שתי הערות, לפני שאני חוזר לקונכייה ומתעסק בענייני הצפופים מאוד ספציפית להיום:

אחת, שבתאי משולם נפטר. ראיתי כותרת באינטרנט שהוא הלך לעולמו בגיל 77. שבתאי משולם. ניסיתי לבדוק אם אני נמצא בקטגוריה הנכונה. לוודא שאני במקום הנכון.

מעל הידיעה היה לוגו: כדורסל.

שבתאי משולם? לא יודע מי זה, צריך להיכנס פנימה ולקרוא. שנייה לפני הקליק - נדלקה הנורה. שבתאי מחולון, איש המשק. זה חייב להיות הוא.

וזה היה הוא.

אין איש כדורסל שלא ידע מי זה שבתאי מחולון. אם לא בדיבור אישי וחברי, אז בטח במראה. הוא הסתובב שם יותר שנים מאשר רוב הקוראים כאן חיים. אין מלה מספיק טובה כדי לתאר תחושה של חוסר אונים. הנה נקטף עוד אחד. פיייי קיבינימט. אני נזכר שאבישי גורדון נזכר בחסרונו בתוך צהלות חדר ההלבשה והקדיש לו את הזכייה באליפות. האיש היה חולה. למה הם הולכים, למה?

השנייה, טימי באוורס נחת אתמול בארץ. היה לי מאוד נחמד, מוכר ונעים לראות את הפנים שלו כאן. לא משנה מה הוא אמר, לא משנה לאילו מלכודות הופל על ידי העיתונאים שקיבלו אותו ומאילו ניצל – לראות את ההמשכיות הזו בליגת קזינו ובהפועל ירושלים שעברה הרבה שינויים בפרט, נותן איזושהי תחושה נוחה.

כששומעים זר שאומר על המאמן החדש שלו, גיא גודס: "אני עוד זוכר אותו מהתקופה שלו במכבי ראשל"צ, כשהוא הוביל אותם לפיינל פור", אפשר פתאום לקשר עבר עם הווה. מרגישים שיש איזשהו בסיס לכל העסק. שאנחנו לא חנות אופנה פה, שבכל קיץ מחליפה דגמים וטרנדים. יש גם בגדים שאפשר ללכת איתם שנתיים ושלוש ואף אחד לא אמור להרגיש לא נוח בגלל זה. להיפך.

בכלל, אני אוהב את באוורס. הוא חכם, אבל יש לו את הבלאק-אאוטים האלה שמדגישים עד כמה הוא אנושי. יש לו משחקים גדולים ואחריהם כאלה שבהם הוא צל של עצמו. יש לו ניתור של פעם בחיים, אולי המדהים ביותר שיש כאן מבחינת מאמץ-תוצאה. או ככה זה לפחות נראה מבחוץ. האיש פשוט עולה לאוויר ולא באמצעות זוג רגליים. זה נראה כאילו מעלית נושא אותו. צריך לראות את זה ולנתח פעם מקרוב.

עכשיו אני גם יודע שיהיה ערך להמשך המעקב אחר קלעי הפועל ירושלים בכל הזמנים במסגרת האירופית, ולו לזמן קצר (כי יש להם את קאזאן ביורוקאפ כנראה, ומי יודע אם יעברו הלאה). לבעלי הזיכרון הקלוש, הנה תזכורת: באוורס סיים את העונה שעברה עם אותו מספר נקודות שיש למשה מזרחי במקום העשירי ברשימת כל הזמנים. נקודה נוספת שלו והוא בעשירייה באופן עצמאי ובמו ידיו, דוחק משם החוצה את מזרחי.

העניין הוא, שבילי תומפסון נמצא מרחק שלוש נקודות ממנו. ודורון שפע מרחק ארבע. זאת אומרת, שחמש נקודות נוספות של באוורס בגביע אירופה מקפיצות אותו למקום השמיני של הפועל ירושלים בכל הזמנים מעל שני שועי העולם המלחאים האלה. זר כזה צריך לכבד. וזה בדיוק מה שנעשה עד כאן. וייעשה גם בעתיד, יש להניח.

עוד נדוש גם בזה, אני מאמין.

שלומות ונצורות בשלב זה.