הנה הם מגיעים כולם: השייטים, מיידי הפטיש וכדור הברזל, האצנים עמוסי החומרים האסורים, המתאבקים, המתאגרפים, השחיינים, אשפי החץ וקשת, מכווני הרובים. והרוכבים על סוסים. מה עם רכיבה על סוסים באמת, זה ספורט אולימפי או לא? נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שד. דבורין היה אומר על זה: אכן כי כן.

הם פולשים לכל כלי התקשורת: טלוויזיה, אינטרנט, רדיו, עיתונים, סלולארי, דיגיטאלי, אבל ממש לא רנדומאלי. כל הזמן הם שם. אי-אפשר לעצור אותם, אי-אפשר לעמוד בדרכם. כולם, כמעט כולם, מיישרים קו. פה ושם עדיין יש מי שמתעקש להעמיד בראש חדשות הספורט כל מיני משחקי אימון של נציגותינו הלא גאות בענף הביפ אי-שם בחרתאק אל טנאק, אבל בגדול אפשר לעמוד מאחורי הדברים מבלי לטעות: האולימפיאדה כבר כאן אם נרצה ואם לא. הביאו לנו אותה עם כפית לפה.

פה גדול לאימא . . . . יופי, תומרינגו סטאר.

נו, אז מה שלומכם הבוקר הזה? איך קוראים לשיאן האולימפי ב-200 מטר מעורב פרפר צורני למטרוסקסואלים, אתם כבר יודעים?

מה זאת אומרת לא? בושה, חרפה וכלימה הינה. גלעד וינגרטן ומולי אפשטיין בטוח ידעו להגיד לכם. חוששני שמר שחייה, יוסף טלקי ז"ל, כבר לא יוכל לעשות את זה. האמת? הכי אני מחכה לדני לבנשטיין, סוס הסמוכות, המתח, המקבילים המדורגים והפליק-פלאק המסורתי. שם טוב לארטיק חדש, אגב.

ובכלל, אין לי ספק וספק אין לי, שאיזה גוץ יפני בעל שרירים משורגים ייתן תרגיל משהו-משהו, בו בזמן שעל המזרן, להבדיל מהמזרון שם עושים בעיקר חטאים, תרקד להנאת הקהל ההמום אירנה טלצ'בסקיה בת ה-15, 41 ק"ג, הפתעת המשחקים.

פיייייי קיבינימט – לא נכחיש זאת. היא כאן, האולימפיאדה.

ומשם – לכאן.

בשבועות האחרונים אחרי שהסתיימה סופית הצרמוניה סביב בלונדי וההופעה שלה בישראל, עברתי לשמוע בוולבו הנשיאותית את דייויד בואי – המיטב. יו נואו.

ויש כמובן את דייויד בואי המוקדם ודייויד בואי המאוחר ודייויד בואי כלה. סתם, לא מצחיק.

ויש לו הרבה-הרבה-הרבה מאוד שירים מצוינים, חלקם טובים בהרבה מזה שעומד להתנגן כאן תיכף, אבל אף אחד מהם לא סיני-אוריינטד כמו צ'יינה גירל.

הוווו, צ'יינה גירל. איזה קצב, איזו נחת, שעה שהוולבו הנשיאותית הממוזגת חורשת את רחובות העיר המהבילים.

אייל גיב יו א מאן הו וונטס טו רול דה וורלד, טוען בואי באוזני הצ'ו צו' סאן הפרטית שלו (קחו כאן שוב בהזדמנות זו את מלקולם מקלארן עם מאדאם באטרפליי שלו, אוקיי?).

ואם הייתי הצ'ו צ'ו של בואי, נראה לי שהייתי משתכנע והולך אחריו.

עוד קטנה וסופית: חוב קטן לנתין הנאמן והמסור שמוליק, שזרק עצם לשוכני הכלבייה הנשיאותית והרביץ לפתע לינק היסטרי של הביטלס ששרים, מסתבר, שיר במיוחד לבולדוג העבר של מכבי ת"א, רנדי ווייט.

אז הלינק של מקלארן למעלה.

הלינק של צ'יינה גירל ממש פה.

והנה גם הבולדוג של החיפושיות.

שלומות ונצורות לכם בשלב זה, ואני מעביר את השידור לדני לבנשטיין עם אקירה קוואסקי היפני המתכונן לביצוע שלו על סוס הקפיצות.