סר ש. הרמלין הזכיר באייטמון שלו, שעומד ומפאר את כדורסלע-האתר ממש ברגעים האלה, את דורון שפר. אין מחלוקת ומחלוקת אין ששפר עשה את השחקנים סביבו לטובים יותר, אם כי כאן אני דווקא עם רענן כץ – שפר לא היה רק רכז ושיחק בקריירה שלו גם בעמדה מספר שתיים, כולל במכבי ת"א, נבחרת ישראל והפועל ירושלים, אבל לא זה העניין שלשמו התכנסתי והטרחתי את עצמי הפעם.

דורון שפר.

יא אולוהים, דורון שפר.

הוא אמנם מזמן לא אייטם. רק מעטים אם בכלל עוד זוכרים לו את הימים הגדולים מאוד שלו. רק מעטים עוד טורחים להתייחס אליו כנושא חדשותי, או כנושא בכלל, אחרי כל הזיגזגים בקריירה שהאביס אותנו בשנים האחרונות. הוא הולך, הוא בא, ראיונות בטלוויזיה, סיפורים ותיעודים ומסע חיים בעיתונות. לאף אחד לא באמת אכפת כנראה. התחושה היא שהתמלאנו משפר ולא נותר מקום בבגאז'. נצא לדרך, אם כן, בלעדיו.

אני זוכר המון ציניות כלפיו בשנים האחרונות, הרבה כתבות, מאמרי מערכת, טורים אישיים וסתם נביחות של אוהדים לעבר שפר והקאמבקים שלו. וההתנהלות שלו. והמוזרות והשונות שלו. יכול להיות, ויסלח לי האל הטוב, שגם אני חטאתי בזה פעם-פעמיים. היה טרנד חזק מאוד שתכליתו לבטל את דורון שפר הכדורסלן, האדם, הסמל והמופת, להציג אותו כתימהוני וללגלג עליו. רבים העדיפו שייגמר כבר הסיפור הזה של דורון שפר, ולו רק שלא נראה אותו שוב על המגרש עם מטפחת לראשו כשהוא בעיצומה של תענית דיבור או משהו. רבים העדיפו של ישוב, במיוחד אחרי אותו פלופ באמת מוזר כשסיכם לפני מספר שנים עם הפועל ת"א, התחרט ואפילו לא התייצב לאימונים-או-משהו.

ובכל זאת, זה דורון שפר.

ודורון שפר, ככל שבדקתי בתולדות הכדורסל הישראלי, היה רק אחד. ואיזה דורון שפר הוא היה, יא אולוהים!

והיום כשאני מביט בסגל ההולך ומתהווה של הפועל-גליל-עליון-אפרוחי-סר-ש.-העמק-גלבוע ולא מוצא את שמו שם, די עצוב לי.

עצוב לי לראות שבכל הקיץ הזה לא פורסם שום דבר על דורון שפר. ואם כן, זה היה בשתי שורות, משהו שחלף מחוץ לרדאר שלי. ולא ככה נאה או יאה להיפרד משפר. ראיתי איפשהו אזכור שהוא עשוי לשחק או לאמן בהפועל צפת. מין פרסום משיחי כזה, כנראה.

אז מה הסיפור פה?

אולי חוששות מערכות העיתונים להיפרד משפר בכתבה גדולה ומסכמת שמא יחזור מחר, והפעם עם גלימה, ויתמקם בגבעת שמואל כתמיר גודמן מאוחר?

אולי נדמה לאנשים הקובעים שאין טעם להתייחס לשחקן שכבר פרש וחזר ופרש מספיק פעמים, מכדי שנוכל כולנו לזכור מה-בדיוק-היה-שם?

אולי ביקשו ממנו ראיון סיכום קריירה והוא סירב, כהרגלו, בטענה שבאמת-באמת שאין לו שום דבר חדש או מעניין לומר?

ואולי ככה בדיוק רצה שפר להיעלם: דקה אחרי שסגר מעגל. דקה אחרי שחזר לשחק בהפועל גליל עליון איתה זכה בזמנו באליפות. דקה אחרי ששב לשמש כחצי הצמד קטשפר עם חזרתו של עודד לגליל והפעם כמאמן. בכל זאת, שחקן של 18 דקות למשחק בעונה שעברה – לא צחוק. ופתאום לא מדברים עליו, לא מזכירים אותו, פשוט לא מתייחסים אליו. נעלם. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שאת מסעותיו ליערות הגשם הוא סיים זה מכבר.

בתנאים אחרים, היתה צריכה מהדורת חדשות הספורט להיפתח ככה מדי לילה: "שלום רב לכם, הדרים טים זכו בזהב אחרי ניצחון על ספרד בגמר; יצחק שום בלה-בלה-בלי, בלה-בלה-בלה; אבל בואו נפתח עם הידיעה המסקרנת ביותר של הלילה הזה, ושל הלילה הקודם, ושל הלילות האחרונים בכלל: מה קורה עם דורון שפר, וכיצד שחקן גדול זה נעלם מהנוף לגמרי מבלי שנדע אנה הוא הולך ובא, ואם אכן פרש סופית ורשמית כפי שנדמה - מדוע לא מציעה לו גליל עליון את תפקיד הנשיא הקבוצה (ולו בהתכתבות, כן?) לשארית חייו?

כן, ככה בדיוק היתה צריכה להיפתח המהדורה מדי לילה, כל עוד מסתובב בינינו שועה עולם כמו דורון שפר, גם אם קצת מוזר או שונה או חריג, או סתם שתקן שלא בראש שלו שיבלבלו את המוח.

סליחה, דורון, כי חטאנו. מחילה על הפלישה לפרטיות. אני פשוט קצת מתגעגע לאיזה "באופן טבעי החלטתי לזרום עם התהליכים העוברים עלי. תיכף אשוב", המתנגן נהדר כל כך בקולך המונוטוני להחריד.