מה באמת אפשר לומר עוד על רלף קליין ז"ל, שלא נאמר באלף ואחת צורות על ידי אלף ואחד גדולי הכדורסל הישראלי ושועיו בכל מקום אפשרי? כנראה שלא הרבה, אבל הנה משהו אחד בכל זאת. סיפור ששמעתי לפני המון שנים ומאז, למרות שראיתי אותו בפעולה מקרוב ודרך הטלוויזיה המון פעמים, ולא פחות פעמים שמעתי אותו מפרשן, מעלה זכרונות או סתם מביע דעה מלומדת - זה הסיפור שנתקע הכי חזק בראש.

סיפר לי אותו מאמן כדורסל לשעבר, שכבר מזמן לא מאמן בליגות הבכירות, אולם למיטב ידיעתי עדיין קשור חזק לענף בדרכים שונות, לאו דווקא מעמדתו על הקווים. לא שאלתי אותו אם הוא מעוניין שאחשוף את שמו, וזה גם לא כל כך רלוונטי לצורך העניין, אז נשאיר את זה כך.

באותה שנה בה מדובר, אי שם בסוף שנות ה-70' או בתחילת שנות ה-80', היה אותו מאמן חבר בצוות המקצועי באחת הנבחרות הצעירות. אולי עוזר מאמן, אולי אפילו מאמן ראשי, לא זוכר וזה גם לא חשוב. באחת מחופשות החגים קיימה אותה נבחרת מחנה אימונים במכון ווינגייט. באחד הערבים, כשסיימו את האימון המסכם לאותו יום, גילו המאמנים כי באולם סמוך מתאמנת מכבי תל אביב, שנאלצה לנדוד לווינגייט מאחר שהיכל הספורט היה תפוס לטובת אחד הפסטיגלים למיניהם. את מכבי, מיותר לציין, אימן אז רלף קליין.

"שמחנו על ההזדמנות שנפלה בחלקנו לצפות מקרוב ברלף וללמוד עוד דבר או שניים", סיפר המאמן. "התיישבנו ביציע בדיוק כשהאימון הגיע לחלקו האחרון - חמישה מול חמישה במשחק עד 10. רלף עמד בצד וצפה, בזמן שהעוזר שלו שימש כשופט. זו היתה מכבי הגדולה, עם מיקי, מוטי, סילבר, בוטרייט, וכמובן ארל וויליאמס, שאני חייב לומר שמקרוב היה הרבה יותר מרתיע ומפחיד מאשר דרך הטלוויזיה. ארל היה הדמות הכי דומיננטית באותו אימון, ולא הפסיק לרגע לדבר ולהעיר.

"בערך באמצע המשחק, עלה ארל לקליעה מתחת הסל ונחסם. הוא היה משוכנע שבוצעה עליו עבירה, אולם עוזר המאמן סימן להמשיך. ארל נכנס לאטרף, ותוך שהוא מקלל את כל העולם, בלי לשאול אף אחד ובלי לקבל רשות ירד מהמגרש ואמר - מה אמר, ציווה על אחד משחקני הספסל להחליף אותו. אף אחד, לרבות רלף, לא אמר שום דבר, השחקן המבוהל נכנס למגרש והמשחק נמשך כאילו כלום. אחרי כמה דקות של ישיבה על הספסל ודיבור בעיקר עם עצמו - ארל נרגע כנראה, ובאותה פתאומיות קם, הורה למחליף שלו לצאת וחזר למגרש. שוב, אף אחד, כולל רלף, לא אמר כלום והמשחק נמשך עד לסיומו בניצחונה של הקבוצה של וויליאמס.

"הסתכלנו אחד על השני ופשוט לא האמנו. איך יכול להיות שמאמן - ודאי וודאי שמאמן כמו רלף, אלוף אירופה - נותן לתקרית חמורה כזו לעבור בשקט, בלי להגיד כלום לשחקן, שלא לדבר על להעניש אותו? חצי שעה אחר כך פגשנו את רלף בקפיטריה ושאלנו אותו. הוא הסתכל עלינו וחייך. 'תגידו לי אתם', הוא אמר, 'מה אכפת לי אם ארל קצת משחרר קיטור באימון? אני צריך אותו בשיאו ביום חמישי בגביע אירופה. היום? שיקלל קצת, שיצעק קצת, העיקר שיסיים את האימון מבסוט ויבוא רגוע ומרוכז נגד האיטלקים'.

"שלושה ימים אחר כך ארל נתן הצגה של משהו כמו 25 נקודות ו-17 ריבאונדים בגביע אירופה ומכבי ניצחה בעשרים הפרש. נו, תראה לי עוד מאמן כזה".

shaharhermelin@gmail.com