הנה קטע נאה כרפאל שמצאתי על החבר ד'אור פישר, תוך כדי חיפוש מקרי באינטרנט. הכל נולד אגב תוך כדי דיונים סוערים לגבי הדמות שהוא מזכיר, הז'לוב הזה. אין לי ספק וספק אין לי – שהוא מזכיר מישהו.

כבר הגיעו לכאן מספר הצעות של מספר נתינים יקרים. שי, למשל, טוען שהוא מזכיר לו את טרי פייר בפנים, ואת קימאני פרנד בגוף. סהר חושב שהוא דומה מאוד לשחקן הקולנוע לורנס מרטין.

רן בורוכוב-ארלוזורוב-בוגרשוב מציב שלושה מועמדים: מייק גיבסון מצד אחד, קווין וויליס מצד שני והקומיקאי דייב שאפל מצד שלישי.

בעיניי, אגב, השפתיים של פישר הן החלק הדומיננטי אצלו. ואין לי ספק וספק אין לי, שאלה הן בכלל שפתיו של אוריאן גרין מהפועל ירושלים, שקפצו לבקר. ישנה תמונה הרבה יותר טובה שמדגימה את הדימיון. לא מוצא אותה כרגע. פיייי קיבינימט.

יאיר, אגב, הרביץ עוד אפשרות רגע לפני שנחתם האייטמון הזה: דייויד בנואה, הוא טוען.

דניאל חושב - ועכשיו אני נזכר שחשבתי גם אני ככה ופשוט שכחתי להזכיר - שהוא דומה לחוזה ורגאס. "בסגנון ההליכה שלו ובגמלוניות, ואולי אפילו קצת בסגנון המשחק", כותב דניאל. והנה צילום ישן ומטושטש של ורגאס, מתוך מאגר הצילומים המופתי של כדורסלע-האתר.

ננצל את חוסר האונים הכללי הזה, כדי לחזור לאותו קטע שגיליתי עליו באינטרנט במקרה. והנה אני מקליד לכם תרגום כללי ולא מתחייב, משל הייתי קלדן מנוסה ומיומן (שזה, פחות או יותר, מה שאני ברגעי הפנאי לאחר שאני מסיים לפשוט את חליפת הנשיא).

ובכן כי כן:

עד כתה ח' הוא לא התמקד בכדורסל, אוקיי?

בכל שנות התיכון שלו הוא שיחק 10 דקות בלבד בשלושה משחקים. סקופון מרעיש, לדעתי.

מסתבר שהאיש עבר ארבעה בתי ספר תיכוניים, כי אמא שלו חיפשה עבורו את המוצא והפיתרון הטוב ביותר, ללא קשר לכדורסל בכלל.

אבל לא המעברים התכופים הם שמנעו ממנו להיקשר לכדורסל.

(וואלאק, יש בו גם משהו מן האולסי פרי הצעיר, לא?)

הוא פשוט לא רצה לעמוד במחויבות כלפי קבוצת כדורסל, ובתנאים שהיא דורשת. במקום זה, הוא העביר את זמנו בשלוש שעות משחק מדי יום במגרשי רחוב בפילדלפיה.

"היה לי חבר טוב וכל יום שיחקנו, לא משנה מה. ככה למדתי כדורסל", אומר פישר בעל שפתי הדג, שרק אוריאן גרין מתחרה בהן.

השלושה משחקים ההם שהוא בכל זאת שיחק? זה קרה בבית הספר התיכון הרביעי שלו. המאמן, עם זאת, הניח את ישבנו די מהר על הספסל.

"לא היו לי יסודות. הייתי צריך מישהו שיאמן אותי וידריך אותי וילמד אותי את המשחק לעומק. אני מניח שהמאמן שם לא ממש בא לו על זה, כנראה", נזכר הפישר.

היו לו כישרון, גובה ואתלטיות, אבל הוא לא ידע איך לשחק כחלק מקבוצת כדורסל. בבית הספר הקודמים הוא עזב הכל ובנה בכלל על קריירה כאצן.

"לא היתה דמות גברית בחיי", מסביר פישר את הברדק הטוטאלי בגיל ההוא אחרי שביו ואמו התגרשו כשהיה בן 6. "אמא שלי אמרה לי את הדברים שהייתי צריך לשמוע, אבל לא ממש סמכתי עליה. אמרתי לעצמי: מה את מבינה, את אשה, אבל למעשה היא הבינה וידעה הכל. זו הסיבה שאני כל כך קרוב אליה עכשיו".

אחרי שפישר סיים את התיכון ב-1999 הוא נסע אל אחותו בקולומבוס, מיסיסיפי בקיץ. יחד עם חבר שלו הם הלכו לאיזה מחנה קיץ לג'וניורים במכללות או משהו, ופישר מספר שהוא הלך כמלווה לחבר, שהיה קצת עצבני ונרגש, ולא היו לו תוכניות מעבר לזה.

בקיצור, מפה לשם, עוזר מאמן במכללת נורת'ווסטרן סטייט בשם דייב סימונס שם עליו עין, והוא שיחק במחנה כמו גדול. שנה שלמה עברה עד שהתקבל רשמית למכללה, כי לא הצליח להשיג את הציונים הדרושים במבחני ה-ACT.

בעונה השנייה שלו הוא היה החוסם הטוב ביותר במכללות עם 4.43 למשחק.

"יש לו חוש שאי אפשר ללמד, מתת אל ממש, לחסום זריקות", אמר עליו מייק מקונאת'י, שאימן אותו בעבר. הוא חוסם מימין, חוסם משמאל. זה כישרון טבעי". התקפית הוא גילה סימנים של קליעה לא רעה מבחוץ, אבל גם המאמן הודה שהעונה ההיא לא היתה מספיק טובה, או לפחות לא כפי שחשב שתהיה. סיים אותה עם 9.8 נקודות בממוצע, סיים אותה.

פישר רצה לחזור ולהיות קרוב לאמו, קארול. אני יכול להבין אותו.

הוא חיפש פתרונות באינטרנט ומצא שלמכללת ווסט וירג'יניה חסר ביג מן.

הוא ישב בצד במשך כל עונת 2002/03 על פי חוקי ההעברות במכללות וכשחזר הוביל את הקבוצה עם 10.8 נקודות למשחק (כמה הם קלעו למשחק, 50?)

מאט בראון, המאמן שלו שם, סיפר עליו ככה: "כשהוא הגיע אליהו הוא שקל 217 פאונד ועכשיו הוא 255 (חשבו אתם, בחייכם). הוא תמיד ידע לחסום, אבל עם הזמן הפך גם לשחקן הגנה טוב יותר ולשחקן שיכול לקלוע מ-15 פוט (גם את זה תחשבו, אוקיי?).

ואמא קארול מסכמת: "הוא לא חשב על כדורסל בכל. בגלל שהוא היה גבוה שאלו אותו כל הזמן למה הוא לא משחק כדורסל. הוא אמר לעצמו: 'אוקיי, כולם אומרים לי שאני צריך לשחק כדורסל, אבל זה לא מה שאני רוצה לעשות'. בסופו של דבר, אני מופתעת שהוא השתנה ככה. ואני שמחה שהוא עשה את זה".

קטע נאה.

עכשיו אנחנו יודעים עליו יותר, אם כי טרם ברור לגמרי:

פייייי קיבינימט - למי הוא דומה, למי?