עובדה ידועה היא, שגורלם של שופטים להיות בכותרות בעיקר בהקשרים שליליים. כשהם עושים את עבודתם כראוי (ובניגוד למה שחושב הרוב המוחלט של אוהדי הענף, זה אפילו קורה מדי פעם) - רק בודדים יפרגנו, שהרי זה מה שאנחנו מצפים מכל שופט בכל משחק. אבל טעויות, שריקות שנויות במחלוקת ושאר בלגנים יתבטאו מיד בתגובות סוערות על גבי כותרות גדולות, ואינספור הילוכים חוזרים ודיונים ברמתם, כשירותם, שלא לדבר על יושרם האישי הבסיסי של השופטים.
אז הנה הזדמנות לפרגון קצר לסמי, שאולי לא הפנמתם עד הסוף - ונראה שרוב אמצעי התקשורת לא הפנימו, או גרוע מזה, הפנימו ומתעלמים - הולך לשפוט במפעל החשוב ביותר בעולם, בוודאי ברמת הנבחרות, אליו משתווה רק הטורניר האולימפי. מישהו מתאר לעצמו מה היה הולך במדורי הספורט אם מישהו משופטי המשחק-שאין-לנקוב-כאן-בשמו היה מוזמן למפעל-שגם-הוא-לא-יוזכר-כאן-בשמו-אבל-אחד-כזה-הסתיים-לפני-כחודש? כותרות ראשיות, ראיונות עומק, תמונות בלעדיות ממחנה האימונים הסגור אי שם וכו', אבל כדורסל? מכסימום חצי שורה, לרוב מתחת לתוצאות הליגה האזורית לנערות בבדמינטון. ועל זה נאמר, הממ: לכו קיבינימאט כולכם.
מזה זמן לא מועט שבכר נחשב לאחד מבכירי השופטים בארץ. בשנים האחרונות הוא התקדם מאוד גם בזירה הבינלאומית, וברזומה שלו כבר רשומים אליפויות אירופה בכל הגילאים, מבוגרים ועד קדטים, אליפות העולם לנבחרות עתודה ביפן ובארגנטינה, כולל משחק הגמר בקיץ שעבר, גמר גביע יול"ב ועשרות משחקי יורוליג.
בניגוד לאחדים מחבריו לצמרת, הוא מקפיד לשמור על שקט, לפחות כלפי חוץ, וקולו לא יישמע בעניינים "עסקניים" או "פוליטיים". על פי עדויות חבריו למשרוקית, הוא מוערך בקרב רוב השופטים לא רק מקצועית אלא גם, ואולי בעיקר, ברמה האישית. מבחינת האנשים הסובבים את הקבוצות, לפחות בארץ, זה כצפוי כבר פחות חד משמעי. במלחה רשום שמו לדיראון בעקבות התקרית המפורסמת מול מכבי ת"א לפני מספר שנים, במהלכה הרחיק בכר את מאמן ירושלים, יורם חרוש. בעקבות ההרחקה ירדו המלחאים במ(ל)חאה מהפרקט, והמשחק פוצץ. גם אוהדי הפועל ת"א לא ישכחו לו שריקה גורלית לשלוש שניות נגד האדומים, ממש לקראת סיומו של דרבי צמוד באוסישקין, והרשימה נמשכת, מן הסתם כמו אצל כל שופט.
בשלב המוקדם ביפן הוא שובץ לשפוט בבית ד', שעל פניו נראה אטרקטיבי. חוץ מלראות מגובה הפרקט את לברון ג'יימס, דוויין ווייד, כרמלו אנתוני, אלטון בראנד ושאר חבריהם לנבחרת ארצות הברית, מזומנים לו שם מפגשים עם סין של יאו מינג, איטליה עם מרקו בלינלי, פורטו ריקו עם קרלוס ארויו, סלובניה עם בנו אודריך חסר התקדים וסנגל (שתחסר, לרוע המזל, את עוסמאן סיסה הפלאי, אולי כי הוא בכלל יליד מאלי).
השיבוצים לשלבים הבאים, שלבי הנוקאאוט, ייקבעו רק מאוחר יותר, עם תום המשחקים בבתים המוקדמים, אבל אפשר להניח, בזהירות, שאם מישהו יואיל לשדר - נראה אותו גם שם. שיהיה בהצלחה.
