אני מוצא את עצמי די מרוצה מכל זר ששיחק כאן וחותם בליגת קזינו לעונה נוספת. קודם כל, כי כל אחד כזה אומר, בעצם, שנצטרך להתרגל לשם אחד חדש פחות, והרי יש מספיק כאלה בלאו הכי.
שנית, כי זה מזכיר לי במשהו ימים יפים מלפני עשור או עשור וחצי, נניח, כשלאורך הארץ כולה ריחפו שועי עולם שונים ומשונים לאורך כמה וכמה (וכמה!) שנים ברציפות בליגה שלנו ויצרו המשכיות ועניין.
קינג דייויד הנדרסון, למשל.
השריף דייויד ת'רדקיל האלמותי, עטור הצלקת.
מילטון ואגנר, נניח.
ודאי סרג'נט נוריס קולמן.
פול תומפסון ומארק בריסקר.
ג'ון הדסון, ג'ינו בנקס ועוד חבר'ה כאלה, יו נואו.
אבל היום אני מביט מסביבי ורואה בעיקר שמות חדשים, ומעט מאוד זרים שממשיכים לעונה שלישית ורביעית ברציפות בישראל (אם בכלל, לא ישבתי לבדוק).
ואם קורה שאחד כמו טוני וושהאם נשאר כאן לעונה שנייה בליגת קזינו, ובעצם יותר מזה אחרי ששיחק בליגה השנייה במשך כמה וכמה (וכמה!) שנים – זה נאה כרפאל בעיניי. הפעם נראה אותו בנהריה, אחרי עונה בחולון, וזה לגמרי בסדר. תמיד מצאתי את עצמי מתעניין יותר ביכולת ההשתלבות של שחקן מוכר בקבוצה חדשה, מאשר במין קן טוט כזה שמגיע למכבי ראשל"צ מבחוץ לעונת בכורה.
ולכן כל כך יושב עלי טוב שטריי סימונס וג'ייסון וויליאמס ואשאנטה ג'ונסון ועוסמאן סיסה וקוקי בלצ'ר ואחרים נשארו בישראל, לעומת אנדי איבי, ג'יימי ארנולד, טרנס מוריס, אוטיס היל, בריאן טולברט שלא נשארו כאן.
וסטיב ברט ג'וניור – מה קורה איתו, מה?
ואם הקטע הזה נפתח עם וושהאם, יכול להיות שהוא גם צריך להיסגר איתו. אין מולי את דפי ההיסטוריה המצהיבים ואת רשימת הזרים של הפועל חולון בכל הזמנים, אבל נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהקבוצה הזו מעולם לא הצטיינה בהשארת זרים לאורך זמן. אז שמכולם תשאיר דווקא את טוני וושהאם לעונה שלישית ברציפות?
הקיץ הזה והתפרקות הסגל של חולון מכל נכסיו הוא כמובן תוצאה של עזיבתו של מיקי דורסמן והקיצוץ המאסיבי בתקציב. ועם זאת, עושה רושם שעל אף שתמיד הצטיינה באיכות הזרים שלה (מה עם פי.ג'יי טאקר ואלטון בראון, הם לא מתכוונים לחתום או שעשו זאת בזמן החופשה הנשיאותית ולא עודכנתי?) – הקבוצה הזו לא השאירה שחקנים ליותר מעונה, מקסימום שתיים.
איזה שמות רצו שם לאורך השנים: קני אוראנג', בן מקדונלד, אלברט קינג, דניס וויליאמס, קני באניסטר, מילטון ואגנר, דייויד הנדרסון, ריצ'י דומאס, דרק המילטון, קליף פונדקסטר, טרי פייגינס, וכל מיני כאלה – יו נואו. ואם אני זוכר נכון, איש מהם לא נשאר, נניח, ליותר משנתיים. אולי-אולי מיקי מיטרוביץ', מי זוכר.
זה לא שאני נגד חידושים ושמות מרעננים, זה פשוט שנעשיתי עצלם יותר עם השנים, אני מניח. וכך או אחרת, אחרת או כך, יש לי סימפטיה למסורת והמשכיות. בסופו של דבר, כדי להיות בעינינו שועה עולם – אחד הביטויים היותר חביבים עלי מאז היווסדו של כדורסלע-האתר – אי-אפשר לשחק כאן עונה אחת ולהיעלם.
כך שזהו בינתיים, וזהו בעצם.
