כולם כבר כתבו? לא, באמת, אם יש עוד מישהו שרוצה ולא הספיק אני מוכן להמתין.

אין אף אחד?

אוקיי, אז עכשיו תורי.

1. מאז שאנתוני פארקר עזב וטל בורשטיין נפצע יש למכבי ת"א בעיה בעמדה מספר 2. יותם הלפרין אמנם מילא אותה, אבל היה לא יציב וסבל ממערכת יחסים לא טובה עם הקהל של מכבי ת"א שלדעתי בהחלט פגעה בו. סימונס הוא ה-2 הפותח במכבי כרגע, אבל הוא לא מוריד כדור לרצפה ברמות שגארד ברמות הגבוהות של אירופה צריך. ארויו משחק רוב הזמן כפוינט גארד, חג'ג' בא בעיקר במקומו ולא לצידו ובורשטיין לא חזר להיות אותו בורשטיין. יכול להיות שחג'ג' צריך לשחק יותר דקות עם ארויו ולא במקומו, למרות הקושי שצמד נמוך כזה עלול ליצור בהגנה הקבוצתית.

2. אחד הקטעים שכתבתי בעבר בפינה הזו היה על אפי בירנבוים, שאימן אותי במ.כ. חיפה. הקריירה שלו מאופיינת בעבודה עם סגלים מצומצמים ותרגילים קצרים, שמיועדים לכוכבים עם יכולת אישית גבוהה. במכבי ת"א הוא נתקל אולי לראשונה בקריירה שלו בסגל ארוך מאוד של שחקנים מהשורה הראשונה, כביכול, שצריכים לשחק. אין כאן נערי פוסטר שאפשר לקרקע או לאפשר להם פעילות בזמן האימונים בלבד. אני מניח שהוא מתקשה להתמודד עם זה ולא רגיל לסיטואציה. במצב כזה כל הגישה למשחק ולאימונים צריכה להיות אחרת ובירנבוים לא מורגל בזה.

3. מכבי ת"א היתה בפאניקה אחרי אובדן האליפות והדבר הראשון שעשתה הוא להחתים את מצטייני הליגה, אלה שהפריעו לה לאורך העונה: ג'ייסון וויליאמס, דרור חג'ג' וטריי סימונס. הם טובים לליגה הישראלית, והרבה פחות מזה להתמודדות בצמרת היורוליג. סימונס, אגב, אמר אחרי אחד המשחקים הראשונים בהכנה שהגבוהים ביורוליג הרבה יותר גבוהים מאשר הגבוהים בליגה שלנו. סוג של הודאה לכך שהכל חדש ולא מוכר לו מצד אחד, ואולי גם הודאה בקושי הרב שעומד בפניו. וויליאמס נופל בין העמדות ואין לו קליעה יציבה מבחוץ. בבני השרון היו לו כמה משחקים מצוינים בקליעה לשלוש, אחד מהם נגד מכבי ת"א, שהיו כנראה יוצאי דופן ואינם מייצגים את היומיום לגביו. ספק גם אם חג'ג' מתאים למערך.

4. מלבד שארפ (שכבר לא מחשיבים אותו), חג'ג', ארויו ובורשטיין, כל השאר נראים דומים ומזכירים אחד את השני בכך שהם פשוט שחקנים בינוניים ביחס לרמה האירופית הגבוהה. אני לא מתכוון לתפקוד בעמדות השונות ולכך שסימונס הוא גארד/פורוורד ובאטיסטה הוא סנטר, אלא לכך שהם פשוט בינוניים מדי ביכולת. חלקם לא מתאימים, חלקם מוגבלים טכנית. למעשה, לצופה מהצד נראה שכמעט אין שום משמעות אם בחמישייה עולים כספי, ווייט ופישר או וויליאמס, אליהו ובאטיסטה. כיוון שהשחקנים בינוניים ברובם, אפשר ליצור הרבה סוגים של חמישיות כשלמעשה רק מעט שחקנים בקבוצה ראויים להיקרא שחקני חמישייה בקבוצה בכירה באירופה כמו מכבי ת"א. אף אחד פה לא יותר טוב מהשני. נכון שוויליאמס מביא אנרגיות, אבל על סמך הוא עולה בחמישייה לפני כספי, למשל? שניהם עושים בלאגן במידה דומה.

5. הכי חסר בסגל, בעיניי, עוד גארד חתול שהוא גם סקורר וגם מוביל כדור. הוא צריך להיות לא רק גארד חתול אלא גם גארד נחש, אני קורא לזה. מישהו ערמומי וקשוח מהסוג של מרקוס בראון, או דייויד הנדרסון בזמנו. לצורך ההדגמה אני לוקח מישהו בסגנון של טימי באוורס שהוא אולי לא ערמומי או קשוח במיוחד, או לפחות לא נראה ככה, אבל אם אני צריך לבחור היום בין סימונס לבאוורס בהקשר לסוג השחקן שמכבי צריכה – אני בוחר בבאוורס. אומרים פה על סימונס שהוא 2 כיוון שהוא קלעי, אבל הוא לא שם כדור על רצפה במיומנות ולכן אני משייך אותו לחבורה הגדולה שדומה זה לזה, ולא ממש לשחקני החוץ. גם באוורס, אגב, לא מתאים ליורוליג בעיניי מהסיבה הפשוטה שהוא לא יציב. השימוש שעשיתי בשמו הוא כאמור אך ורק לצורך הדגמת סוג השחקן הנוסף שנחוץ.

6. אם לחדד את הסיטואציה הרי שבעצם יש שלושה-ארבעה גארדים, שאחד מהם לא נחשב (שארפ) ואחד מנסה לחזור לעצמו ולא כל כך מצליח (בורשטיין), אחד שומע קולות שהוא לא ברמה הנאותה (חג'ג'). כמעט כל האחרים משחקים באזור שבין קו העונשין לחישוק, אולי למעט עומרי כספי שמפעם לפעם זורק שלשה. גם ווייט, לפעמים, אבל שניהם לא ממש שחקנים שחיים על תכונות טבעיות של סמול פורוורד. אם כבר, אז כספי יותר מווייט.

7. בהנחה שהשוק מציע שחקנים מספיק טובים, וזה אמור גם לגבי הסעיף הקודם, אפשר לחשוב על החלפת רודני ווייט בשחקן בעמדות 4-3 עם יכולת קליעה טובה והגנה חזקה. אין לי הרבה דוגמאות כרגע, אבל אני מכוון למישהו כמו דייויד ת'רדקיל בזמנו, אם יש.

677 גרם טקסט. תודה על ההאזנה.

Gilse@inter.net.il