שי פיין, דני סמיד, אבי שביט, עמית גרוס, איתי אביאור, אמיר גור, שחר צייטלין, עופר נוימרק, גיל דגן, עמית בן דוד, רוי של, יקי צשלר, עומר בלכר, דור חלמיש, עמירם טאובר, איתמר קרמר, איתי קדם, חן סלע, אדם דגן, אורי שיין, אורי גובר, איתמר רייצס, אור ברג, גילעד פולדש.

עמי פינקל, חגי אברמסון, סיון טל, מיכאל לוי, מוטי קראוזה, עמית סקל, אורן סגל, אבנר דובדבן, אודי כהנים, משה שוורדי, מתן רפלד, נועם טור (כן, אה?), עמרי אלחסיד, ערן בוטבול, רוני ארטובסקי, שי פישר, שלום קורנבלום, תומר פלד, כפיר גדליהו, שי גרץ, דביר שמעון, רמי ברניצקי, נועם פולק, עודד פינקלמן, שי מ, ישראל גרינפלד, שלומי ינקלביץ', עפר פרלמן, נועם סקופ.

נתנאל קבלה, עופר קדר, ירון זרצקי, יאיר מלכי, אברי פינטו, אודי צחור, ליאור בן שלמה, איתי גרשון, ריקי כהן, אסף הורביץ, יוסי לוי, רעי גליקמן, צורקה, ירמי ברנר, ברוך גינזבורג, רועי עידן, דור רוזנברג, טירן מוסקוביץ', טל בן עזרא, אתגר סימנר, עודד סלע, אבי חנניה, יורם לוי, מתן ראם, חגי נבון.

תנו רגע לספור ולבדוק שלא שכחתי אף אחד.

יצא 79.

רגע, ספירה שנייה.

כן, 79.

אז הכל בסדר.

עכשיו איך בוחרים רק אחד שיקבל את הפרס?

קודם כל, מתחילים לסנן על פי הדרישה בחידה עצמה שהיתה לא רק לזהות את ויני דל נגרו, שחקן סן אנטוניו בצילום וכיום מאמן שיקאגו בולס, אלא גם לומר באילו קבוצות אירופיות הוא שיחק.

ונועם טור ("שחולם על בר כל הזמן", כפי שכתב) – יורד אוטומטית. היי, בן אדם, אם אתה רוצה שיתייחסו אליך ברצינות, תתייחס ברצינות גם אתה.

אז אנחנו עם 78 בדרך לאחד שיקבל את הפרס הנכסף: יומן הכדורסל בהוצאת מודן.

בדיקה זריזה בין כל הפתרונות מעלה שהאנשים הבאים העבירו למעשה תשובה חלקית בלבד ושלא כנדרש:

נתנאל קבלה, שי מ., ירמי ברנר, יוסי לוי, מתן רפלד.

ירדנו ל-73.

גיל דגן ויתר על זכייה ביומן לטובת "הצעירים שבינינו", כדבריו, וירדנו ל-72.

עכשיו אפשר לשלוח סוף-סוף את כל שמות הפותרים לנשיא ספליט, הלוא הוא אנ-דנ-דינו ראדג'ה. ועד שהוא יאתגר זוכה כלבבו, זו ההזדמנות להתנצל אבי יהודה, ששכחתי להזכיר את שמו בין פותרי החידה הקודמת (כריס גארנר).

וכמובן, לספר קצת על ויני דל נגרו, וגם להתייחס למיילים נבחרים מבין הפתרונות, ופרטים מעניינים שהופיעו שם.

דל נגרו, כיום בן 42, שיחק בסקרמנטו, סן אנטוניו, מילווקי, גולדן סטייט ופניקס. הקטע המשמעותי היה אצל הספרס – שש שנים הוא שיחק שם. מ-1992, מיד לאחר חזרתו משתי עונות בבנטון טרוויזו, ועד 1998. אחר כך הגיעה עונת השביתה ב-NBA שעודד קטש זוכר טוב-טוב עד היום, ודל נגרו יצא לטימסיסטם בולוניה שם הספיק לשחק ארבעה משחקים, לפני שעזב וחזר ל-NBA והפעם אל מילווקי.

הוא פרש ב-2001 ובשנים האחרונות שימש במספר תפקידים בפניקס סאנס לא לפני שהיה קודם לכן פרשן הרדיו במשחקים שלהם. בקיץ האחרון נתנה לו שיקאגו בולס צ'אנס ראשון כמאמן ראשי.

בשורה התחתונה היו לו 825 משחקים ב-NBA וממוצע של כ-9 נקודות למשחק. 1995/96 היתה העונה היחידה בה שיחק בכל 82 המשחקים ופתח בחמישייה בכולם. קלע של קרוב ל-85% בקריירה מקו העונשין ו-3.2 אסיסטים למשחק.

אהה, וחשוב מאוד: עם טרוויזו-שלנו הוא לקח אליפות ב-1992 תחת המאמן פטאר סקאנסי ולצד טוני קוקוץ'. בסדרת הגמר הם ניצחו את סקאבוליני פזארו. נתקשה להיפרד מזיכרונות נעימים אלה. זו היתה האליפות הראשונה של טרוויזו מתוך החמש שלה עד היום. עם זאת, בגמר הגביע באותה שנה זכתה פזארו על חשבוננו. לא נוכל לשכוח גם זאת. בקבוצה ההיא של טרוויזו שיחקו גם פייטרו ג'נרלי, מאסימו יאקופיני וסטפאנו רוסקוני וגם רנדולף קיז המיתולוגי עבר שם לתקופה קצרה. דל נגרו, 1.90, שיחק כרכז.

הממוצעים שלו באותה עונת שיא היו 25.2 נקודות, 4.7 ריבאונדים, 3.7 אסיסטים, 2.4 חטיפות, 2.2 איבודים, 91.3% מהקו, 61% לשתיים, 33.9% לשלוש.

נאה, אם כן.

אנ-דנ-דינו מאותת לי שטרם סיים לערוך את ההגרלה מאחר שהיא ארוכה מהרגיל וביקש שאמשיך. בואו נחפש מטעמים בין התשובות שלכם, בינתיים.

דני סמיד כותב: "זה ויני דל נגרו, שפוצח בקריירת אימון כמאמנה הטרי של שיקגו בולס (כמדומני, בשנה שעברה שאלת על רג'י תיוס שהיה מאמנה הטרי של סקרמנטו)".

ואני שואל: איך, איך אתה זוכר חידות מלפני שנה? וחוץ מזה, מה, זה באמת היה בעונה שעברה? נראה לי כאילו לפני שלושה חודשים. אתה יודע מה, בשביל זה בדיוק יש מנוע חיפוש בכדורסלע-האתר. תן שנייה לבדוק ונראה. ואללה, אתה צודק: 20 בספטמבר 2007. מה אתה אומר, איך הזמן טס.

גילעד פולדש מוסר: "לכלכת. אחרי כמה חידות שלא הצלחתי להיזכר מה השם של השחקן או שלא זיהיתי אותו בכלל, אתה נותן פה את ויני דל-נגרו האגדי? אותו אני אזהה גם עוד 40 שנה. שיחק באירופה רק בליגה האיטלקית, ונדמה לי, על אף שאינני וכו', כי מדובר בבנטון טרוויזו וטים-סיסטם בולוניה.

הוא הספיק לשחק שנה אחת עם טים דאנקן לפני שהוא עזב את הספרס, ולצערו, לא הצליח להשיג טבעת אליפות בשום מועדון אחר. לא נכחיש כי מדובר בחידה הקלה ביותר שכדורסלע-האתר הציג מאז ומעולם.

בהזדמנות זו, אגיד כי ראיתי את יומן הכדורסל לפני ימים אחדים, ולא נכחיש כי מדובר בפיסת כתיבה נאה כרפאל, אך לא נשלים עם כך שדווקא אסטבן "הבכיין" באטיסטה מופיע על עטיפתו של היומן המהולל. למען הדורות הבאים, אבקשך לשקול בעתיד את מעשיך במשנה זהירות. שלא נקבל דור שלם של צועדי צעדים בארץ, כן?".

ואני אומר: צודק, לא ברור מה באטיסטה עושה שם על הכריכה, אבל היה זה צילום נאה מאוד שלו כשהוא שואג על העולם והתקשיתי לעמוד בפיתוי. אתה לא היחיד שאומר שזו היתה חידה קלה מדי. אין ברירה אלא להקשות בחידה הבאה כדי לאזן את המצב.

סיון טל מספר: פעם ראשונה שאני מסתכל וישר פותר - ויני דל-נגרו. בשביל הקבוצות באיטליה היה צריך להיעזר בויקיפדיה כדי לגלות ששיחק בבנטון ולקח איתה אליפות עם למעלה מ-25 נקודות למשחק ועוד 4 משחקים עם טים-סיסטם בולוניה, עד שעזב למילווקי.

בשנת 2002, בעודי בשמירות בישוב מחולה בבקעת הירדן שמעתי תוכנית ספורט ב"רדיו קול-רגע" בה נתבקשו המאזינים לתת חידת ספורט ומי שיפתור אותה יזכה בפרס - אם אף אחד לא יפתור הפרס יישאר אצל השואל. שאלתי על שחקן מנורת' קרוליינה, ששיחק במכללה עם חולצה מספר 23 ובמהלך הקריירה עזב לשנתיים את ה-NBA, ושאין אף אחד שחושב שהוא אלוהים.

אף אחד לא פתר אבל בסוף עלה שימי ריגר לשידור ותיקן שהוא שיחק ב"נורת' קרוליינה סטייט" - בכל זאת קיבלתי 50 סרטים להשכרה בספריית וידאו ברמת ישי (קצת רחוק אבל פרס שווה), כך שלא אכעס אם הפעם לא אקבל את הפרס - ויני כבר דאג לי - וידי ויני ויצ'י. אבל בכל זאת מבקש הגרלה הוגנת".

סיפור נאה הוא זה. אשלח SMS לחבר אנ-דנ-דינו שלא יעשה לנו בלאגנים והגרלות מכורות מראש.

אתגר סימנר מדווח מאריתריאה הרחוקה: "זהו ויני דל נגרו. שיחק באירופה- בבנטון וגם קצת בטים סיסטם לדעתי. זהו, קצר ולא בטוח שקולע בדיוק, ומודה - אחרי היעדרות ממושכת בגלל חופשה על אדמת הקודש בה לא היה זמן ליותר מקריאת אייטמון בארבעה ימים בערך. פשוט פתאום ראיתי את החידה הזו כאן, על המסך באסמרה-העיר והיה לי קשה מנשוא פשוט לפסוח עליה. שיהיה סופ"ש רגוע ונינוח, שם בין היהודים.

ואני טוען: לא ברור, לחלוטין לא ברור ובטח שלא מקובל. אייטמון אחד פעם בארבעה ימים? תגיד, אתה עושה צחוק או מה?

והיו עוד כמה וכמה (וכמה!) פרטים מעניינים בתוך המיילים שלכם, אבל כבר חצינו מזמן את ה-1000 גרם טקסט וכבר שבת המלכה בפתח, יו נואו, וצריך להיערך ולהתמודד עם המטלות והחובות של סופשבוע.

ולפני סיום ואחרון, עפר פרלמן: "אחרי הזובור הפומבי בחידה הקודמת על כריס גארנר (אני עדיין טוען שמדובר בברנט דארבי, לא יעזור בית דין), שקלתי נבצרות זמנית מכדורסלע-האתר. אך נוכח תווי פניו הענוגים של ויני דל-נגרו, איש בנטון טרוויזו וטימסיסטם בולוניה בדימוס, לא יכולתי להישאר אדיש. אגב, מוצר הנשיא – הספר "עבירה במתכוון" - נחת לא מכבר אצלי בתיבת הדואר כפרס על אחת החידות למקרה שדאגת (ושוב תודה), וברגעים אלו ממש סיימתי לעיין בטור הנפלא מאפריל 93' - "הפועל ת"א תיקח אליפות". מסמך מרגש, ללא ספק.

אכן כי כן, אם כריס גארנר הוא ברנט דארבי עדיין ולמרות הכל, גם אני טוען תוקף אפילו היום, 15 שנים וחצי אחרי האירוע ההוא, שהפועל ת"א היא-היא האלופה ולא הפועל גליל עליון.

הוווו, הנה הגיע ה-SMS מאנ-דנ-דינו.

הוא כותב שהזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

מתן ראם!

יאאאאאאאא אולוהיייייייים, מתן! אתה יודע מה זה להיות הזוכה מבין למעלה מ-70 פותרים? זה בטח כמו לקלוע סל מחצי מגרש, לא?

שלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל את "יומן הכדורסל של ערן סלע", חבוב, לא פחות ולא יותר. בהוצאת מודן הינו. תן כבוד.

אגב, נועם שרפלר, הזוכה בחידה הקודמת בה הופיע גארנר, לא יצר קשר עם המשכן הנשיאותי עד עצם הרגע הזה. יש לך את שישבת לעשות זאת ולהעביר כתובת מדויקת למשלוח. אחרת, בצער רב, הפרס יישאר במשכן. כל היודע על מקום המצאו של מר שרפלר מוזמן להודיע לך שבנשיאות ממתינים לכבודו להגיח מהמסתור האפל בו הוא נמצא כעת.

זהו, בינתיים. פיייי קיבינימט, 1,390 גרם טקסט על חידה מצולמת. מי, מי עוד משקיע בכם כל כך הרבה, מי?

החידה החדשה כבר כאן. קשה יותר הפעם.

שבת שלומות ונצורות וסופ"ש נאה כרפאל לכל בית ישראל.