אוקיי, אוקיי.
כאן אני עומד להפגין בורות מסוימת, אבל לא איכפת לי.
כאן אני עומד לחשוף סוג של חולשה, אבל זה לא משנה.
ובכן כי כן, היה אומר על זה ודאי ד. דבורין לו היה נשאל, יוצאים לדרך:
על שולחננו היום הסוגיה המאוד-לא-נאה כרפאל וזוהי: הכיצד, בשם כל השדים והרוחות אשר על כדור הארץ וסביבותיו, יכול להיות שמייקל ג'ורדן אינו חבר בהיכל התהילה?
ניוז-פלאש: 285 אנשים מונצחים בהיכל התהילה אשר יושב בספרינגפילד העיר ובמסצ'וסטס המדינה. מהם 134 שחקנים, 79 מאמנים, 3 בעקבות הצלחתם הן כמאמנים והן כשחקנים 56 מקושרים למשחק בדרך כזו או אחר ו-13 שופטים.
עד כאן הכל טוב ונאה (מלבד אולי סר ש. הרמלין שתופס כרגע את הראש ואומר לעצמו ברגעים אלה ממש: יאאא אולוהייים, אם הייתי זוכר שמכניסים גם שופטים להיכל התהילה לא הייתי פורש בגיל כל כך צעיר משיפוט).
כאן אמור להגיע משב אנרגיה מצידי, כזה שיגרום לי לחטט בין השורות, לחפש ברשת, לקרוא את התקנון של היכל התהילה ולנסות להבין איך הם עובדים שם בדיוק, מה הקריטריונים, מי נכנס ומי לא ובעיקר למה, איך ובזכות מה ואז אולי לוותר על כל האייטמון הזה ולסגור עניין ביני לבין עצמי, על פני הבכת עצמי באופן פומבי.
כי הרי חייב להיות תקנון כזה. גם לנו, כידוע, בנשיאות הסיפרה, יש קריטריון מפורט וברור שמוצג כאן מדי פתיחת עונה בתחרות 'חביב נולד', למשל.
אבל היי, כדורסלע-האתר הינו!
אין חוקים ואין כללים והכל מותר.
אבל כוח אין לי ואין לי כוח לשבת עכשיו ולקרוא עשרות שורות צפופות של טקסט אינגליזי, שמנוסחות ודאי ברמת חוזה משפטי או משהו כזה.
רק אזעק אל השמיים, או לחילופין אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת: מייקל ג'ורדן מחוץ להיכל התהילה? עדיין?
כמעט שש שנים עברו מאז שהאיש הזה שיחק את משחק הפרידה שלו עם וושינגטון וויזארדס. למה הם מחכים שם בדיוק, שהוא ימות, חלילה וחסה? (לא המצאה שלי, שרגא השמן מחסמב"ה הקדים אותי בעשרות שנים בעניין הזה).
מייקל ג'ורדן, האיש אשר מנשק את רצפת האולם כפי שהוא מוצג השכם וערב, יום וליל בראש כדורסלע-האתר (תנו מבט חוזר, אתם כבר רגילים ואדישים מדי לצילום המופתי הזה). האיש הזה יושב בצד וממתין לתורו.
למה, כי לא עברו איקס שנים על פי הקריטריון? כי צריך עוד שנת צינון אחת לפחות כשחקן פורש? או שמא רוצים אנשי היכל התהילה לוודא טוב-טוב-טוב, שהאיש שכבר חזר פעמיים מפרישה בעבר, לא מתכנן קאמבק אחד נוסף פתאום בגיל 46 (יהיה בחודש הבא), וידפוק להם את המצגת ואת הטקס המכובד אליו יוזמנו אנשים מכל העולם כדי להגיע לחור הזה, ספרינגפילד, מסצ'וסטס?
ואל תגידו לי שזה לא חור. הייתי שם, יו נואו. בחיי. עם רעיית הנשיא אי-אז בימים עוד בטרם נולדה שלישיית המופת: איתי סלע הפלאי, נגה סלע חסרת התקדים ותומרינגו סטאר סלע המצווח (סתם, אחלה בחור הינו, כמעט שנגמל לגמרי מבכי וקיטורים ליליים).
ואם לחזור למייקל, אפשר היה לחשוב שברגע שג'ורדן יפרוש סופית ורשמית יישברו החוקים, הכללים והקריטריונים והוא יוצג כבר למחרת פרישתו, או מקסימום חודשיים מאוחר יותר כשיתרגל לרעיון, בהיכל התהילה. אפשר היה לחשוב שאפילו מנהלי ההיכל יכרעו ברך בפני הגדול מכולם ויכופפו עבורו את הנהלים.
אבל לא – האמריקאים האלה יקים-פוצים יותר מהיקים-פוצים עצמם. יש חוקים, יש כללים, יש קריטריונים (אני מניח - לא שאני יודע מהם, כאמור), ולכן נעמוד בהם כמו לגבי כל האחרים.
האמת? כל הכבוד להם.
אם כי בהנחה שג'ורדן קצת עצל כמו יו"ר הדירקטוריון, ולא בדיוק יודע מהם הכללים להכנסת דמות כדורסל מפוארת אל היכל התהילה, ודאי קם בבוקר ושואל את עצמו מפעם לפעם: נו, מה עם המאדר-פאקרס האלה ממסצ'וסטס, הם לא מתכוונים להזמין אותי, הם לא מתכוונים? תיכף אני כבר נהיה פה סבא מרוב המתנה.
נמתין, אם כן.
ואם נחיה גם נראה מתי יגיע תורו.