מחזור הפתיחה בספרד כבר מאחורינו. לעומת זאת, מחזור הפתיחה בליגת קזינו עדיין. איך אמר אבנר קופל בראיון זריז בהפסקת המשחק בנוקיה-ההיכל שלשום? "ישנם חגי ישראל, רצינו גם להתחשב במכבי ת"א שבנתה קבוצה חדשה והכי חשוב שהצלחנו להעלות את מכבי חיפה, עיר גדולה עם מסורת של כדורסל שחשוב שתהיה לה קבוצה בליגת העל".

אגב, כמה קלעת במשחק העלייה, קופל? ותגיד, הרבצת שלושה אסיסטים לפחות משל היית ניקולה וויצ'יץ', או לא? וחגי ישראל? לדעתי כל ימי ראשון החודש פנויים לגמרי. אז איזה חגי ישראל ומה חגי ישראל?

נו, נגיד. בינתיים, בואו נדבר על הליגה בספרד. צרור אבחנות והערכות וקוריוזים, סוג של. עד שתי פסקאות לכל משחק, לא יותר, אוקיי?

גרנאדה – ברואסה. קרטיס בורשארד, הסנטר של גרנאדה, פתח עם דאבל-דאבל של 10 ו-13 ריבאונדים במשחק לא ממש גדול שלו. אוהב אותו אנוכי. יעיל ופשוט בלי בלאגנים. גרנאדה חיכתה לו בעונה שעברה הרבה זמן עד שיחזור מפציעה. איתו זה תמיד משתלם, לפחות ברמות האלה. מעניין אותי לדעת אם הוא עד כדי כך פחות טוב מדניאל סנטיאגו, למשל, שברצלונה, ריאל או מלאגה לא נותנות לו צ'אנס. זו כבר עונה רביעית שלו באותה קבוצה, אחרי ששיחק קודם לכן ביוטה ובממפיס.

את ברואסה מאמן פאבלו לאסו, מלך מלכי האסיסטים של כל הזמנים בליגה הספרדית. אליל רב חסד בעבר ואמן המסירה. האיש בסך הכל בן 41. שנה אחת יותר ממני, אבל נראה מבוגר מזה. מה, גם אני נראה כל כך מבוגר? אוי ואבוי. דניס מרקונאטו, עוד אחד שהולך ומתבגר מול העיניים, הפליא עם 0 נקודות ב-15 הדקות הראשונות שלו אחרי ששוחרר מברצלונה.

מלאגה – ריאל מדריד. מלאגה ניצחה ב-17 הפרש. כמה ימים או שבועות אתם נותנים לחואן פלאסה בתפקיד? איכשהו הוא נשאר בג'וב על אף אובדן האליפות וחוסר ההצלחה להשתלב בפיינל פור של היורוליג שהתקיים אצלו בבית. מה שהיה נכון לקיץ מבחינת סבלנות וצ'אנס נוסף, עלול להסתיים מהר מאוד אם היכולת הזו תימשך. סרג'יו סקאריולו פנוי, אגב. משמש כפרשן. גם שם מי שעובד כפרשן מקבל במהירות קבוצת צמרת לעבוד בה?

לזארוס פפאדופולוס פתח נפלא כהרגלו: 5 נקודות. בצד השני נמצא מרקוס הייסליפ עם תחילת עונה נפלאה. האיש שהוא הכי קרוב למייסיאו באסטון וטרנס מוריס בסגנון, סיים עם 16 ו-8. וזה נאה. מלאגה שיחקה בלי ירז'י וולש. יש מצב שזה עזר יותר מאשר הפריע. אאיטו שלעולם יתמודד עם תדמית הלוזר, עומד על 0:9 מתחילת ההכנה לעונה. לוזרים סופרים בסוף, לא בהתחלה.

סראגוסה – ולנסיה. רבע אחרון של 14:30 נתן לקציקאריס והחבר'ה ניצחון חוץ. קוסטה פרוביץ', שרוך של 2.17, NBA וכאלה, שותף לשלוש דקות וחצי. לא יודע אם נפצע, או סתם יצא ככה. עוד מעט נשמע סיפורים על ענייני מיס-מצ', כן מתאים להרכב שמול או לא מתאים. כמו שדיברו על טי.טי פופה בזמנו. כך או אחרת, אחרת או כך, תארו לכם את ראש שבט האפרים נותן לקרלוס ארויו לשחק שלוש דקות וחצי במשחק הפתיחה של העונה. פרוביץ' הוא שחקן של מיליון יורו, כן? בינתיים, טוב שיש את שאמונד וויליאמס שהרביץ 25 נקודות.

סראגוסה, העולה החדשה, נראית קצת כמו אוסף של לשעברים. לארי לואיס בן 39. לוקאס ויקטוריאנו הגיע מארגנטינה בגיל צעיר במטרה להיות הרכז הבא של ריאל מדריד, וסופו שנעשה רכז של מיני סראגוסות. רובן גארסס הוא עוד שחקן ששיאו מאחוריו, נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא. ואונדריי סטארוסטה? הוא טוב נגד יניב גרין בדרך כלל. ובכל זאת, עם עוד קצת שפשוף ובלי פאניקה של רבע אחרון, יש להם אולם ביתי שעוד יסדר להם פה ושם ניצחונות.

פואנלבראדה – מורסיה. 16 הפרש די בהליכה, בואו נגיד. סול ביאנקו נבחר לשחקן המחזור עם 23 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים וזה נאה כרפאל. ולחשוב שחואן אנטוניו פראיסו עוד משחק ובהצלחה בגיל 37? 15 נקודות היו לו אצל המנצחים, נתקשה להכחיש זאת. היה שחקן-שחקן פעם. מסתבר שעודנו. מעניין אם פי.ג'יי ראמוס הפורטו ריקני, 2.22, בן 23, שסגר משחק של 16 ב-6 מ-9 מהשדה ו-8 ריבאונדים ב-25 דקות, היה יכול להתאים במכבי ת"א טוב יותר לקרלוס ארויו מאשר ד'אור פישר, נניח.

מורסיה לא משהו, את זה ידענו תמיד. בטח במשחקי חוץ. תוך חודש-חודשיים אולי נקרא על שובו לשם של מרקוס פייזר סוס יאור, מי יודע. משחק אצלם איוון אופאצ'ק, ההוא מנבחרת בוסניה. מתי גם לנו יהיה ישראלי בליגה הספרדית? נתפשר גם על מורסיה.

ברצלונה – בדאלונה. נגמר 18 הפרש לקבוצה הביתית. בדאלונה בלי ריקי רוביו הפצוע ובלי רודי פרננדס שעזב ל-NBA ובלי לובוש בארטון שעבר לברצלונה ועלה בחמישייה נגד הקבוצה הקודמת שלו. ואתם יודעים מה, גם בלי אאיטו. לא כוחות.

ברייסי רייט, ההוא מאריס סלוניקי, שחקן מוכשר, יצטרך למלא את החורים. החזיקו מעמד מחצית, החבר'ה, שכוללים אגב גם את סימאס יסאיטיס שקלע 6. במחצית השנייה נשברו.

ברצלונה עמוקה-עמוקה. בלי נבארו (פצוע) הם סגרו משחק של 10 שלשות. גם לאקוביץ', גם אנדרה בארט, גם באסילה, גם בארטון, גם נבארו שיחזור, גם ויקטור סאדה שהוא שחקן נחמד מאוד. זה מבחינת שחקני חוץ. בפנים יש להם גם את דייויד אנדרסן וגם את דניאל סנטיאגו וגם את פראן ואסקס. אהה, וג'ורדי טריאס כגבוה רביעי-חמישי כזה. בינתיים, מי שקיבל הכי הרבה דקות ולא במקרה, כנראה, הוא ארסן איליאסובה (28). החזיר ב-13 נקודות ו-7 ריבאונדים. נאה. את סנטיגו ראיתי בפעם הראשונה לפני הרבה שנים בווארזה. סייז מאוד מרשים, אין מה להגיד. פה ושם טועה ועושה שטויות, צעדים וכאלה, אבל האיש בסדר.

אסטודיאנטס – בילבאו. היה שם קטע-קטע. אסטודיאנטס, בראשות החבר וונטיגו קאמינגס, פיגרה ברבע השלישי ב-17 הפרש. הם חזרו וחזרו וצמצמו עד שלוש, משהו כמו שתי דקות לסיום. בסוף נגמר 5 לאורחים. קאמינגס או לא קאמינגס? מסכן, כלום לא הולך לו. חשב שיפתח דף חדש, עונה חדשה, עבד קשה בהכנה. בינתיים, הוא מתחיל מלמטה. היו לו 10 נקודות הפעם ב-2 מ-6 מהשדה וב-23 דקות. אסטודיאנטס היתה קבוצת תחתית בשנים האחרונות. לאף אחד שם אין כוח לעבור את כל זה שוב.

מה קורה בבילבאו? מרסליניו הוארטס מנבחרת ברזיל עזב לפורטיטודו בולוניה, והפיתרון של בילבאו, לפחות בינתיים, הוא פשוט: לקחו את הרכז השני, חוויאר סלגאדו, והפכו אותו לראשון. איזה רעיון יעיל וגאוני, אה? חוץ מזה יש להם את קווינסי לואיס שעדיין חי ובועט בליגה הספרדית, מרקו באניץ' מנבחרת קרואטיה, דראגו פסאליץ' שהוא שחקן נחמד מאוד לרמה הזו, ואת לוק רקר והליטאי ההוא ששיחק ביוון, רנאלדס סייבוטיס, שחקנים מצוינים אחד-אחד. פרדריק וייס, לשאלתכם, עדיין תקוע כתורן באמצע הצבע, עולה בחמישייה ולפחות הפעם לא עשה שום דבר מיוחד: 3 ריבאונדים ונקודה אחת ב-19 דקות. האיש נבחר פעם בדראפט. טוב, זו הניקס שבחרה בו.

מנורקה – טאו ויטוריה. כשמדברים על ליגה תחרותית מתכוונים לזה: קבוצה קטנה-קטנה נגד קבוצה גדולה-גדולה. ולא חסר כלום שטאו מפסידה את משחק הבכורה שלו. פו ג'טר עמד על הקו העונשים בפיגור שלוש, קלע את הראשונה, החטיא את השנייה ובשתי שניות שנותרו ניסה להשתלט על ריבאונד ההתקפה. עשה את זה, אבל לא קלע. נגמר שתיים הפרש לטאו. היידה ראקוצ'ביץ', האיש שמשחק כבר שנים בליגה הספרדית ומנצח את כל המשחקים הקטנים האלה בזה אחר זה, בדרך כלל. גם הפעם עם 21 נקודות. 21 היו גם למירזה טלטוביץ', שבקושי עשה סל נגד ישראל עם בוסניה.

ומי משחק במנורקה? ולדימיר בויסה. חשבתי שיגיע יותר רחוק. לא חבל? כנראה שמשלמים לו לא רע. ולא רק הוא שם: מריו סטואיץ', מרינו בזדאריץ', קרואטים שהיו אמורים להגיע רחוק יותר מאשר רק מנורקה. גם ורביצה סטפאנוב שם. אבל למה לזלזל במנורקה? היא מנצחת כנראה כל קבוצה בישראל. אולי גם את מכבי ת"א העכשווית.

מנרסה – סביליה. מנרסה לקחה את זה בקושי עם ניצחון ביתי בנקודה. הקטע הגדול לגביה הוא, שבכל פעם שיצא לה לארח משחק ביתי במחזור הפתיחה ב-23 השנים האחרונות, היא ניצחה. אז תרשמו גם את השנה ה-24. יש איזה כוח מסתורי מעל האולם או משהו. השם הכי חם שם הוא ג'וש אסלין, בן 30, עונה שלישית שם, סנטר של 2.11, שסגר משחק של 20 ו-8. משחק שם גם ידידנו הטוב חוויאר בולפוני, המכונה תוכי, מה אתם יודעים. זה הצלף ההוא ששיחק בלאון בעונה שעברה וקלע את כל 44 זריקות העונשין הראשונות שלו בעונה. הפעם הוא קלע 11 נקודות, אף אחת מהן לא מהקו. אם נחיה גם נראה אם יש טעם לספור לו גם העונה.

בסביליה, מכל השמות המעניינים ויש שם כמה (טיירון אליס, נניח, ואלמר בנט בן ה-38), אומרים שהכי טוב הוא הפולני מיחל איגנרסקי (28, 2.07, בוגר מיסיסיפי סטייט, ורוצלאב, ווצ'לאבק וכאלה). נראה אותו בשנה הבאה באליפות אירופה בנבחרתו הגאה של מאמננו שחור השיער לשעבר. הפעם היו לו 17 ב-20 דקות.

1300 מלים?

פעם אחרונה שאני עושה את זה. נסחפתי, אם כי היה נחמד ואף נאה.

שלומות ונצורות בשלב זה.