חרפה היא זו.

פתאום קלטתי שמאז 17 באוקטובר לא הופיע בכדורסלע-האתר אף אייטמון של שיר אחד ביום. בדרך כלל זה מעיד על אחד משלושה דברים:

או שאני מאוד עסוק בדברים אחרים.

או שאין לי מצב רוח.

או שניהם.

אין טעם להיכנס לפרטים כרגע, כיוון שמה שהיה היה (כלשון שיר עתיק אחד), ומה שיהיה לא משנה (כלשון שיר אחר, קצת פחות ישן). יש לנוע לנוע (כלשון שיר אחר, ישן פני עצמו).

נו, די, הבנו, די עם זה.

רבאק!

תן קצת שקט, תן.

ודבר לעניין, דבר.

בקיצור, בז'רגון הספורטיבי, יו נואו, מרבים לדבר על חיה פצועה ועל כמה שהיא מסוכנת. ביטוי אחר, די דומה, נוגע ללבו של אלוף. אל תזלזל לעולם בלבו של אלוף, יו נואו, גם הוא נחלש או מעביר לשיאו וכאלה.

זה מה שאמרו פחות או יותר על הפועל חולון אחרי המשחק נגד בני השרון במחזור הפתיחה. לא לפני, כי באמת שרק מעטים האמינו בניצחון כל כך מוחץ וברור, אבל גם אחרי זה סוג של חוכמה. קטנה, אבל סוג של חוכמה. נניח.

וערב המשחק בין הפועל חולון לעירוני רמת גן אני שואל את עצמי מה שלום האריה הלילה? האם הוא עדיין פצוע, או שמא החלים בזכות הניצחון הנהדר ברעננה וכבר כשיר ושש אלי קרב?

האם עירני הוא האריה מחולון, או שמא הוא ישן הלילה?

הוווווו, אני יוצא מהנחה שאם נחיה עד הלילה גם נדע. אבל בינתיים בהחלט קיים סיכוי שרמת גן תחשוב שהאריה ישן הלילה ותנסה להלום בו בשנתו, אחרי שתפס אדישות בגלל הניצחון בשבוע שעבר.

The lion sleeps tonight

של הטוקנס. אכן כי כן, לכאן הובלתי. מגדולי הלהיטים בכל הזמנים, שזכה למי-יודע-כמה-חידושים. המון. מין שיר ילדים שהפך לחתיכת ביצוע בינלאומי.

לכו על זה. כדאי.

מומלץ לכל האריות באשר הם, בין אם פצועים הינם ובין אם בריאים כאריה או כפי ששר פעם אריק לביא המופתי עליו השלום: "שיהיה חזק כמו אריה, או גיבור כמו לביא" (על אף שאריק, להבדיל מרובנו, דווקא כן היה לביא).

שלומות ונצורות בשלב זה.