אנשים, תכנים או כתבים. תמיד שמח להצעות, בעיקר מצד האשת. מתאמן ומאמן קראטה למעלה משני עשורים, ולא, לא כדאי להתעסק איתי, בעיקר כי אמי מיטיבה לנופף במחבת שלה על כל עמלק זדוני, אם כי זוהי תכונה גנטית.

(וולאק, דפק אותי פה הנשיא עם צילום נאה כרפאל). רוב יצירותיי מקורן הפיזי בספה שידעה ימים יפים יותר (שוב, תודה לכלבה) ממנה אני מתקשר עם העולם. הכתיבה היא בעצם תוצר ישיר לכך שאני אוהב לכתוב ויש לי מה לומר. והאמת, בטווח בין הענווה ליוהרה, אני מאמין שאני טוב בזה. וזה נעים לי.

וכשאני זוכר, אני מוחא כפיים לבורא עולם.

ולסיום, אולי זה המקום להבהיר אחת ולתמיד: שמי רן בורוכוב. התוספות המשונות שבאות אחר כך מז'רמוחמדוב, דרך קפלניקוב ועד בוגרשוב, הם פרי מוחו הקודח של הנשיא ועל אחריותו בלבד.

והנה גם סר ש. הרמלין בגוף שלישי:

יליד 1965, אותה שנה ממש בה זכתה פראנס גל האגדית באירוויזיון עם הלהיט "בובת שעווה, בובת קש". אירוע מכונן, שללא ספק עיצב את אישיותו והתווה את עתידו, אם כי מן ההגינות לציין שלא ברור עדיין לאיזה כיוון.

27 שנותיו הראשונות חלפו עליו בקיבוץ רמת דוד שבעמק יזרעאל, כאשר בתריסר מתוכן עשה לא מעט ימים (ולילות) ברפת, עובדה ששירתה אותו לא מעט גם בשנים שלאחר מכן במקומות רבים בארץ ובעולם, לאור העובדה שכבר ידע היטב איך להתמודד עם בהמות.

זמן רב (מדי) עשה בעולם התקשורת, כולל כתיבה ושידור במקומות שונים. במקביל, הסתובב במשך למעלה מ-30 שנה ללא מטרה מוגדרת במגרשי הכדורסל כשחקן (כושל), כמאמן (תמוה) וכשופט (בן ...).

נשוי באושר גדול למלכה-האם, ואב פולני גאה ליורש העצר ולנסיכות א' ו-ב'.

אחחחח, יצא אייטמון נאה כרפאל.

שלומות ונצורות בשלב זה.