שלומות ויום צח,

אז לאיזה מחנה אתם משתייכים: זה ששואל WTF אחרי ששמע על המינוי של מוישל'ה ויינקרנץ למאמן בני השרון, או זה שאומר ואללה, יש פה לא רק הפתעה אלא גם שיחוק. אני אתן לכם עוד דקה לחשוב ולהחליט. תודיעו לי כשאתם מוכנים.

בינתיים, שמעתי אותו אתמול ב'רדיו ללא הפסקה'. מה אני אגיד לכם, קצת שכחתי איך הוא נשמע כי בכל זאת עברו בערך 6 וחצי שנים מאז אימן בליגת קזינו בפעם האחרונה, אבל תוך שתי דקות נזכרתי בטונים, בכיוונים, והיה לי ברור: הנה המחליף של רו"ח ד. שמיר שעזב אותנו לאנחות וחבר אל דייויד בלאט בדינמו מוסקבה.

לויינקרנץ יימצא תואר אחר, רואה חשבון תפוס, אבל יש שלל מקצועות ריאליים שיכולים להתאים לו. הדיבור הזה, הנינוחות הזו, הנונשלנטיות, הכמעט-אדישות. הוא נשמע לי כמו רופא. רופא אף אוזן וגרון, רופא עור, רופא פנימי – עוד לא בדיוק החלטתי איזה. אבל ויינקרנץ הוא אחד שיודע לעשות את מה שהוא יודע לעשות. הוא טוב בלאבחן. הוא טוב בלתמרן את הדברים כפי שהוא מוצא לנכון. דוקטור, נו. דוקטור ויינקרנץ.

למה בני השרון?

כי "זיהיתי פה הזדמנות שמתאימה לי".

למה ישבת בצד כל כך הרבה שנים?

"כי הלכתי עם הנוחות שלי, ובחרתי לשבת בצד אבל לא התנתקתי. היו לי הצעות לאורך השנים ממספר קבוצות, בכל פעם אחת אחרת, אבל שום דבר מזה לא הבשיל".

איזה אליל הווינקרנץ הזה. איזה דיבור רגוע, דוקטור. כמעט כמו איזה מנתח לפני הליך קיצור קיבה. מסביר לך. יש לך אופציה כזו, ויש לך אופציה כזו, ואם תעשה ככה אז יהיה ככה, ואם תלך אחרת אז יהיה אחרת. במה תבחר, אדוני?

זהו ויינקרנץ. הוא תמיד נותן לך תחושה שהוא בשליטה ולא רק זה: הוא גם יותר חכם ממך, יותר מנוסה ממך, ראה כבר הכל, היה בכל, הכל די ברור לו ונהיר לו וכשאתה היית בן 10 ושיחקת מחבואים בשכונה הוא כבר הוביל קבוצות לגמר הפלייאוף.

האמת? גם אם היו מבקשים ממני לפני שהתפרסמה הידיעה לנחש את מי החתימה בני השרון, לא הייתי עולה על זה אפילו בעשרה ניחושים. אבל תכל'ס, את מאירק'ה טפירו הוא מכיר טוב וזה מה שחשוב בבני השרון. השאר כבר יבוא.

ברמה הכי אישית, חבל לי שמיקי דורסמן לא יאמן את בני השרון. רציתי לראות אותו עושה את זה, רציתי לנסות ולעמוד על קנקנו גם בעונה השנייה ולראות אם הוא עובר אותה חלק או נחנק. כבר ראיתי אותו בדמיוני מעביר פסקי זמן מלאי התייעצויות עם צביקה רוזנברג, עוזרו בחולון אותו היה גורר ודאי לבני השרון (עופר חרותי סגר בלאומית, לא? אולי רמלה? קראתי משהו). ואז ניגש לשחקנים ובשש שניות אומר להם משפט וחצי ויאללה, תעלו, יהיה בסדר, אנחנו מנצחים.

זה ברור לכם, כן?

המאמן שלקח אליפות נדירה ומדהימה לא יאמן בעונה הבאה בליגת קזינו. הכל תפוס והוא בחוץ. יא אולוהים, הקיץ הזה פשוט ממשיך את העונה שעברה בהתפתחויות יוצאות הדופן שקורות פה מדי יום-יומיים.

אבל אם לחזור לויינקרנץ, הוא תמיד עשה רושם של אחד שיודע להשיג את מה שהוא רוצה. כאילו לא כופה את עצמו, אבל נכנס לאנשים עמוק לתוך הראש ומשיג את הרצונות שלו בדרכי נועם. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהוא היה המאמן הראשון שהרוויח מעל 100 אלף דולר בליגת קזינו (אוקיי, אולי לא כולל מאמני מכבי ת"א). וצריך לדעת לעמוד על שלך, להיטיב להתנהל מול חברי הנהלה וכל הזמן הזה להישאר רגוע ושקט כמו תומרינגו סטאר בגינה המוצלת מדי צהריים, כדי להצליח.

השקט שהוא משדר לא פועל נגדו אלא לטובתו. לפחות ממה שאני זוכר, שחקנים לא עשו לו בית ספר אלא עשו לו חשבון. וכמה שהוא נמוך ומסורק כמו איזה רו"ח, או דוקטור לאף אוזן וגרון, הוא יודע להעמיד במקום נפילים של 2.10 כאילו היה ילדי גן. יש לו את זה. או לפחות היה לו, מי יודע איך ומה קורה איתו נכון להיום.

הניסיון האחרון להחזיר מאמן מהבוידעם - אלי קנטי בגליל עליון – לא צלח. ובעברית מודרנית: לא הצליח.

מצד שני, הקריירה של ויינקרנץ היתה מוצלחת בהרבה מאשר של קנטי. הוא מתיישב לי טוב בדמיון עם לני רקנאטי, הויינקרנץ. ודאי יושבים בסלון ומדברים על עסקאות נדל"ן, כשויינקרנץ עוצר הכל לרגע בבת אחת, משיג דממה בחדר ואומר לו: "פססססט, זיהיתי כאן פוטנציאל מצוין, אני מאבחן משהו. בוא נלך על זה". ורקנאטי, מוקסם, שולף כוסית יין ומרים לחיים.

הווווו, הפסססט המפורסם.

מספרים עליו שנהג בזמנו לשגע את השחקנים באימונים עם ההוראות שלו והדרך בה נהג לכנס אותם. לא פעם הוא בחר שלא להיעזר במשרוקית ופשוט להקפיץ אותם לעיגול האמצע על ידי פסססססססט אחד ארוך ומקפיא דם. פססססט והייתם כאן כדי לקבל הוראות. גם אתה, פליישר. גם אתם, אמסלם ושטיינהאור. כמו איזה מ"כ. אחד שלא מתעסקים איתו, אחרת לא יוצאים שבת.

אז ויינקרנץ יעמוד ויסביר ויענה לשאלות של מאיה רונן, שתסובב ותסובב ותסובב אבל אפילו היא, בניג'סיות החביבה שלה, לא תוכל לו. הוא ישרה אווירה נינוחה ורגועה כמו בחדר המתנה של רופא משפחה. אני לא זוכר – בכל זאת עברו הרבה שנים - אם הוא משתמש בא-רייט סטייל רו"ח ד. שמיר בפסקי הזמן, אבל אין לי ספק וספק אין לי, שהשטיקים שלו לא רחוקים מזה.

ובכלל, יכול להיות שמוישל'ה קצת השתעמם לאחרונה, ופשוט חמד בסיטואציה שהתפתחה כאן ואמר לעצמו: וואלאק, אם פיני גרשון ואפי בירנבוים הגיעו בגיל מאוחר למכבי ת"א, למה לא אני? הרי הייתי עוזר מאמן שם פעם. מה, אם אני אדפוק להם בראש פעם-פעמיים בעונה הקרובה לא ייקחו אותי במקום אפי? בטח ייקחו. פססססט והייתי שם. רק שיגידו. אני מזהה שם פוטנציאל מצוין, זו מערכת שיודעת לעבוד.

אהה, עוד עניין אחד. מהראיון הרדיופוני עם ויינקרנץ מאתמול התברר – או לפחות ככה הוא אמר – שהוא היה שותף למהלכים האחרונים של החתמת שחקנים בקבוצה, ושידע מהם מראש. איי איי איי, אקוניס, איפה כל הקסם? איפה כל הבלעדיות? הרי כל הסיפור היה שלא מחכים למאמן ועושים הכל לבד כמו תותחים, לא? זה לא מה שסיכמנו? איי איי איי, אקוניס, אני מזהה פה פוטנציאל של ג'נרל מנג'ר גדול, אבל חשבתי שאתה עושה דברים לגמרי לבד. בלי הנהון ראש מרחוק. או איזה "פססססט, אוקיי, בוא נלך על הפורוורד ההוא שאמרת, איך קוראים לו?".

אבל עזבו אתכם עכשיו מויינקרנץ, אקוניס או דורסמן. הכי שקט בסביבה זה שרון דרוקר. לא רואים אותו, לא שומעים ממנו. אני כבר מריח את דרוקר מפציע תיכף במקום גור שלף בערוץ הספורט, יש לי מום חזק על זה. בעונת 2010/11 הוא מאמן מכבי ת"א. ואם לבירנבוים לא ילך, אז עוד קודם.