ראיתי את נהריה אתמול וגם אותם, כמו את מכבי ת"א, הייתי בוחר שלא לראות יותר בזמן הקרוב לו דברים היו תלויים אך ורק בי ולא בענייני עבודה.

רוב העמדות שם מאוישות באופן סביר, פחות או יותר, כל עוד ריצ'י משחק פנימה ולימונד לא מכדרר מאתיים פעמים בין הרגליים קדימה ואחורה לפני שהוא מנסה לעבור שחקן או לעלות לסל. הייתי גם מצפה ליציבות בקליעה של טוני וושהאם מבחוץ, לצורך העניין. אבל בסופו של דבר, מה שקורה עם יוגב אוחיון וניצן חנוכי דופק את כל הקבוצה. חיפה ניצחה קבוצה שבירה ופריכה. מחזיקים אותה קצת באצבעות, לוחצים וזה נשבר. בחו"כ.

הממוצע של חנוכי הוא 0.7 נקודות. המדד שלו שלילי. לזכותו, הוא טועה פחות מאוחיון, אבל בעיקר כי הוא לא מנסה.

אוחיון כבר על 0 מ-7 לשלוש. בשלושה המשחקים האחרונים רשום בטור הנקודות שלו 0, 3, 2. הממוצע שלו מתחילת העונה עומד על 3.2 נקודות למשחק. מהעונשין: 47%. והכי גרוע – הוא נראה אפאטי. בחור בן 21 וחצי שמשחק כבר עונה חמישית או משהו בליגת קזינו, ופתאום נראה כאילו הניחו לו משקולות על המוטיבציה. קפוץ כבר על הפרקט, לעזאזל איתך, ודאי צועק ג'ינו לעצמו בתוך-תוכו רחוק מהמיקרופונים שמוצמדים לו לפסקי הזמן, אבל אוחיון לא שומע.

נו, לא פשוט, לא פשוט.

נהריה ירדה למחצית נגד חיפה ביתרון תשע, אבל תהליך השקיעה שלה החל עוד קודם לכן, משהו כמו 56 שניות לסיום המחצית. היה לה כדור ביד לעלות ליתרון דו-ספרתי, שיכול היה לשבת חזק בראש של שחקני חיפה ולשרת אותה מצוין בירידה לחדרי ההלבשה.

אוחיון הוביל כדור, טעה, ואיכשהו הוא נהדף החוצה ונשאר של נהריה. בשניות שנותרו הוא טעה שוב ואיבד. זה היה המשך ישיר למחצית חלשה מאוד שלו, רצופת שגיאות, וגם ההחלטה של ג'ינו לפתוח את המשחק כשהוא על הספסל הפעם לא עזרה. אולי אפילו פגעה.

אוחיון נראה אתמול כמו מישהו שמשחק לרוחב, כי הוא יודע שכל פעולה עם מינימום יוזמה ויומרה להעלות את מאזן הנקודות של הקבוצה שלו תסתיים בטעות ובאיבוד. ככל שדברים הולכים הפוך, יש אצלו יותר חשש להסתכן. זה טבעי, זה מובן, אבל זה חייב להיפסק. זו לא ליגה להימנעות.

הוא לקח את הזריקה היחידה שלו לשלוש והחטיא, כרגיל. את שתי הנקודות הבודדות שלו קלע כשהמשחק גמור.

כשהחל הרבע השלישי וראיתי את אוחיון בחמישייה, היה לי ברור שג'ינו טועה. אוחיון היה נזק מתמשך אתמול, אבל יכול להיות שבמבט לאורך עונה מלאה המאמן חשב לעצמו משהו בנוסח: "אם הוא היה כל כך חלש אחרי שלא העליתי אותו בחמישייה, אולי אני אעלה אותו עכשיו, אחרי המחצית, והוא יקבל ביטחון מחודש".

מחשבות, מחשבות. מכל הסיפור ספק אם ג'ינו יצטרך מעתה והלאה לחשוב מחשבות שמהותן ראייה לטווח ארוך. כמו שאני רואה את זה, הסבלנות פקעה. להפסיד את כל שלושה משחקי הבית זה משהו שלא יכול להסתיים טוב. לזכותו של ג'ינו, הוא מתאפק. יכול להיות שמאמן אחר כבר היה קורע את אוחיון וחנוכי בתקשורת.

אז מה, שוב יגיע בוסאני? לא נראה לי שיש להנהלת נהריה פנים למהלך כזה, אבל מי יודע.

זה מזכיר לי משפט שאמר עפר שלח מתישהו בהכנה, כשנהריה עוד שיחקה מצוין בגביע ווינר: "לימונד ואוחיון יחד מבטיחים לנהריה 20 נקודות ו-10 ריבאונדים בכל ערב".

נו, לא פשוט, לא פשוט.

ואגב, בבוקסה הסטטיסטית רשומים לאוחיון שני איבודים. אני חושב שמי שאחראי לזה צריך לראות את המשחק שוב מחדש ולבדוק את עצמו. היו שם לפחות עוד שניים, לדעתי.

ואם כבר טעויות אופנתיות, הנה עוד כמה: יורם ארבל רואה את ברוקס סיילס ואומר ג'פרסון. פעמיים. בפעם הראשונה מאמננו הלאומי, המפרשן לצידו, לא מתערב. בפעם השנייה כבר מתקן. בסוף הם יוצאים מזה איכשהו בכך שסיילס וג'פרסון דומים. אוקיי, נגיד. סיילס, אגב, הרביץ את המסירה הקבועה שלו לשלטים. שחקן לגמרי לא רע, אבל אלוף בלמסור לשלט ואז לקלל את כל העולם.

אחר כך מגיעה בדיחת הקרש-ביפ הידועה, כשאומרים שבכדורסל אין נבדל. כי לא נאה כי לא יאה.

כתובית לגבי הנתונים הסטטיסטיים של פיל ריצ'י מופיעה בלי שמו. פעמיים לפחות, אולי יותר, מתישהו קמתי לקלף קלמנטינה ריחנית, ואחר כך עוד אחת, ופספסתי.

זאת ועוד: סר ש. הרמלין, אדם יקר, מעדכן הבוקר לאחר קריאה ב'מעריב', שבדיווח על המשחק בין גבעת שמואל לבני השרון כתוב שדאנק אדיר של סיסה סגר את הסיפור. בטבלה המצורפת הוא עם 0 מ-4 מהשדה ואפס נקודות בכלל.

נו, לא פשוט, לא פשוט.

אבל מדבר אחד אני בכל זאת מרוצה: הצלחתי לצלוח אייטמון שלום בלי לכתוב אפילו פעם אחת קרלוס ארויו או רבי פנחס הגרשוני.

שיט, קלקלתי גם את זה.

לא היום שלי, כנראה, אז שלומות ונצורות בשלב זה.