כדורסלע קיים כמעט שלושה חודשים. ההתנהלות איטית ושקולה, גרעין האוהדים כבר קיים. מחליפים שלושה-ארבעה אייטמים, פעם ביום-יומיים צילום וחידוד כלשהו ב"רואים עולם", פעם בשבוע שינוי חידת "בעל המאה", קצת שירים, קצת חריזה, הרבה כדורסל, קצת טניס, פה ושם קמפיין, פה ושם סיפרה בסלע. סבבה בבסיס.
לא ממהרים, לא הולכים לשומקום, לא מתחרים באף אחד. לא מפרסמים יותר מדי, לא משתגעים. אוקיי, יש חולצות, יש נייר מכתבים, יש פרסים ושטרות כסף שנשלחים בדואר, אבל עדיין מדובר בסך הכל בתחביב, שאיפה שהתגשמה. לא פחות, לא יותר.
החברה שבנתה את האתר סידרה לי אפשרות לצפות באתר שמספר כמה אנשים נכנסים ביום, כמה בשבוע, כמה בחודש, באיזה חלק של האתר הם גולשים, מה פרק הזמן הממוצע, מאיזה מדינה הם מגיעים ושאר עניינים מהסוג הזה.
והתחלתי לבדוק מפעם לפעם ולא יאומן. נכון שרוב הגולשים באים מישראל, אבל את מי בבלגיה האתר הזה מעניין, ואיך הם שמעו עליו בכלל? ואיך יכול להיות שאפילו מהונג קונג היו כניסות השבוע? ומארגנטינה? ומה זו האהדה היתרה מכיוון ארה"ב? וגרמניה? והולנד, שם יש לכדורסלע הכי הרבה גולשים מכל מדינות אירופה? ומיהם הסקנדינבים שמקפידים הקפד היטב להגיע ולבקר באתר? שמא אלו בריז'יט, אגנתה ויוהנה? אפשר להכיר? מקרוב, כאילו?
ופתאום אני מוצא כניסות בודדות אפילו מהרפובליקה הדומיניקנית.
די, זה כבר באמת מוגזם. אולי מישהו הקליד כתובת אחרת בטעות? מה לי ומה לכדורסלע ברפובליקה הדומיניקנית?
בקיצור, כל מה שאני רוצה לומר פה הוא כזה. לפעמים יושב הבן אדם וכותב לעצמו, ומרגיש שהוא כותב לעצמו, ואין לו מושג בכלל מי קורא, למה קורא, איך קורא ומתי. מלכתחילה ובמכוון ומתוך בחירה אין באתר מקום לתגובות ולטוקבקים, ואם יש בזה מינוס הוא מסתכם בבדידות מזהרת לפעמים. פשוט
אין מושג, מעבר למיילים שמתקבלים, כמה אנשים באמת קוראים באתר.
והנה, מסתבר, ד"שים מכל מיני מקומות בעולם. אפילו שני יוזרים שונים מהונג קונג. אולי אלה גילברט ארינאס וכרמלו אנתוני מנבחרת ארה"ב, ששוהים שם במסגרת ההכנה לאליפות העולם, וקפצו לקרוא מה אמר עליהם כאן אתמול מאנו ג'ינובילי, או סתם באמת להציץ בדומיניק ווילקינס מטביע ב"רואים עולם"?
קשה לדעת. אבל גם כיף לדעת שיש שם מישהו, מהצד השני של העולם, ומהצד השני של המסך.
וזה שווה הכל.
