אפי בירנבוים במקום צביקה שרף? חופשי שינוי לטובה. ראשית, בסיטואציה שנוצרה שרף לא יכול היה להמשיך במכבי, ודאי שלא באופן אפקטיבי. עם כל הכבוד לרקורד שלו, למחויבותו למועדון ולמסע הקסם המסתורי ביורוליג, למאמן שחתום על אובדן אליפות וגביע אין עתיד במכבי, לפחות לא בטווח המיידי שלאחר הטראומה. מעבר לכך, היו העניינים עם ליאור אליהו ועם טל בורשטיין, ועל פי דיווחים בתקשורת גם שחקנים אחרים לא בדיוק יצאו מגדרם בזכותו של שרף או עבורו, כך שהרבה ברירות לא היו כאן.

במקום שרף הגיע אפי, שהכל כבר נאמר עליו ובצדק ולכן אין טעם לחזור על הדברים. לא משנה מה תעשה מכבי השנה, חילופי המאמנים היו במקום. גם השינויים בעמדת עוזרי המאמן רק יועילו. גודס הלך לירושלים, בצעד שרק יעזור לבילד-אפ לקראת המשחקים בין הקבוצות, רועי חגאי חשוב מאוד לאפי ומכאן לקבוצה, ואפילו יורם מנחם האגדי חזר לתפקיד מאמן הכושר (מי חסר האחריות שנתן לו ללכת?). עד כאן הכל לטובה.

וויצ'יץ' עזב? לא נורא, באמת שלא. כלומר, אין ספק שמדובר באחד הגדולים ששיחקו כאן מאז ומעולם, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה פרסונלית, ואין עוררין על כך שחלק לא קטן מהדברים שניקולה עשה מעמדת הסנטר (לפחות בצד ההתקפי) - רק ניקולה יכול לעשות מעמדת הסנטר, אבל די. זה לא שהאיש לא יצליח יותר לקלוע ולמסור, אבל הוא בירידה שאין ממנה עלייה חזרה, הוא מועד לפציעות כמו שפוליטיקאי ישראלי ממוצע מועד לפליטות פה (ועוד בעברית עילגת. הפוליטיקאים, לא ניקולה), הוא לא מסוגל לשמור קונוס ואין לו אוויר ליותר מ-15 דקות רציניות בערב.

נכון שמדי פעם עוד יהיו לו משחקים טובים ואף למעלה מכך, ובטוח שיהיו ערבים שבנוקיה יתגעגעו אליו, אבל הגיע הזמן לפנות את הבמה. את הסטנדינג אוביישן שהוא ראוי לו הוא יקבל באמצע החורף. מבחינת מכבי זה המון תודה על כל מה שנתת, אבל תודה ושלום.

יותם הלפרין? ממש לא נורא שהלך. חיכינו שנה, שנתיים, שלוש, חמש ולא יעזור כלום: הלפרין לא היה ולא יהיה הסופרסטאר שכולם חיכו שיהיה. ברור שמדובר בשחקן מוכשר מאוד, אבל כמו שכולם ראו בשנים האחרונות - עם כישרון בלבד, אפילו אם הוא מלווה בעבודה קשה, לא הולכים למכולת. הוא לא מצליח לייצר רצף יציב נורמלי של הופעות ועל כל משחק טוב ומעלה שלו באים שלושה-ארבעה במהלכם הוא נעלם ברגעי האמת, הוא רחוק מלהיות הגו-טו-מן ברגעי הקלאץ' (תרתי משמע, כן? תראו איזה מרחק הוא תופס מהכדור באותן שניות) ובוודאי שהוא לא מנהיג מהקליבר של שאראס ומקדונלד, וגם לא של שארפ ובורשטיין.

עכשיו הוא מצא לו מקום אידיאלי. באולימפיאקוס הוא בסך הכל צריך להיות בין כינור שני לרביעי בקו האחורי, אין ממנו ציפיות להיות שחקן הבית שיישא את המועדון על כתפיו אל העתיד, ובנוסף הוא מקבל יותר כסף, צופה בכל יום מקרוב בפאפאלוקאס ויזכה אף הוא לתשואות ולפרחים בהיכל. מה רע? ממש לא רע - גם לו וגם למכבי.

וונטיגו קאמינגס אף הוא כבר לא בצהוב? אכן תמונות קשות, מכה אנושה ורעידת אדמה בפני עצמה, שהרי הוא הותיר מאחוריו חותם שלא יימחה לפחות בשבע השניות הקרובות. יאללה ביי. נקסט.

וויל ביינום עזב? אוי אוי אוי, זה כבר מעל לכוחותינו. מה נעשה עכשיו? מי יהפוך את המשחק לא סתם לשכונה אלא לשכונת מצוקה? מי יגרום לדייויד אנקראם להיראות כמו ג'ון סטוקטון? מי יילך עם הראש בקיר כאילו היה אלוף הארץ ב....ובכן - "ראש בקיר"? מי יחרב במו ידיו ובמו אינטליגנציית המשחק שאין לו כל ניסיון לקיים משחק כדורסל ראוי לשמו? מה יש? שגם החברים בבולוניה ייהנו קצת. מבטיח לכם שעכשיו, בהנחה שישחררו לו את החבל ויתנו לו לדהור חופשי, כבר מהערב הראשון של העונה באיטליה ידווחו כלי התקשורת כי ביינום התחיל לדרוס.

מי עוד? אה בטח - בלות'נטל. עוד אבידה גדולה למשחק הקבוצתי. איך תסתדר הקבוצה בלי 16 האסיסטים שלו לערב? מי יגרום לוויל ביינום להיראות כמו ג'ון סטוקטון? ובצד השני של המגרש - איך מאמן הגנה דגול כאפי ויתר על הסטופר הזה, שפשוט הרג בכל משחק כל שחקן שניצב מולו (בסדר, הרג מצחוק. למה להיות קטנוניים)? לא ברור. מה לעשות, ההפסד של מכבי הוא הרווח של לה מאן.

ומנגד, יניב גרין, טריי סימונס, ג'ייסון וויליאמס ודרור חג'ג' הגיעו, וזה מצוין. שחקנים מוכשרים, איש-איש בעמדתו, קבוצתיים להפליא, נטולי אגו גדול מדי, רעבים להצלחה ולדקות משחק ומתים להוכיח את עצמם במרכז הבמה הכי גדולה שיכול למצוא שחקן בארץ הקודש. אם לא תהיינה הפתעות מרעישות, איש מהארבעה לא צפוי להיבחר לחמישיית העונה של היורוליג, אבל דאבל בארץ הם יעזרו להביא, ומבחינה פרסונלית אנחנו כבר יודעים שהם בסדר גמור ואף למעלה מזה, אז מה רע? כלום, באמת כלום.

שתי העזיבות היחידות שאני תוהה האם הן לטובת המועדון או לרעתו הן אלו של טרנס מוריס ושל מוני פנאן. מוריס שחקן-שחקן, זה ברור ומוחלט והוא הוכיח זאת ברוב משחקיו בקבוצה. מצד שני, אולי זה רק אני, אבל נראה לי שככל שהעונה שעברה התקדמה - האיש הלך ותפס תחת יותר ויותר. אולי לא באופן דרמטי מדי, אבל בהחלט נראה לי שזה מה שקרה. פה הוא זורק לשלוש יותר מאשר לשתיים, שם הוא נעלם לרבעים שלמים גם בהתקפה וחמור מכך - בהגנה (עיינו ערך הדקות האחרונות, ובמיוחד השניות האחרונות נגד חולון בגמר הפלייאוף) וכן הלאה וכן הלאה. לא אידיאלי לאבד שחקן כזה, אבל לא משהו שמכבי תתמוטט בגללו.

מוני פנאן? וואלה לא יודע. מצד אחד, אין עוד מנהל כזה בעולם. לא בארץ, לא באירופה, לא ב-NBA ולא בליגה למקומות עבודה בגוואטמלה-תחתית. אין, נקודה. גם בזכוכית מגדלת של שען חירש, כמו שאמרו הגששים, לא תמצאו בן אדם אחד שיכול לעשות רבע ממה שמוני עשה, מכל בחינה שלא תהיה. מצד שני, אולי הגיע הזמן לשינוי גם כאן? אולי עכשיו תהיה שם בעיקר עבודה מהראש ופחות עבודה מהבטן וזה דווקא יצליח? אולי עכשיו יהיו פחות שריפות בהנהלה ויותר שקט תעשייתי פרודוקטיבי? אולי. אין לי מושג, בחיי שלא.

אבל גם אם נשאיר בצד את סיפור מוני פנאן וגם אם לא - השורה התחתונה היא שרוב מה שקרה במכבי הוא לטובה. כנראה. תוצאות האמת החל מעוד חודשיים-שלושה.