אכן כי כן זה היה בילי קיז, המכונה גם בילי דה קיז וגם בילי מפתחות. ומכיוון שזה לא מצחיק אפילו קצת, אפשר לגשת מיד הלאה.

בילי קיז שיחק בהפועל ת"א בעונת 2002/03, העונה האחרונה של אריק שיבק כמאמן בליגת העל לפי שעה. לא ברור אם יש קשר או לא, אבל יכול להיות שההצהרה הזכורה של שיבק - "הבאתי רכז של מיליון דולר" - שדי התפוצצה לו בפרצוף גרמה לו לברוח מכאן מבלי לשוב.

נו, גם זה לא מצחיק.

כנראה שזה לא היום שלי.

הגיעו 35 פתרונות, רובם נכונים, אבל כרגיל צריך לנפות קודם כל את השגויים. מרקוס האטן, אריק וושינגטון (פעמיים), מייקל רייט, ג'רל בלסינגיים, קרטיס מקנטס (פעמיים), תיוס אדני, איי. ג'יי גאייטון.

כל אלה, כאמור, מעניינים בפני עצמם, אבל לא נכונים במקרה הזה.

הלאה. כבר החלטנו שאני לא חד היום, אז מכאן ישר לקטע ההיסטורי ולרזומה:

שיחק בשתי מכללות – נורת'איסטרן וניו מקסיקו.

שיחק גם ב-IBL ואחר כך באיסלנד (וכבר שנו חכמים: לא לזלזל בליגה האיסלנדית. יש שם מציאות לפעמים. גם ג'ייסון וויליאמס ממכבי ת"א עבר שם).

קצת USBL, קצת CBA, קצת ונצואלה, קצת מחנה אימונים עם מיאמי היט.

על סמך זה אמר שיבק שיש לו ביד רכז של מיליון דולר? אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת.

ואז הפועל ת"א (14 נקודות, 4.8 ריבאונדים ו-4.5 אסיסטים). ואחר כך ליגת קיץ עם ניו יורק ניקס. ומשם לחוזה באיטליה עם רוזטו, שם הוא לא מצליח לשרוד עונה שלמה. מצטרף בינואר 2004 לדאקוטה וזוכה איתה באליפות ה-CBA. התואר הקבוצתי היחיד שהיה לו בקריירה, אם אני לא טועה.

עובר לעוד השלמת הכנסה בקבוצה ההיא מוונצואלה שכבר שיחק בה.

ממשיך להאמין שהוא יכול להשתלב ב-NBA ומשחק עם דנבר ועם דטרויט בליגות קיץ. לא הולך לו.

אז הוא חוזר ל-CBA, אל דאקוטה. משחק בה חצי עונה ועובר לספרד אל גראן קנאריה בינואר 2005.

עוד שתי ליגות קיץ: פעם עם פורטלנד, פעם עם מינסוטה.

חוזר לספרד והפעם עושה עונה מלאה עם סראגוסה בליגה השנייה. קיץ שקט, בלי NBA ובלי כלום.

חותם בווארזה, עושה שם עונה (9.7 נקודות ב-26 דקות למשחק).

ממשיך ליוון אל לאריסה ועושה שם עונה סבירה, משתדרג וחותם במארוסי שתשחק בעונה הקרובה ביורוקאפ-אקס-גביע יול"ב.

החודש הוא יהיה בן 31.

עד כאן בילי דה קיז.

ומכאן אל הפותרים:

יהונתן אליהו, אור ברג, טל בן עזרא, משה שוורדי, איתי אביאור, כפיר גדליהו, אורי גובר, רן סוקולוב לבית בורוכוב (או להיפך), עמרי אלחסיד, נדב בן אהרון, עפר פרלמן, עמרי לוי, עמירם טאובר, איתמר רייצס, דני סמיד, דור רוזנברג, דדי קצב, ערן בוטבול, חגי אברמסון, שי גרץ, איתי גרשון, אודי כהנים, אורי כהן, עמית בן דוד ודור חלמיש.

נאה. נאה מאוד.

קדימה, אל האנ-דנ-דינו ראדג'ה, נשיא ספליט, שפתחה את העונה בליגה האדריאטית במאזן 1:1 ובשבת תשחק בחוץ נגד בודוצ'נוסט. היידה ספליט, היידה, היידה, היידה – לזכר הימים היפים.

שוחחנו טלפונית. הוא כבר היה בדרכו למשחק החוץ בבודוצ'נוסט ועבר במהירות על השמות ששלחתי לו במייל.

"והזוכה הוא . . .", אמר ושמעתי את גלגלי מוחו נעים.

"וזוכה הוא . . . ", יכולתי לחוש שהוא מתלבט בין שלושה ומנסה לצמצם.

"והזוכה הוא . . . ", הרהר בקול רם לפני שפסק:

"עפר פרלמן".

הודיתי לו בחום ואיחלתי הצלחה רבה במשחק החוץ (גם אם להערכתי הם יחטפו שם בהפרש דו-ספרתי).

ואז התפניתי לזעקת הקרב:

יאאאא אולוהיייייים, עפר!

יש לך את ספרי המהולל "עבירה במתכוון".

שלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל בדואר עד לבית את "עבירה במתכוון" – לא פחות ולא יותר.

ואלה שטרם קיבלו את הפרס – ומדובר בשניים האחרונים - סבלנות. לא שכחתי. זה יגיע, כמו שכל הפרסים הגיעו עד עכשיו לכל הנתינים המאושרים.

עד כאן להפעם.

החידה החדשה כבר כאן.

שבת שלומות ונצורות וסופ"ש נאה כרפאל לכל בית ישראל.