יהיה לא נכון ולא מדויק לומר, שקרית אתא זוכה כאן לבמה ראויה. אפשר לומר שהיא הביאה את זה על עצמה בעקבות תבוסות רצופות ב-20, 30 נקודות וגם יותר. אחת כזו של 30 היתה אתמול נגד עירוני נהריה במחזור שסגר את הסיבוב הראשון בליגת קזינו.
בעצם, אם להיות הוגן ואמיתי בלי למרוח אף אחד, לא היתה כאן התייחסות של שווה בין שווים למועדון הזה מלכתחילה, ובלי קשר לתוצאות.
למה? לא ברור לי לגמרי. ולי – זה לגמרי לא ברור.
אולי זה חוסר אמונה בקבוצה הזו, ביכולת שלה, במסורת שלה. אולי סגל השחקנים ההתחלתי הכתיב תחושה שאין הרבה סיכוי להישארות. ובכלל, הטריק הזה של לשלוף מאמן מהבוידעם, כמו שעשתה קרית אתא עם מאיר קמינסקי, לא ממש עבד. זה הוכח גם עם גליל עליון ואלי קנטי בעונה שעברה ועם מוישל'ה ויינקרנץ בבני השרון.
בקיצור, כל עוד שיחקו בקרית אתא האחים המופלאים אבי ואילן נניקשווילי היה אזשהו אינטרס לאומי במעקב אחריהם. בכל זאת, לא בכל קבוצה ולא בכל שנה או עשור אפשר למצוא באותה קבוצה אחים
רבי מעללים וזכי ידית כמו הנניקשווילי בראדרס. ואף תושבי המקום הינם נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא.
בתום סיבוב אחד נוצר מצב לפיו קרית אתא יושבת עם רגל וחצי, כמו שאומרים בענף הביפ, מחוץ לליגה. המאמן התחלף, גם סגל השחקנים לא זהה ואפילו התקוות שעטפו את המעבר של האמין קווינטנס מבני השרון הספיקו כבר להיעלם.
ובכל זאת, פלגים בקבוצה הזו ודאי אומרים לעצמם ברגעים אלה ממש ועל אף כל התבוסות:
אכן כי כן, אנחנו בהחלט שייכים לליגה הזו. הבה נרביץ מאמץ נוסף ונוכיח שאנחנו מסוגלים.
מצד שני ודאי ניצבים אחרים, מיואשים עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ, ואומרים שחבל על הזמן, שאין סיכוי ושהם לגמרי לבד בעניין. וזהו, זה אבוד.
לג-מ-ר-י
ל-ב-ד.
חשבתי שיהיה זה אך נאה (כרפאל) להתייחס קצת לקרית אתא. אם לא בטקסטים מרהיבים המבצעים פליק-פלאק לאחור ומסבירים מה קורה שם מבחינה מקצועית (תשובה רשמית: מי יודע? תשובה לא סימפטית: את מי זה מעניין?) – אז לפחות בשירים.
איכשהו אני תמיד חוזר אל
הנמרצת ההיא, פט בנאטר, שתייצג את אלה שמאמינים שלקרית אתא יש עדיין סיכוי להישאר. אובאמה היה אומר על זה ודאי: יס, דיי קאן! אבל הביטוי הזה כל כך נשחק בחודשים האחרונים שנסגור עניין עם בנאטר והדיבור החד משמעי שלה:
We belong
יופי של שיר, יו נואו.
גם הצד השני, אלה שבאמת מאמינים שאין יותר בשביל מה לשחק ושהכיוון הוא ברור וחד משמעי ומוביל לליגה השנייה. נרביץ כאן בשמם קטע קיטשי במיוחד של ריטה קולידג' האגדית. אין, אין יותר קיטש מזה. מה שלא פוגם בהנאה הגדולה.
אם כן, נסכם:
היידה פט בנאטר למען הישארות קרית אתא בליגת קזינו גם בעונה הבאה, כנגד כל הסיכויים.
הנה היא כאן.
וכדי לצנן את ההתלהבות, הנה הצד הפסימי של העניין עם הסלואו המופתי של אותם ימים, עת שחור היה שיערנו ובחורות ומזמוזים עניינו אותנו יותר מכל.
והנה ריטה קולידג'.
איחולי הצלחה, באמת-באמת, לאיילון ביהם ולצוות שלו שם בקריות. שום דבר אישי, כן?
שלומות ונצורות בשלב זה.