אני לא צריך לשלוח אתכם למנוע החיפוש של כדורסלע-האתר, כדי למצוא אייטמונים שמדברים על שקיעתו האיטית של ניקולה וויצ'יץ', מהנחמדים שבכדורסלנים אי-פעם. כבר שנתיים בערך שאני כותב על זה, והנתונים האישיים שמגיעים ממשחקי היורוליג של אולימפיאקוס (לא כולל המשחק נגד מכבי ת"א), מדברים על סדרי גודל של 4 נקודות ו-3 ריבאונדים ב-19 דקות למשחק. על זה משלמים שני מיליון דולר וחצי, או כמה שזה יהיה?

פראיירים לא מתים, יו נואו.

כבר דנו, דיברנו, דסקסנו ובאופן כללי הסכמנו, אני מניח, שהאיש הזה נמצא כבר מעבר לשיאו ושנית לא יחזור על ימיו הגדולים. אולי רק פה ושם, עם מרווחים גדולים והולכים בין משחק טוב אחד לאחר.

כמובן שחכם יותר לכתוב דברים כאלה שוב אחרי משחק נפל שלו, נניח, הערב נגד מכבי ת"א, או לצנזר ולא לפרסם אותם כלל במקרה שיהיה גדול.

אבל כך או אחרת, אחרת או כך, אני מאמין שזה הכיוון של וויצ'יץ'. משחק אחד טוב, אפילו שניים, לא ישכנעו אותי שהוא משנה כיוון בחזרה. הכיוון שלו הוא למטה. כה אמרתי! ככה החלטתי! וזה מה שיהיה!

כנראה, יו נואו.

אז זה דבר אחד.

דבר שני: היות שפרקי הזמן בין האייטמונים ב-'שיר אחד ביום' הולכים וגדלים, לצערי, מה שמוכיח חד משמעית על צורך בהתרעננות, על יובש ועל חוסר השראה אצלי בימים אלה, הכרחתי את עצמי להרביץ פה אייטמון חדש.

ושיהיה מעורב בו וויצ'יץ', שיהיה מעורב.

לשם שינוי, עזבתי במנוחה את השירים באינגליזית ובחרתי בקטעים משלנו. הכי משלנו שיכול להיות. שלמה ארצי, נניח.

הנה 'גבר הולך לאיבוד' – כותרת שמתאימה מאוד לניקולה וויצ'יץ' העכשווי (בסוף הוא עוד יזכה באליפות היורוליג על הראש שלי, אם כי יסיים את משחק הגמר עם 2 מ-9 מהשדה, לא נכחיש זאת).

והנה עוד אחד של שלמה ארצי, שיר מאוחר יותר מבחינה כרונולוגית, שגם הוא מאשר עבורנו שירדה העלטה על וויצ'יץ' וכיסתה עליו ועל יכולתו.

קוראים לו 'זה מה שנשאר', קוראים לו.

אכן כי כן, היה אומר על זה ודאי ד. דבורין, זה מה שנשאר מניקולה המופתי למרבה הצער.

(ושלא תחשבו לרגע שכל מלה כאן לא דקרה לי בלב חזק-חזק, חזק-זו-לא-מלה).

היידה ניקולה, מסתבר שיש לי דרכים משונות לומר לך שאני אוהב.

שלומות ונצורות בשלב זה.