שלום ערן,

קצת אחרי ששמעתי על החתמתו של רודני ווייט במכבי יצא לי לקרוא הרבה כתבות עליו, וגם את הטור שכתבת ב-one עליו ועל ההתמודדות של אפי עם שחקנים שיש להם בעיות התנהגות. כל הטורים האלה הם יפים ונחמדים, אבל כתוצאה מהקריאה שלהם עלתה לי שאלה אחת ענקית שאף אחד לא טרח להתייחס אליה:
רודני ווייט הוא בדיוק אותו שחקן כמו מרכוס פייזר. לשניהם יש: בחירה גבוהה בדראפט, הרבה מאסה, קליעה יפה, יכולת התקפית מעולה, הגנה זוועתית, עונה במנרסה, עונה בפורטו ריקו באותה קבוצה (משהו כמו ארסיבו) ובעיות לא קטנות בראש.

אני לא משוכנע שהם אותו סוג של שחקן. קבל משפט של סקאוטים פלצניים: כל הזמן נראה לי כאילו (במונחים אירופיים) פייזר הוא מין 4 שמחזיק מעצמו סוג של 3 וחצי, אבל מחויב לשחק 4 וחצי ולפעמים גם 5, בעוד ווייט אמור להיות 4 אבל מושך לכיוון ה-3 וחצי.

שנית, יש לך טעות קטנטנה: פייזר שיחק במורסיה ולא במנרסה. לא קריטי, אם כי למנרסה יש מסורת גדולה משל מורסיה. היא אפילו שיחק ביורוליג פעם וניצחה את הקבוצה שאתה אוהד.

לעניין הביקורות מהתקשורת והאוהדים: ממממ, לא יודע. אולי יש בזה משהו. קראתי בזמנו שהפנייה למרקוביץ' עוררה אצל האוהדים סוג של גינוי ובסופו של דבר ירדו מארז, חזרו ליניב גרין והעלו לו את השכר. אז אולי לדעת קהל ואוהדים בכל זאת יש משקל, כמו שנהוגים לומר על אוהדים שהם שווים 10 נקודות עוד לפני שהמשחק מתחיל.

ואת זה שההגנה של ווייט זוועתית אני רוצה לראות בעיניים.

חוץ מזה, אני לגמרי לא בטוח לגבי פייזר-סוס-יאור. לא יודע אם הוא כשיר, עד כמה הוא כשיר, ואפילו לא לגמרי סגור על זה שהוא נשאר בקבוצה, אפילו שכולם מסביב אומרים שכן. נראה לי צפוף מאוד שם כל העסק בעמדות 4 ו-5, ויש לי תחושה שהסיפור שם עוד לא גמור מבחינת הרכב השחקנים.

היי לדירקטו(יור)ון,

בתור אחד מהמתנגדים הרציניים לחביבים המרצדים, אני חייב להגיד שהורדתי את התנגדותי לעניין. למה? כי הסתדרתי לבד. איך? חסמתי את הפופ-אפ דרך הadblock של הfirefox (מי שרוצה שיחפש את haviv_181x131.swf). זה כמו סינית בשביל יו"ר הדירקטוריון? לא נורא, העיקר שיש פתרון למי שרוצה, והכי חשוב שלא צריך לשנות באתר כלום.

השבוע אני בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות לרגל השתתפות בליגת הקיץ (טוב, אז אולי רק לרגל עניין כלשהו בעבודה), ואתמול בערב הלכתי לאכול במסעדה/פאב ספורט/משחקייה (כן, מסתבר שיש דבר כזה).

על המסכים שידרו משחק פוטבול משמים, משחק בייסבול לא מעניין ושידור ישיר של משחק בליגת הקיץ בין הלייקרס המגעילים לממפיס הלא מעניינים. כשראיתי את זה, אמרתי לעצמי ועצמי אמר לי, לא יאמן שבכלל מצלמים את המשחק הזה, ואפילו עוד יותר לא יאמן שיש באולם יותר צופים מהממוצע במשחקי הבית של בני השרון, קבוצתי האהודה.

כמובן שכל זה לא מנע ממני להגניב ביס בין התקפה להתקפה (בכל זאת, הגנות לא היו שם). ואז, להפתעתי הרבה, נפתח חלון קטן בשידור, והופיע בו מחזיק התורה מסינה ממוסקבה העיר. להפתעתי הרבה אפילו יותר, אחרי ששמו כתובית מי הוא בכלל, שמו לו אוזניות ומיקרופון והוא השתתף בשידור. לא שמעתי מה הוא אמר (בכל זאת, פאב), אבל רעד עבר בכל גופי (רעידת אדמה. בכל זאת, אני בסן פרנסיסקו) עת שחשבתי: אולי האמריקאים סוף כל סוף מתחילים להעריך את הכדורסל האירופי? אולי סוף כל סוף יפסיקו האמריקאים לקרוא לאלופי ה-NBA אלופי העולם? אולי יש לאמריקאים סיכוי לא לחטוף בראש באולימפיאדה?

מחשבות אלו ועוד חלפו בראשי הלום הבירה עד שחלחלה התשובה לראשי:

לא.

שיהיה שבוע טוב,

עומר

מוסקבה-הכרך, אתה מתכוון.

תעשה חיים בארצות הברית, חבוב, היה אומר על זה ודאי ש. איזנברג. הריני לאשר שהיית אחד מגדולי הריצודים של טריי סימונס וג'ייסון וויליאמס בפינת השמאלית למטה, אבל אם מצאת פיתרון ועכשיו הכל בסדר, אני מרגיש יותר טוב עם הרעיון להשאיר אותם מרצדים. אם כי, בהזדמנות זו, אזכיר לנתינים באשר הם שבמסגרת השינויים שיעברו על כדורסלע-האתר יגדל מרווח השניות בין ריצוד לריצוד.

לעניין מסינה, באמת מעניין. אנחנו, מכאן, מדברים המון על הישראלי הראשון ב-NBA שואלים את עצמנו גם אם יש מצב שמאמננו הגולה, שיעבוד השנה בדינמו מוסקבה, יהיה הישראלי הראשון שם. יכול להיות שבלאט מבין שממוסקבה תבוא הישועה, ואם המצלמות האמריקאיות יודעות לאתר שם את מסינה, אולי ידעו לאתר גם אותו בקרוב.

אליל הוא מסינה. ומסינה הוא אליל. לא רק באירופה, מסתבר. לאיש יש עדת מעריצים שחוצה גבולות ויבשות והוא מעביר קליניקות מרשימות, מדווחים המספרים, כולל לאנשי כדורסל מארצות הברית. הסיפור שלך רק מחזק את תחושותינו החמות כלפי מסינה עוד משנת 1990 אז החל לאמן את וירטוס בולוניה, קבוצתנו-האהודה לשעבר.

ואני מסכים איתך. האמריקאים ימשיכו לקרוא לאלופה שלהם אלופת העולם, גם אם יפסידו בעוד שניים-שלושה טורנירים בינלאומיים. אלה פשוט הרגלים שטבועים עמוק. חלק מהמסורת האמריקאית. קשה מאוד, קשה מדי, לשלוף את זה החוצה. לא מדובר בעניין של צניעות אלא בעניין של גאווה משולבת בבורות.

כבוד הנשיא, חברי דירקטוריון

כששמעתי היום בחדשות קול-ישראל על החתמתו של רודני ווייט במכבי ת"א, ישר אמרתי לעצמי: "אה אני מכיר את השם הזה". ומובן שטעיתי. לא, זה לא הבולדוג רנדי ווייט, אלא רודני ווייט.

כשבאתר נפוץ הביאו תמונה של רודני ביופורד כמלווה לדיווח על ההחתמה, מיד שאלתי עצמי למה ללכלך על שחקן שאנחנו לא מכירים, רק בשל זהות בשם הפרטי? זה כמו לקשר בין ירון זהבי לירון לונדון, או בין אהוד אולמרט לאהוד ברק. האין האסוציאציה שלי טובה יותר?!

אך כשבשורה הרצה של כדורסלע-האתר רצה אסוציאציה דומה, כנראה שמשהו אצלי לא צודק.
אשמח לדעת, במה טעיתי?

מייקי

לא טעית בדבר, יו נואו, היה אומר על זה ודאי הוווווווויל סולומון. בסופו של דבר, עיתונאים הם עם חובב סנסציות ו/או אסוציאציות. להקביל אוטומטית בין ווייט אחד לווייט אחר, או בין שני רודנים זה משהו כמעט מתבקש ומתברר שרוב המקומות שטיילת בהם אותו יום חשבו באופן זהה.

אותי מעניין משהו אחר: אתה מדבר על קול ישראל שהודיע בחדשות על החתמתו של רודני ווייט. אתמהה מושכות ונואשות ולא אדע התשובה מהי, אם בקול ישראל של טורקיה, למשל, מודיעים בחדשות על החתמתו של צ'ארלס סמית' באפס פילזן. יש לי תחושה שלא.

לנשיא הסיפרה שלומות ונצורות,

לאחרונה הבחנתי בסתירה עתיקה בדבריו של נציג הסיפרה באיטליה, קרלו אנזה, והחלטתי לפנות אליך בתקווה שתסביר את הקונפליקט. מצד אחד, כך כתב הנשיא על הנציג:

"האם אוהד בולוניה הוא, או שמא מילאנו ואולי זו בכלל סיינה? אגדה עלומה היא עד היום. אנזה מסרב בתוקף(!) לגלות מיהי קבוצתו האהודה ושומר על מבע חתום כשמדברים איתו על כך."

ומצד שני, בטור שנקרא "רוברטו שלי" "(עבירה במתכוון", עמוד 58): "איש יקר עוזב אותנו בתום העונה. 20 עונות בליגה האיטלקית, 7 מהן ברימיני ו-13 בבולוניה, קבוצתי האהודה(!!!)"

מה קורה פה, מה?

דביר

הדברים פשוטים יותר מאשר נדמה לך, על אף שאינך אביב לביא: בטור 'רוברטו שלי' הדובר הוא למעשה נשיא הסיפרה בכבודו ובעצמו, ששם את הדברים בפי אנזה עצמו (אם כי הדברים אינם מוזכרים באופן מפורש). אנזה, שקיבל את התפקיד לאחר שנציג איטלקי קודם (סרג'יו ג'סליני) פוטר – פשוט חשש להמרות את פיו של הנשיא ולאבד את התפקיד. אמת היא, כי אנזה אינו מגלה איזו קבוצה הוא אוהד עד עצם היום הזה, אבל יצאת פטיש, דביר, אם הצלחת לקלוט דקויות כל כך הריוניות גורל במקום בו נפלו גיבורים רבים ולא עלו על המוקש האפשרי הזה.

היי ערן,

השבוע פתרתי את חידתך ובכך יצרתי רצף של שני פתרונות רצופים. בנוסף לכך, העיסוק הכל כך מאסיבי בטורניר ווימבלדון בתקופה האחרונה (בצדק) הוליד בראשי רעיון והחלטתי להעלות אותו לדיון לפני הנשיאות: ספירת רצפים של פתרונות משל היו ניצחונות של פדרר על דשא.

דמיין בראשך את החיוך העולה על פניך כאשר פתרת את החידה השבועית, ובכך הנך קובע שיא חדש בכדורסלע של חמישה שבועות רצופים, או את הזיעה הקרה השוטפת את מצחך כאשר אינך מזהה את השחקן העלום בתמונתו מתקופת הקטסל, ובכך יסתיים לו אותו רצף מופלא של פתרונות שיצרת.

זוהי הצעתי, אשמח לקבל את התייחסותך.

בברכה

דור

אני חושב שזה רעיון נהדר, באמת. מצד שני, זה מחייב את המוסד הנשיאותי הנאנק תחת עול הקיץ לעוד ניירת, עוד פרוצדורה, עוד מעקבים, עוד היצמדות להתרחשויות וחלילה וחס שלא לטעות או לקפח פותר כזה או אחר. נתקשה לעמוד בכך שעה שתומרינגו סטאר פוצח בסדרת יללות ממש משמאלי, או מימיני, או מאחוריי (כבר איבדתי כיוון מאיפה זה בא).

זה משהו ששקלתי, אגב, בזמן הפיכתה של חידת 'בעל המאה' ל-ונשאלת השאלה', ונדמה לי, על אף שאינני, שאפילו הצהרתי על כך ברבים מתוקף תפקידי כנשיא, אבל מהר מאוד ירדתי מהעניין כשהתברר לי שבסופו של יום מדובר בעוד תיק שאצטרך לשאת על הגב.

הבה ואבחן את רצינות כוונותיך. אני מוכן למנות אותך – אותך, דור רוזנברג – כמי שינהל את טבלת הפותרים בכלל (לאו דווקא הרצופים) ויעמיד אותה שלמה ומזומנה בפני הנשיאות.

זה מאוד פשוט על פניו: כל מה שצריך הוא ללכת לארכיון של 'ונשאלת השאלה', לשבת שעה-שעתיים-כמה-שצריך, ולשלוף אייטמון אחר אייטמון את כל השמות של הפותרים (אלה שהצליחו בלבד), שהרי בכל אייטמון כזה מופיעים תמיד שמות הפותרים נכונה למעט אולי אחד או שניים לאורך תקופת קיומו של כדורסלע-האתר.

אחר כך צריך לסדר אותם בטבלה. אפשר טבלה כללית, ואפשר בנוסף גם טבלה של רצפים. אחת לשבוע תשלח אל תיבת המייל הנשיאותית את הטבלה המעודכנת, אחרי שתצרף את האייטמון האחרון שמופיע בימי שישי, ואפרסם את הנתונים הבולטים בתוך הפיתרון שמופיע בדרך כלל בימי שישי.

נראה אותך, כנתין נאמן, מרים דבר כזה ומקיים אותו לאורך זמן. אם תרצה אין זו אגדה.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות. בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.