בשעה די מאוחרת אתמול, חיפשתי מסמך כלשהו בארכיון המאוד לא מסודר שבהארד דיסק שלי (לא יעזור, לא יכול עם ה"כונן קשיח" הזה. הארד דיסק, מה רע?). לא יודע על מה הקלקתי, אבל פתאום נפתח לו המסמך הזה, שנכתב לפני ארבעה חודשים וחצי לערך וניסה לאפיין כל קבוצה בליגת העל באמצעות שיר.

קראתי אותו שוב, ומעבר לעובדה הבסיסית שנהניתי מאוד מהשירים (טעם טוב יש למי שבחר אותם, אין שום ספק בכך), לא יכולתי שלא לשים לב לשינויים הדרמטיים שחלו בקבוצות מאז שלהי פברואר. כולה ארבעה חודשים וחצי, כן? מדהים, על גבול האנבליוויבאל.

מכבי היתה אז אלופה בלתי מנוצחת ועכשיו היא לא (עד שיוכח אחרת), חולון הפכה מטוענת מלהיבה לכתר לאלופה, ותוך שניות למשהו מעורפל שעתידו לא ברור, נהריה ואשקלון זינקו לצמרת ועושות בפגרה מאמצים רבים להישאר שם, גלבוע ירדה יחד עם עפולה, אבל מיד עזבה אותה, חברה לגליל ונשארה וכן הלאה וכן הלאה.

המון שינויים, באמת המון. מה שהביא אותי למחשבה שאולי כדאי לנסות שוב. למה לא? משחק נחמד הוא זה, שחוץ משעשוע מספק לקוראים מקבץ לא רע, אם יורשה לי להעיד, של שירים שאולי נשכחו מלבו של יו"ר הדירקטוריון, או שמא טרם הספיק להגיע אליהם או סתם לא מצא עילה מתאימה לשלבם באתר.

אז הנה, על פי טבלת הליגה המעודכנת לסיום העונה הקודמת, פלוס שלוש העולות החדשות. בוא נראה מה אפשר לעשות עם זה בעיצומו של יום יולי לוהט. יכול להיות שחלק מהשירים כבר הבליחו כאן מתישהו. באמת שאין לי כוח לבדוק בכל הארכיונים. אם לא - הרווחתם. אם כן - הרווחתם פעם שנייה.

הפועל חולון: בחיי שאין לי מושג מה יהיה עם הקבוצה הזו. אלופה מה אלופה, כמעט כל גיבורי האליפות ההיסטורית נעלמו כלא היו, לרבות הבעלים-מאמן והכוכבים הראשיים בהצגה. לא חושב שאקח סיכון גדול מדי אם אומר שאני לא היחיד שאין לו מושג מה יהיה עם חולון. בלבול ומבוכה גדולה סביב דמותה בעונה הקרובה, ולכן נקדיש לה אתLand of Confusion המצוין של ג'נסיס, בתקווה שיתעשתו במהרה.

מכבי תל אביב: המון שירים מתאימים לה, אבל הכי התאים לי Money, Money, Money של אבבא. לא רק שהטייטל מזכיר קצת את מוני שעזב, אלא גם מסמן כנראה את סיומה של תקופת האוהדים השרופים בהנהלה, והשתלטותם של הביזנסמן השקולים והקרים יותר. כסף, הכל זה כסף.

בני השרון: או, פה זה הסתדר ממש יפה ונא לעקוב בתשומת לב אחר הלוגיקה. כבר כמה וכמה ימים שאני חושב על Q, השחקן החדש של הקבוצה, ששמו המלא הוא חמין קווינטיינס אבל זה לא העניין כרגע. "קיו", למי שלא גדל בסבנטיז ובסביבותיה, הוא דמות מפתח באחת מסדרות הטלוויזיה המיתולוגיות והאהובות בכל הזמנים, הלא היא "האיים האבודים", ששודרה כאן במשך שנים כל קיץ. אי לכך ובהתאם לזאת, ובלי שום קשר לכדורסל, קבלו את שיר הנושא של הסדרה, ושיהיה בהצלחה ל-Q המקומי (בתקווה שהוא הרבה יותר נחמד מההוא בסדרה, שהיה איש ממש רע).

עירוני נהריה: פשששש, מה נהיה שם? ג'ינו חזר לארץ, גם רביב לימונד, יוגב אוחיון הצטרף, אחריו גם מושון יעקוסי ועכשיו גם ניצן חנוכי. משהו בהחלט מעניין יכול לקרות השנה בנהריה ואין ספק שצריך לבדוק מקרוב איך הכל יתחבר. אין מתאים מהווארד ג'ונס האגדי מלומר זאת: Like to get to know you well. וואלה.

עירוני אשקלון: טוב, אין הרבה מה לומר עליהם שטרם נאמר. עשו דבר גדול בשנה שעברה, אבל פיספסו את הפיינל פור במקום אחד. כל מה שהם צריכים השנה זה עוד צעד אחד קטן למעלה, ולכן נקדיש להם את One step beyond של מאדנס שאין ולא תהיה שנייה לה (ולא, הם לא גנבו שום דבר ממשינה, ההפך כן?).

הפועל ירושלים: בניגוד למה שחושבים חלק מאוהדי מכבי תל אביב, למשל - הליגה זקוקה להפועל ירושלים טובה ומשמעותית, ועוד איך זקוקה. לא משנה מה קורה שם מבחינה תקציבית ומי ילבש בסופו של דבר את המדים האדומים, הרוב המוחלט של אוהדי הכדורסל בארץ מצפה להרבה מירושלים, ולכן נגייס את ELO, הלא היא תזמורת אורות החשמל, שתדרוש מאנשי מלחה בשמנו לא לבאס ולא לאכזב אותנו: Don't bring me down.

עירוני רמת גן: הרבה סיבות לגאווה נתנה הקבוצה לאוהדיה בעונה שעברה, ולאורך חלקים לא קטנים ממנה היא שימשה על תקן אחד המרעננים המובילים של הליגה. כדי שלא יורידו את הרגל מהדוושה ימשיכו במגמה גם העונה ויחשבו רק צמרת, נקדיש להם משהו מהצמרת של הצמרת העולמית - את Pride של יו-2. יאללה, שתגרמו לנו להתגאות בכם גם ב-2008/9.

גלבוע/גליל עליון: ננצל את האיחוד המדובר הזה כדי למצוא מקום סוף סוף לשיר מאוד אהוב שמחכה כבר חודשים ארוכים לתורו. אז ככה, חיים אוחיון עזב את כפר בלום למקום בו הבטיחו לו סיוע תקציבי, נכון? נכון. אני מאוד מקווה בשביל אוחיון שאת חלקו בעסקה הוא ביצע רק אחרי שכבר קיבל את מה שהבטיחו לו, אחרת הוא יכול להסתבך. כריס דה ברג אמר את זה הכי נכון כבר לפני הרבה שנים: אל תשלם לאיש המעבורת לפני שהוא מביא אותך לצד השני.

מכבי ראשון לציון: הספדתי אותם כבר באמצע העונה שעברה, לא האמנתי שהם ישרדו, בדקתי עבורם אכסניות בערי שדה לצורך מסעם הצפוי בערבות הליגה השנייה, אבל הם (בראשות עופר ברקוביץ', ריספקט!) צחקו לי בפנים. הנה הם כאן, עומדים זקופים ומוכנים לאתגר הבא. קחו את I'm still standin' הסוחף של אלטון ג'ון וצאו לדרך. מה שמגיע - מגיע.

מכבי חיפה: איזה יופי שהיא שוב איתנו. באמת, אני מאוד מרוצה מהעניין. לא יכול להיות שעיר כמו חיפה לא תיוצג בליגה הבכירה. אז הירוקים חזרו, ואיתם, יש לקוות, רוממה המלא, שהיו ימים בהם גם אנשי מלחה יכלו ללמוד דבר או שניים בטריבונות שלו. מי ליכלך על החיפאים שהם הולכים לישון לפני מבט? חכו תראו איזה ערבים צפויים לכם שם. קחו את Night games המצוין של גראהם בונט. עליי.

גבעת שמואל: כאילו, דה? ברור שנמצא איזה שיר על גבעה, לא? הנה "גבעת סאלסברי" של פיטר גבריאל, שלא מושמע מספיק וחבל. לכו על זה.

אליצור קרית אתא: מה נסגר איתם? ישחקו בליגת העל או לא? יש להם כסף או שהם מוותרים? לא יודע, לא עקבתי מספיק. מקווה שלא יפחדו ויילכו על זה, ולכן נגייס לעניין להקה עם אחד השמות החזקים בהיסטוריה - פולחן הצדפה הכחולה - שתבמע את Don't fear the reaper שלה.

מה נאמר ומה נגיד, רק שיהיו סיבות (טובות) לשיר.

shaharhermelin@gmail.com