אם יש לכם זמן ואם לא ממהרים לאף משחק שיתקיים הערב בליגת קזינו או בכל ליגה אחרת, עשו לכם טובה ותנו צ'אנס למשחק בין דויד נלבנדיאן לג'ו ווילפריד צונגה שיתחיל ב-17.00. גמר טורניר המאסטרס בפאריס הינו, הלו.

קצת כבוד.

לא תשכנעו אותי שקרית אתא נגד גבעת שמואל, ואפילו לא גלבוע/גליל נגד בני השרון, שאמור להיות באמת משחק מעניין בפני עצמו.

נלבנדיאן נגד צונגה בגמר. איפה רוז'ה-שלנו? לאן נעלם נדאל המנוול? הכיצד
קורה כדבר הזה?

הנה אני מסביר: רוז'ה-שלנו פרש עוד לפני רבע הגמר נגד ג'יימס בלייק בגלל פציעה. נדאל-המנוול פרש במהלך המשחק נגד דוידנקו-מוכר-המשחקים, כשהפסיד במערכה הראשונה 6:1 וראה שחבל על הזמן שלו וכאבים בברך מפריעים לו לשחק. אנדי מארי הפסיד לנלבנדיאן אחרי משחק ארוך וקשה.

וככה נשארנו עם צונגה, האליל המקומי, שדומה להפליא למוחמד עלי צעיר, נגד נלבנדיאן, האלוף המכהן בטורניר הזה.

הייתי נותן הרבה כדי להיות שם עכשיו, בפאריס.

במקום זה ארביץ פה כמה דקות ושם כמה דקות, בין תפקודיי השונים הכוללים, בין השאר, משימות נהיגה למען היורשים. זה תביא אותו לחוג, ההיא תביא אותה לחברה. מזל שלתומרינגו סטאר עוד אין דרישות יוצאות דופן. אבל זה בסדר – הוא דופק לנו את הלילות מפעם לפעם. את שלו הוא עושה.

כך או אחרת, אחרת או כך, למשחק בין נלבנדיאן המנוול לצונגה הדאווינר יש משמעות קריטית. המנצח ייכנס ברגע האחרון לפני שהדלת נסגרת לטורניר המאסטרס הגדול של השנה בשנחאי (9 עד 16 החודש), בו מופיעים שמונה המדורגים הראשונים בעולם.

שבעה כבר בפנים:

נדאל, פדרר, דג'וקוביץ', מארי, דוידנקו, רודיק, דל פוטרו.

נשאר כרטיס אחרון. והערב נדע לאן הוא הולך.

צונגה או נלבנדיאן. נלבנדיאן או צונגה. המנצח לוקח.

זה משחק.

לא ראשל"צ נגד חיפה. פייייי קיבינימט, איך אני שורף את הזמן על שטויות במוצאי שבת. אם כי, יש לומר, שטויות חינניות הינן. עדיפות על פני לצאת ולשמש זבן באיזו חנות נעליים בקניון הומה – לא נכחיש זאת.

על צונגה מוטלת עוד משימה: להביא לקהל הצרפתי הנלהב שסביבו, זה שתומך בו באופן יוצא מהכלל לאורך הטורניר בפאריס, תואר את התואר. הקהל הזה החזיק אותו ברבע הגמר נגד אנדי רודיק המנוול ופשוט לא נתן לו להפסיד גם אחרי שאיבד את המערכה הראשונה ונאלץ לשחק כמעט שלוש שעות. חוץ מזה, אף צרפתי לא זכה בטורניר מאסטרס כלשהו כבר שבע שנים.

נלבנדיאן, מצד שני, חתיכת מנוול בפני עצמו, הוא האלוף המכהן בטורניר הזה ורוצה להיות הראשון שלוקח כאן תארים בק-טו-בק. יש לו תשעה תארים בקריירה, ועוד תשע הופעות בגמרים שונים. פיפטי-פיפטי במשחקי גמר. פעם כן, פעם לא. נאה. סביר.

רק לפני שבוע שיחק נלבנדיאן בגמר טורניר באזל והפסיד בו לרוז'ה-שלנו. לא פשוט לשחק נגד שחקן מקומי שנתמך בידי הקהל שלו במשחק גמר. נגד פדרר זה לא עבד. לצונגה אין אפילו עשירית מהניסיון של רוז'ה-שלנו במעמדי גמר ובכלל, אבל גם מולו יהיה קשה מאוד לנלבנדיאן לשחק. לא נכחיש זאת, אם כי נצפה למשחק בעיניים כלות (במיוחד כשאחר כך יגיעו משחקים סטייל קרית אתא נגד גבעת שמואל, ואפילו חולון נגד רמת גן עם מלוא הכבוד).

צונגה, שמדבר על חלום חייו לשחק בגמר מול הקהל שלו, עומד על מאזן של 3-13 במשחקים שהתקיימו באולמות השנה. יש לו רק תואר אחד עד עכשיו בקריירה הצעירה שלו, שהושג לפני כחודש בטורניר בנגקוק נגד נובאק דג'וקוביץ'.

נלבנדיאן יושב חזק על מאזן על 2:14 השנה באולמות.

הכרטיס האחרון לשנחאי, קצת כמו השטר הריחני בסך 100 שקל שעיטר את חידת בעל המאה בזמנו, כבר עומד על המזבח. ולא יכול לחכות.

כמו מספר חברים בכירים ביותר בטניסלע-הלינק.

וגם אם נדמה שמדובר בסך הכל במקום השמיני והאחרון ברשימה, ומי שיסיים בו הולך להיות מאכל לכרישים – טעות היא זו. נלבנדיאן עצמו כבר זכה בתואר לפני שלוש שנים. אם כי, וזאת יש לומר בקול רם וצלול, בשנתיים האחרונות התואר הוא שלנו. שלנו ושל רוז'ה-שלנו.

שלומות ונצורות בשלב זה.

17.00 הייתם שם מול הטלוויזיה. ב-ESPN, נדמה לי, על אף שאינני.