הנה ניסיון להבין מה הולך פה, אוקיי?

מכבי ת"א היא, כצפוי, קבוצה חדשה. מה שקבע את הטונים בקיץ, וגם זה כצפוי, הוא הפסד האליפות בארץ ולא ההגעה לגמר היורוליג. על המאזניים שקובעים מה יותר חשוב ומה יותר מרשים, אפשר היה לראות בבירור עד כמה אובדן אליפות הוא קריטי ועד כמה הגעה לגמר היורוליג היא לא. במיוחד כשזה מגיע באותה עונה, ובמיוחד כשכרונולוגית ההפסד לחולון הגיע אחרי ההפסד לצסק"א.

רוצה לומר – והנה, ממש אומר את זה – אשר צפינו וחזינו הוא שפגענו. מכבי ת"א של עונת 2008/09 היא קבוצה שלפחות תיאורטית מרבית מרכיביה הבכירים אמורים להיות כאלה שלא הופיעו בה מעולם. אם יש כאן איזשהו קאץ', זה בדיוק הסיפור: כמעט כל מי שנשאר במכבי ת"א מהעונה הקודמת הוא, קרוב לוודאי, נון-פקטור נכון לתחילת העונה הקרובה.

ובמלים אחרות: למעט עמרי כספי, שחקן של 4.5 נקודות ביורוליג בעונה שעברה עם כל הכבוד, הקאדר שנשאר מהעונה הקודמת כולל את טל בורשטיין שאין ודאות לגבי כושרו ויכולתו לחזור למה שהיה פעם; את מרקוס פייזר, שאין ודאות לגבי יכולתו לשוב לפעילות בזמן וברמה גבוהה; את דריק שארפ, עוד שחקן של 4.5 נקודות שהתבגר בעוד שנה ומכיוון שזה נעשה לא נעים כבר מפסיקים לספור לו בן כמה הוא. וכן, גם את ליאור אליהו, שחקן של 3.8 נקודות שהצטבר אצלו המון תסכול, וספק אם הוא מעוניין בכלל להישאר.

אישית, אני בעד המהלך שבוצע בשטח. חשבתי ואני חושב גם עכשיו שאחרי העונה ההיא היה צריך לפרק את הקבוצה כמעט לגמרי, ולשלוח מכאן גם את בכירי נכסיה – ניקולה וויצ'יץ' וטרנס מוריס, שלא לדבר על האחרים וכולל הצוות המקצועי. היחיד שבאמת חסר בעיניי מהסגל של העונה שעברה הוא יותם הלפרין. לא נתחיל להיכנס לזה עכשיו, למה, כמה ואיך. כתבתי ודיברתי על זה מספיק והמבט הולך קדימה.

העניין הוא, שכאשר חשבתי מה שחשבתי, הייתי בטוח שמכבי ת"א תביא מחליף ברמה גבוהה לוויצ'יץ'. דיברו על ננאד קרסטיץ', על אראזם לורבק. כל הרעיון היה שמכבי ת"א כל כך אוהבת ומעריכה את וויצ'יץ', ושאין כמותו, ושהוא יחיד ומיוחד, שקשה היה להאמין שבסופו של דבר הפיתרון לעמדת הסנטר יהיה מורכב מד'אור פישר ואסטבן באטיסטה, שעשוי להיות משודרג.

על פניו זה נראה בעייתי, הציפיות היו ליותר מזה. שניהם נראים יותר כמו בק-אפ לעמדת הסנטר מאשר כסנטרים פותחים. בסוף עוד ייתכן מצב שבירנבוים יחליט ללכת עם יניב גרין כסנטר הראשון שלו ולתת בו אמון. לפחות בליגה הישראלית, כתוצאה מהחוק הרוסי, זו אפשרות ריאלית. זה יכול לעבוד גם ביורוליג. אני חושב שגרין רעב לא רק לדקות משחק, אלא למאמן שיסמוך עליו. מעניין אותי מאוד לדעת מה מערכת היחסים בין בירנבוים לגרין (אין שום סיבה שיהיה בה פגם או רבב), ועד כמה אפי באמת מאמין בו מקצועית.

בקיצור, במקום לשים את הכסף הגדול על עמדת הסנטר מכבי בחרה להניח אותו על המשבצת של הפוינט גארד עם קרלוס ארויו ולעבות את העמדה 5. לגיטימי.

גם בעמדה 4 לא חסרות אפשרויות: רודני ווייט, ליאור אליהו (הוא בקבוצה? אצלי האסימון עוד לא לגמרי נפל בעניין הזה, אני מקווה שלפחות אצלו כן), עמרי כספי לפעמים, ג'ייסון וויליאמס לפעמים, מרקוס פייזר אם יהיה כשיר. ומה אם גרין יכול לשחק יחד עם פישר בקו הקדמי? לא יודע אם זו אופציה, צריך לחכות ולראות בשטח.

ווייט הוא כמובן סיפור מרכזי במכבי ת"א של העונה, ואני לא מדבר בהכרח על סיפורי האופי והפרשיות שהיו סביבו ושהיה מעורב בהם אלא על יכולת מקצועית נטו. התדמית המקצועית שלו, על סמך עובדות בשטח, היא של שחקן שרוצה את הכדור אצלו, אוהב לסיים, אוהב לקבל החלטות ורוצה להיות הכי מעורב. לתכונות האלה מתקשרים אסוציאטיבית ואוטומטית אלמנטים שליליים כמו אנוכיות ומשחק לא קבוצתי, אבל אני עוד זוכר טוב מאוד את פרוויס שורט, סקורר בן סקורר, מגיע לכאן ועושה את הצעד החכם ביותר שראיתי משחקן מזה הרבה מאוד זמן: נותן לדייויד ת'רדקיל להוביל, מחפש אותו, מוסר לו ובאופן כללי מכבד אותו על המגרש. לא נותן לו להרגיש שמשהו השתנה בעקבות בואו. הפועל ת"א הרוויחה מזה מאוד.

כאן אמנם המצב שונה וכולם מתחילים את העונה מאותו רגע, אבל זה לא העניין: העניין הוא שרודני ווייט צריך לכבד מעשית את האנשים שסביבו, גם אם הוא יכול לשים את הכדור בסל ביתר קלות בהשוואה לאחרים. יכול להיות שאם ווייט לא יחפש לגנוב את ההצגה, ייתן כבוד לכולם ויבנה את עצמו דרך המשחק הקבוצתי גם במחיר של סטטיסטיקה אישית סבירה ולא נוצצת, המערכת כולה תרוויח מזה. בכלל, מבחינת אפי בירנבוים רצוי שבמקום שכולם יתעסקו בסיפורי הקוסמות שלו על המגרש ביחס לשחקנים בעייתיים, תהיה סיבה לכל מי שמלווה את הקבוצה לדבר על ההפתעה לטובה מהגישה של רודני ווייט למשחק הקבוצתי.

וכמובן, הגנה טובה לא תזיק. יש סקוררים שמגיעים מבחוץ וקולטים את גודל המעמד והמועדון כשהם משחקים עבור מכבי ת"א ביורוליג, ומשפרים מאוד את ההגנה שלהם. מארק בריסקר היה כזה, אפילו ברד ליף התאמץ מעבר לרגיל. מרקוס-פייזר-סוס-יאור, לעומת זאת, לא עשה את זה. שיפור הגנתי אצל ווייט בהשוואה למה שאנחנו מכירים ויודעים לגביו - יהיה בונוס.

העמדה מספר שלוש תמשיך להיות של כספי בעיקר בליגה, במשחקים של ה-20 הפרש, ויהיו הרבה כאלה. בעונה שאחרי איבוד אליפות, עם מאמן בעונת בכורה, לא יהיו יותר מדי התקשקשויות. שחקנים יידרשו לבוא חדים לליגה גם אחרי משחקים באירופה ונסיעות מתישות. כספי ייהנה מזה. מכבי צריכה ללכת איתו ולהמשיך ולבנות אותו, אבל אסור לה להגיע למצב שהיא לה מאן של באטום או מילאנו של גלינארי. המטרה היא להצליח עם כספי קבוצתית, ורק אחר כך להפוך אותו למועמד רציני ל-NBA. היו יותר מדי משחקים בעונה שעברה שכספי כיכב בהם אבל הקבוצה שיחקה לא מספיק טוב או מתואם. מהר מדי, ודי בטעות, הוא הפך להיות הכוכב של מכבי ת"א.

על פניו נראה שכדאי לקחת אותו צעד קדימה. אני הייתי אומר הפוך: שילך רבע צעד אחורה. שלא ייקח כל כדור לסל, שישחק קצת יותר חכם, קצת יותר קבוצתי. אולי יהיו לו נקודה וחצי פחות בממוצע העונתי, אבל הוא ירוויח לטווח ארוך והקבוצה לטווח קצר.

בכל רגע שכספי יגמגם, ג'ייסון וויליאמס יהיה שם. חביב הסיפרה המכהן נתן עונה פנטסטית בבני השרון, וכאן יידרש לעשות פחות. אם אפשר לחתום מראש על משוואה שכוללת פחות דברים ויותר חדות ודיוק בביצוע, כולם יסמכו לסגור עניין כבר עכשיו.

במגרש הפתוח הוא קצת כמו כספי, נוטה לבלאגן, אבל הוא יעשה כל מה שיגידו לו ברצון וייקח את הדקות. יש פה כמובן פוטנציאל למקרה מוריס 2: שחקן שאמור היה לשמש משלים והפך למרכזי. כך או אחרת, אחרת או כך, אני מעדיף את וויליאמס כמשלים ועולה מהספסל. יש לו כל כך הרבה מה לתת. שייקח את הסיפור הזה של מכבי ת"א בהדרגה ולא בבת אחת. שיזכור ששיחק רק לא מזמן בליגה האיסלנדית. שיבוא צנוע ושיהיה הארד וורקר על המגרש, כמו תמיד. הוא גם אמור להיות הפורוורד השומר הטוב מכולם, ואני בהחלט רואה אותו מרוויח דקות בזכות ההגנה. סקופון אישי: מת עליו. איזה שחקן. מאוד בעדו, אם כי לא צריך לשלול גם צניחה והיעלמות לפרקים בעונה ראשונה בקבוצה גדולה.

הכי קל לומר על מכבי ת"א שהיא קבוצה פחות חכמה מזו של העונה שעברה, בגלל היעדרם של ניקולה וויצ'יץ' ויותם הלפרין, ואוקיי - גם טרנס מוריס. בסופו של דבר, מכבי ת"א תהיה חכמה כמידת החוכמה שיכניסו למשחק שלה קרלוס ארויו וטריי סימונס, בעיקר הם.

ראיתי את סימונס כופה ולוחץ מהלכים בהפועל חולון ולא נהניתי. היו לו סטריקים של 5, 6 ו-7 החטאות לפעמים לפני שהבין שהוא צריך להיכנס למשחק דרך אסיסט חכם או ליי-אפ. באיזשהו מקום, כשחקן בולט מאוד בעמדה מספר 2 כרגע, אחד שיש עליו הרבה אחריות מרגע שהלפרין עזב (ואם בורשטיין חסר אז בהחלט יש פה חור במערך), סימונס צריך לשחק חכם.

מצד אחד, אסור לו לבלוע את האוכל בבת אחת ולתת לתיאבון הגדול לגבור עליו. מצד שני, הוא לא יכול להיות אנמי מדי. אני חושב שאם סימונס יהיה מרוכז בכל משחק ומשחק, ינסה להגיע לקו ככל האפשר, יקשיב להוראות ולהנחיות ויעשה מה שמבקשים ממנו, הוא ילך לעונה גדולה. זו יכולה להיות שנת הפריצה שלו, אבל האטיטיוד הנכון, כמו שאומרת מרגול, קריטי במקרה הזה. עד עכשיו ראינו ממנו שני צדדים שונים: בגליל הוא שיחק ככה, בחולון קצת אחרת. שילוב בין התכונות שהראה יכול להיות הדבר הנכון עבור מכבי ת"א.

וכאמור, יש פה חור. אין גיבוי. לא יודע מה עם בורשטיין, שארפ די זקן, ולא הביאו ישראלי במקום יותם. קצת לא ברור העניין הזה, אם כי בתיאוריה ג'ייסון וויליאמס יכול לשחק גם כסקנד גארד. תכל'ס, הוא יכול כמעט הכל. ואם בירנבוים יצטרך שומר טוב על גארד שממול, הוא בהחלט יכול לתפקד עם וויליאמס כשתיים. לא הציוות המושלם, אבל וויליאמס על המגרש יותר טוב מוויליאמס על הספסל, ואם צריך אותו כ-2 שיהיה 2.

נשארנו עם ארויו ודרור חג'ג' (מכשף הוודו, כן?). קודם כל, אף אחד לא מדבר על זה אבל גם אם זה נשמע לא ריאלי כרגע – טוב שיש אחד כמו חג'ג' על הספסל למקרה שדברים אצל ארויו ייתקעו. הימצאותו של רכז ישראלי באזור, ולצורך העניין זה יכול היה להיות גם מישהו אחר, היא בגדר הפקת לקחים מהעונה שעברה כשביינום וקאמינגס לא ידעו מי-מה-מו-ולמה יותר מדי פעמים.

שנית, בטוח שהוא ילהיב, אבל קצת פחות בטוחה מזה היכולת שלו לחבר ולהתחבר. אם נחיה גם נראה. בירנבוים ייתן לו את כל הצ'אנסים שבעולם גם במקרה של השתלבות בינונית או איטית, וגם במקרה של נפילות לאורך העונה. חשבתי שסולומון הוא האופציה הטובה ביותר, בעיקר כי הוא מוכח באירופה. אבל הפוטנציאל של ארויו להוביל למשחק קבוצתי ומצליח גדול יותר מזה של סולומון, ומעבר לזה ארויו צפוי להביא למגרש פחות ענייני אגו ומצבי רוח שעלולים להעכיר את האווירה.

ארויו, במשפט אחד, הוא החתמה נהדרת אבל גם הוא צריך לנסות להתרגל לכדורסל האירופי, לאולמות, ליריבות, לשופטים, לחוקים. כמעט תמיד ישנה עדיפות למישהו שכבר ראה דברים בכדורסל האירופי, מאשר למישהו שלא, אלא אם כן מדובר בכוכב ענק שאין לו שום בעיה עם תנאים סביבתיים. המעט שעשה עם פורטו ריקו מול יריבות אירופיות פה ושם באליפויות הוא לא פקטור משמעותי מאוד בעיניי, אם כי עדיף זה על כלום וטוב שיש לו את המשחקים האלה ברזומה. לפחות עקרונית, פוטנציאל ההצלחה בשמיים והרבה זמן לא הגיע לפה שחקן עם ותק של שבע עונות ישירות מה-NBA ולפני גיל 30.

האמת? ארל בויקינס יכול היה להיות מדליק, אבל אני לא יודע עד כמה הפרסומים לגבי מו"מ רציני איתו היו נכונים.

ובקיצור, ארויו זה נאה כרפאל. לפחות תיאורטית. ואם נחיה גם נראה.

די, התעייפתי. מספיק.

פיייייי, 1603 גרם טקסט.

שלומות ונצורות בשלב זה.