עד לקדנציה המאוד-חלקית שלו בעונה שעברה עם הפועל ירושלים היו לזיו ארז שתי גיחות זריזות כמאמן ראשי בליגת קזינו, וזה היה די מזמן. פעם אחת עם הפועל חולון, פעם שנייה עם גבעת שמואל. לא זוכר פרטים מדויקים, אבל משתיהן הוא נפרד במהירות. ממש במהירות. באחת מהן עבד שלושה משחקים. עם אחרת אולי אפילו לא התחיל. ענתיקה הינה, התקופה ההיא.

ראשל"צ שיחקה אתמול נגד מכבי חיפה ונראתה נורא. נורא-נורא-נורא. אחד המשחקים היותר גרועים של קבוצה כלשהי שיצא לי לראות מזה זמן. חוסר תיאום, אחוזי קליעה נוראיים, ירידה איטית להגנה, אנרגיות כבויות, רכות מתחת לסל, קבלת החלטות מבישה ומחפירה של הגארדים ואולי גם חוסר ביטחון של כמה שחקנים, בעיקר בקליעה מבחוץ אבל גם באופן כללי, שהלך והחמיר לאורך המשחק. זה נגמר עם 2 מ-24 לשלוש.

עד רגע זה ממש, אגב, אני לא יודע מיהו השחקן בעמדה מספר 2 של מכבי ראשל"צ. לא שידעתי לפני שהעונה החלה, אבל עכשיו אני יודע אפילו פחות.

אם לחזור לארז, העובדה שהוא מודה בכנות ובגילוי לב בכך שהקבוצה שלו שיחקה באופן מביש ומתחת לכל ביקורת, לא בהכרח תעזור לו להימלט מהחלטה אפשרית של ההנהלה להיפרד ממנו, כי גם הוא יודע, אני מניח, שמשחקים מהסוג הזה עלולים להראות לו את הדרך החוצה.

כן, אפילו שמדובר במחזור השני בלבד.

משחק כל כך נרפה וגרוע, ועוד באולם הביתי, מקצר משמעותית את הקרדיט שקבוצה נותנת למאמנים שלה. בטח אחת כמו מכבי ראשל"צ שכבר שנים מחליפה מאמנים כמו גרביים. ולא יעזור ש"ההתקפה התרסקה לנו לגמרי, במשחקי ההכנה קלענו 95-90 נקודות נגד כל היריבות", כמו שארז סיפר בסיום אולי מתוך ניסיון חלקי להתרפק על תהילת העבר הקרובה, שנראתה כל כך רחוקה הפעם.

דברים משתנים במהירות בליגת קזינו, שהרי אם לא כן ספק אם הליגה היתה נקראת ככה כאן בכדורסלע-האתר. מה שאמור היה להיות ניצחון חוץ במשחק הפתיחה, הפך להפסד בשנייה-שתיים האחרונות בקרית-אתא. מפה לשם, כל הסיטואציה השתנתה וההפסד בשתי נקודות משך איתו גם תבוסה ביתית ב-27 הפרש. את ההסברים, הסיבות והתירוצים, אף אחד לא יזכור.

אבל מי שזוכר את מהלך הכדור האחרון שהיה בידיים של ראשון לציון, עשר שניות לסיום המשחק נגד קרית אתא בשבוע שעבר, יכול להבין בערך מה קרה על הפרקט בראשל"צ. אז, במהלך ההוא, רוברט קונלי לקח כדור באחד על אחד, הסתובב סביב עצמו וחיפש דרך לסל ובסופו של דבר איבד אותו במה שהפך למתפרצת-נועצת-קוברת של ארז קוחנסקי.

כאן, נגד חיפה, כמעט כל המשחק נראה ככה.

ברדק מוחלט.

שלא לדבר על זה שבחמש הדקות הראשונות ההגנה איפשרה לעידו קוז'יקרו להסתובב חופשי בצבע ולקלוע באחוזים שאפילו דריל דאוקינס בימיו באיטליה לא הגיע אליהם.

כך או אחרת, אחרת או כך, המשחק הבא הוא נגד גבעת שמואל בחוץ. הפסד בו ואני מניח שהנהלת מכבי ראשל"צ תתפוס את עצמה ותקבל החלטות שיכולות להיות מכוונות ישירות אל זיו ארז לפני כולם. וזה מבאס, כי הזכרונות הלא טובים מפתיחת עונה שארז אולי הצליח להדחיק, יחזרו ויציקו לו עכשיו. לא משנה מה, מי וכמה, השורה התחתונה מבחינת מאזן ניצחונות-הפסדים היא אותה שורה תחתונה כרגע.

אהה, והחלטות יתקבלו אולי גם באשר לקן טוט. או טאט. או איך שקוראים לו.

לא ראיתי משחקי הכנה של ראשל"צ, מודה באשמה, ובלי קשר לדברים טובים שעשה בהם (אני מניח) הבחור הזה
- אתמול הוא נראה פשוט קטסטרופה עם ארבעה איבודים בשש דקות משחק, כל כולו אומר: "לא יודע, לא טוב לי, לא מבין, לא רוצה, לא יכול, אולי עדיף שתשחררו אותי וזהו – מה דעתכם?".

גם כשהכדורים ישבו אצלו ביד – הם ברחו משם. פשוט סכנת נפשות למסור לו כדור. ככה, לפחות, זה נראה אתמול.

באיזשהו מקום, בקטעים רבים של המשחק ובעיקר ברבעים שלוש וארבע, חיפה נגררה למטה על ידי ראשל"צ, אבל גם זה לא הפריע להבין מאוד מהר שיש פה עסק עם קבוצה שיכולה להפיק מעצמה כדורסל טוב ולא רק מבחינה התקפית. ההגנה צפופה, רוצה, קבוצתית ועובדת חזק. הרגליים זזות, האנשים מחפים אחד על השני. ספק אם ראשל"צ, גם בימים טובים יותר, מסוגלת להעמיד הנעת כדור קבוצתית שתחורר את ההגנה זו. ומבחינת חיפה - להתארח פעמיים אצל קבוצות חוץ ולהחזיק אחת על 72 (רמת גן) ואחת על 54, זה נאה כרפאל.

חיכיתי לראות את דורון פרקינס, אחד מחמישה השחקנים שקיבלו נקודה ב'חביב נולד' אחרי המחזור הראשון, אבל הוא שיחק מעט יחסית בגלל הפציעה בפנים בתאונת דרכים. הוא לא ממש השפיע על המשחק, אבל מהלך אחרון בניהולו ממש לפני המחצית צריך להיות מוקרן שוב ושוב בהיי-לייטס של הליגה מעכשיו ועד סוף העונה. הוא משך את השניות האחרונות של השעון, נכנס פנימה בטיימינג הנכון, מסר כדור על הרצפה שקפץ בדיוק לגובה הנכון ואל הידיים של דבון ג'פרסון שהגיח מהצד ומאחורי ההגנה, לדאנק מושלם עם הירידה לחדרי ההלבשה. סל שגומר אותך סופית.

עוד יהיה מה לראות ממנו, אני מניח.

אני אחכה עם האייטמון המקיף והמלא על חיפה ואפרסם אותו אחרי משחק נגד יריבה קצת יותר נורמאלית ממה שראשל"צ היתה אתמול. אני מבין מאיפה מגיעים כל השבחים, אבל חכו קצת – יש לי כמה חשדות באופן כללי לגבי היכולת של הקבוצה הזו ואני רוצה לראות אותם נגד קבוצות מהחלק העליון של הליגה. לא רמת גן ולא ראשל"צ, כן? תנו לי זמן קצת זמן כדי לבשל את האייטמון הבא.

ובנוסף, עד אז אולי אני אצליח להיזכר את מי בדיוק מזכיר לי בי.ג'יי מקי. יש לו מראה של NBA-וטרן-באופן כללי, שמזכיר לי גארד מסוים, חרוש קמטים במצח ועגום מבט, שאני לא מצליח כרגע להיזכר בשמו. גם זה יבוא.

וכך או אחרת, אחרת או כך, מקי הוא עוד הוכחה שהליגה השנייה באיטליה מלאה בסקוררים משובחים ורמי דרג כפי שהיו בזמנו דריל ווילסון, אלווין יאנג וגארדים אחרים שהגיעו משם. גם מרקוס "המנוול" האטן משחק שם עכשיו, ואין לי ספק וספק אין לי ששם מקומו הטבעי.

שלומות ונצורות בשלב זה.