הוווווווו מה זה יורוליג, מה זה יורוליג, מה זה יורוליג, מה זה יורוליג?

בשירה נאה וקצבית זו פצחו לאחרונה חברים מכובדים עד מאוד ועד בלי ועד אין קץ דוגמת קרלוס דלפינו, חורחה גרבאחוסה, מארק ג'קסון ואף מאמננו הגולה הנחשב לאחד המאמנים המכובדים ביבשת. וזה שג'וש צ'ילדרס הגיע לאולימפיאקוס? אהה, יכול היה גם ליפול בחימקי במידה כמעט שווה.

אגב, יחד עם מאצ'י לאמפה וג'רום מואיזו יש לחימקי עכשיו ארבעה אירופיים (דלפינו גם אירופי, לצורך העניין, אפילו שהוא ארגנטיני) – שהם יוצאי NBA. והפליימייקר לעונה הבאה הוא מילט פלאסיו, עוד פליט NBA שהגיע אל פרטיזן בלגרד והיורוליג ועזב את המפעל אחרי עונה אחת.

קשה להבין איך יכול להיווצר מצב, לפיו קבוצה כזו לא משחקת ביורוליג.

וההתחמשות שלה היא לא מהיום. אולי לא היתה כזו עד עכשיו, אבל חימקי היא קבוצה חזקה לא רק מהקיץ הזה והלאה. הביסה ב-18 הפרש את צסק"א בגמר הגביע הרוסי, להזכירכם, בעונה שעברה.

מסתבר שכאשר הכסף מדבר, כמו שתנו ושנו חכמים כבר מזמן, הצדק שותק.

הצדק? שותק?

איזה צדק בדיוק?

את זה שיש ביורוליג כמה וכמה (וכמה) קבוצות פחות טובות מאשר קבוצות שנמצאות מחוץ לה – אנחנו כבר יודעים זמן.

את זה שיש קבוצות מחוץ לליגה, שמשלמות למאמנים ושחקנים הרבה יותר מקבוצות יורוליג מסוימות, אנחנו גם יודעים.

אלא שעכשיו אנחנו יודעים את זה ביתר שאת, ועכשיו מתנדבות דמויות מובילות באמת ללכת לקבוצות שאינן משחקות שם, ולהשאיר אותנו עם הדיבור הזה על עליונות היורוליג וחשיבות הניסיון ביורוליג וכל אלה.

כן, היורוליג היא הליגה הבכירה באירופה, אבל כבר כמה שנים שהפערים בינה לבין המפעל הבא אחריה מצטמצמים, קצת כמו בקטע שבין קבוצות ה-NBA לקבוצות האירופיות. הגבולות מטשטשים.

ומסתבר פתאום שעכשיו אפילו שחקנים אירופיים שחוזרים מה-NBA לא ממש איכפת להם מה מי ומו, כל עוד הכסף הוא מצוין. אוקיי, אז לא ישחקו ביורוליג. ישחקו בליגה הרוסית נגד צסק"א. ונגד דינמו מוסקבה. אסון? לא ממש.

אלה דוגמאות ספורות אבל הדמויות המכובדות האלה לא יכולות להשאיר את אנשי היורוליג ישובים על הכסא מבלי לנקוף אצבע. כבר כמה וכמה (וכמה) שנים יש ברוסיה קבוצות טובות יותר מאשר 80 אחוז מהמשתתפות ביורוליג, ולא קוראים להן צסק"א.

אם אני מבין נכון, או זוכר נכון, החל מהעונה הבאה הובטחו שני מקומות לרוסים ביורוליג. זה יפה, אבל זה קורה מאוחר בשנתיים-שלוש מהמועד היאה-נאה-כרפאל לכך. ובנוסף, זה עדיין לא מספיק. ספרד 5, איטליה 4 ויוון 3 – זה המאזן לעונה הקרובה. לא ברור איך לרוסיה אין לפחות שתי נציגות משל עצמה כבר עכשיו.

הנהלת היורוליג תצטרך לחשוב איך היא מצרפת את הקבוצות החזקות, כי מה שקרה עם דלפינו, בלאט, ג'קסון, לאמפה וגרבאחוסה הוא סוג של השתנה בקשת עליהם ועל המפעל שלהם, גם אם לא במכוון או במפגיע. זה קצת כמו שכוכב אירופי כמו נבארו יעדיף לשחק, תיאורטית, בקבוצה מה-NBDL כי שם יש קבוצות שישלמו לו יותר. יכול להיות דבר כזה? לא ממש.

כבר יקום מישהו ויאמר, שזה בסדר, שהיורוליג חי עם זה בשלום ושלמעשה גם היורוקאפ-אקס-יול"ב-קאפ הוא מפעל שחשוב וצריך לחזק גם אותו.

בולשיטון, לדעתי.

המפעל שמוגדר כחזק ביותר אמור להכיל בתוכו את המאמנים והשחקנים הטובים ביותר שבנמצא. זה שיש פירצה כרגע, זה רק כי היורוליג קשורה וכרוכה בהסכמים מחייבים עם כל מיני קבוצות שחלקן, מה לעשות, פחות אטרקטיביות מבעבר. מישהו צריך להיות עם יד על הדופק ולזהות את התנועות, את ההתפתחויות ואת ההתרחשויות בכדורסל האירופי ולקחת אותן בחשבון.

זה שהכדורסל ברוסיה בטירוף כבר כמה שנים ברציפות, ושצסק"א הגיעה שש עונות ברציפות לפיינל פור וזכתה פעמיים בתואר - ובכל זאת יש לרוסיה עדיין רק נציגה אחת, אומר בעיקר דבר אחד: מישהו הולך יותר מדי על פי הספר, או שפשוט נכנס למיטה לנוח לרגע, נרדם ושכח להתעורר.

זה קצת כמו שהאמריקאים מגדירים את עצמם כטובים בעולם. הם צודקים, כן? אבל כשהם מגיעים לתחרות בינלאומית הם מבינים, שלפעמים זה יכול להיות לגמרי לא ברור ומובן מאליו.

אני לא יודע אם חימקי ודינמו מוסקבה יהיו חזקות מאוד כמו שהסגל המתהווה שלהן מראה, אבל ישנה אפשרות, גם אם קטנה, שהקבוצה הטובה ביותר באירופה בעונה הבאה לא תבוא מתוך היורוליג. בארצות הברית, עם ה-NBA והליגות החצי מקצועניות שסביבה, אין שום סיכוי כזה. גם לא של אחוז.

בקיצור, נא לבנות את הרכב היורוליג מחדש. ובהקדם.