אני זוכר אותו טוב. בקיץ 1993 התייצב כאן בחור צעיר, גבוה, אנגלי, שלא נדע, ואמרו שהוא הזר החדש של מכבי ת"א. אז לכל זר היתה משמעות גדולה וכל אחד מהם היה סיפור בפני עצמו, שלא כמו היום כשמכבי ת"א למשל כבר הגיעה למשהו כמו עשרה זרים שעברו בסגל שלה ועוד היד נטויה.
אומרים שאמנון ישכיל, עוזר המאמן אז, היה אחראי להבאתו של ספנסר דאנקלי לישראל, או לפחות האיש הדומיננטי שמאחורי הבאתו. דיברו על צעיר מוכשר, פרויקט, אבל להבדיל מבן סטרונג שיושב על הספסל של מכבי חיפה העונה ומוגדר כשחקן שחיפה תקדם ותיעזר בו בעתיד, דאנקלי היה אמור לתת תפוקה מיידית. הוא היה אחד משני זרים בלבד. השני, יש לומר, היה וונדל אלכסיס המופתי, חביב הסיפרה הנערץ.
כך או אחרת, אחרת או כך, דאנקלי הגיע על תקן בחירת דראפט מאוחרת של אינדיאנה ממכללת דלאוור. הוא לא התחבר, לא הסתדר ובעיקר התברבר – וגם אם זה לא היה ככה בדיוק, נסגר פה חרוז שחבל היה לוותר עליו, יו נואו.
מהר מאוד הוא נדחק לספסל וטרי פייר תפס את מקומו על המגרש כשעל הדברים מנצח מאמננו שחור השיער לשעבר, הלוא הוא מולי קצורין. ישכיל ספג ביקורות גדולות על כך שהביא את דאנקלי, ודי מהר דובר על שחרורו. בסופו של עניין, הוא לא שוחרר, התקדם לאט-לאט, אבל מכבי ת"א לא היתה מספיק טובה אפילו לגביע קוראץ' בו שיחקה באותה עונה. בסיום אותה עונה הוא כבר היה הרבה יותר טוב עם יכולת מצוינת בריבאונדים ובחסימות – כזו שקיוו לה מהרגע הראשון – וגם נקודות בקליעה מחצי מרחק ובתוך הצבע היו לו. בפלייאוף 1994 הוא היה גורם דומיננטי. לא כזה שחשבו להשאיר לעוד עונה, אבל בטח הרבה יותר טוב מאשר בחודשים אוקטובר-נובמבר 1993.
אההההה, ספנסר דאנקלי. היו ימים. הבן אדם היה משעשע במיוחד. בהתחלה היה די ברור שהוא לא כל כך מבין לאן הגיע ושמכבי ת"א היא גוף שמנקז אליו לחצים, חששות, היסטריות קטנות של אנשים ועוד כהנה וכשמה. כששיעמם לו, וכנראה שזה קרה לא מעט, הוא שיחק עם התספורת שלו והגיע עם כל מיני כיתובים וצורות חתוכים וגזורים בתוך השיער. בחור נחמד בסופו של דבר. זה היה נס די לא מובן (מתוקף היותו מוגדר כנס), שהאיש הצליח לשרוד את כל העונה ההיא.
הוא הגיע למכבי בגיל 24 ונותרה לו קריירה שלמה לפניו, אז הוא לקח אותה אובר-סיז, כמו שאומרים האמריקאים, ועם המבטא האנגלי שלו יכולנו למצוא אותו בכל מיני קבוצות ביניים ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שגם בנבחרת אנגליה הוא שיחק. הוא עבר ברג'ו קלבריה, באבלינו, בבזאנסון (והצילום שעמד כאן כל השבוע לקוח משם), ברוסיה ועשה גיחה שנייה בישראל במכבי חיפה, ממנה שוחרר די מהר בעקבות פציעה בברך. והיו עוד כל מיני תחנות, אפילו בליגה השוויצרית הוא ביקר.
ב-2006 הכניסו אותו להיכל התהילה של מכללת דלאוור וכיום הוא מריץ כמה וכמה (וכמה!) עסקים שונים וחי באזור ההוא כשהוא נשוי ואב לשלושה. אחד מהם נקרא סלאם. אכן כי כן: סלאם דאנקלי. יש אנשים עם ראש יצירתי. הוא אמור להיות בן 40 בקרוב, ספנסר. וזה נאה.
מכאן בואו ונראה מה הרבצתם השבוע.
וקודם אל הפתרונות השגויים: קימאני פרנד, דקסטר בוני, רנדי ווייט, צ'אד אוסטין, דייויד הנדרסון, ג'ו ג'ו אינגליש, אדוניס ג'ורדן, קיבו סטיוארט, רשארד גריפית' ואפילו ריקרדו פיטיס. כולם הופיעו כאן מתוך אמונה שלמה, או חלקית, של נתינים מכובדים שהאיש בחידה הוא אחד מאלה.
ואז הגיעו התותחים הכבדים, יו נואו, שידעו שספנסר דאנקלי הוא האיש. ואלה שמות: יאיר מלכי, עמי פינקל, נתנאל קבלה, תומר פלד, סהר רחמים, חן סלע, צורקה, שלומי ינקלביץ', חגי אברמסון, כפיר גדליהו, טל ברמן, משה גואטה, דור רוזנברג, יותם בוטנר, משה רמי.
הרמתי טלפון לאנ-דנ-דינו ראדג'ה המהולל, כדי שיבצע את האנ-דנ-דינו על פי המסורת הקרואטית שלו (עושים את זה אחרת אצלם, טקס מרשים וייחודי, יום יבוא ואספר לכם על זה). הוא נשא עיניו לשמיים, הביט בפתקים, שלף אחד ואמר שהזוכה הוא . . .
הזוכה הוא . . .
הזוכה הוא . . .
חגי אברמסון!
יא אולוהיייייים, חגי!
יש לך את יומן הכדורסל, יש לך!
שלח לי את כתובתך המלאה, חבר, ותקבל את יומן הכדורסל לעונת 2008/09 – לא פחות ולא יותר.
"וזה הכול!!!", היה מצווח ודאי מאמננו הלאומי ברגע קריטי כל כך של העלילה.
החידה החדשה כבר כאן. גשו לפתור אותה, יען כי ממתינה היא רק לכם.
ושיהיה סופ"ש נאה כרפאל לכל בני ישראל.
