הקריירה של שיי סילס, גארד/פורוורד בגובה 1.96, שהיתה לי תחושה שהוא מסוגל להיות אנתוני פארקר וטעיתי כמו כולם, כנראה, תמיד היתה מוזרה בעיניי.

בכל מקום שקראתי עליו (פעם עוד קראתי) ובכל פעם ששמעתי עליו פעם עוד שמעתי), תמיד דיברו על שחקן מצוין שמשלב קליעה וכוח מתפרץ. יצא לי לראות אותו בעיניים כששיחק בוילרבאן נגד מכבי ת"א ביורוליג (1999/00). הוא נראה טוב, אבל קצת חסר השפעה על המשחק. בטח מאלה שאומרים שהם נותנים למשחק לבוא אליהם.

ולמה מוזרה בעיניי, הקריירה? כי עם שבחים כאלה ועונה עם וילרבאן בחלון ראווה אירופי די נרחב, אפשר היה לצפות מסילס להמשיך לתחנות נוספות. לא חסרות תחנות באיטליה או ספרד שיכלו לקלוט אותו. ובהתחשב בעובדה שהוא עדיין לא בן 34 וכבר שנים שאני לא קורא, לא שומע ולא רואה ממנו כלום, משהו פה לא בסדר.

אולי הוא נפצע ופרש בגיל צעיר?

אולי פרש בלי להיפצע?

ואולי בחר לשחק בליגות החצי מקצועניות בארצות הברית, אלה שאנחנו כאן, באירופה-אסיה שלנו נוטים לעקוב אחריהן פחות מאשר אחר הליגות המקומיות באירופה?

חוץ מוילרבאן אני מכיר תחנה אחת אירופית נוספת ברזומה שלו, שאלון סור-סון, זו שלימים ישחק בה אורי כהן-מינץ. וזהו.

11.1 נקודות ו-4.5 ריבאונדים ב-27 דקות למשחק עם וילרבאן ביורוליג.

18 נקודות, 5 ריבאונדים ו-4 אסיסטים נגד מכבי בצרפת, במשחק היותר טוב שלו מבין השניים, ניצחון 65-70 לצרפתים.

רק 3 נקודות ב-1 מ-8 מהשדה וגם 6 ריבאונדים ב-28 דקות בהפסד של הצרפתים בתל-אביב.

היו לו תנועות קלאסיות על המגרש, תנועות קלאסיות של קלע, תנועות קלאסיות של חדירה לסל. איכשהו, מכל זה שום דבר לא הרשים במיוחד את אירופה. בוגר טולסה הינו. ארבעה משחקים עם הלייקרס במאזנו ב-1997/98, אז לבש את הגופיה מספר 24 ומנע מקובי בראיינט, בעצם, לקחת אותה לעצמו כבר אז.

איכשהו, לסיפור ה-NBA של סילס לא היה המשכיות.

הוא בוגר טולסה, שקיבל לידיו את משרת המאמן לפני קצת פחות משנתיים בתיכון בוקר ט. וושינגטון. כלומר, עוד בטרם הגיע ל-32. פספוס של שחקן, אני אומר לכם. ולמעשה, הוא שימש בין 2004 ל-2007 כמאמן בתיכון מקליין.

מה זה, הוא פרש לפני גיל 30?

מסתבר שכן, בגיל 29 הוא כבר היה עוזר מאמן בתיכון מקליין, שבו גדול ושיחק. פיייי, יש הפתעות בחיים.

שיי סילס, שבמשך שנים עקבנו כאן אחריו, בארץ הקודש ובנשיאות הסיפרה גם יחד, ולא ידענו אם לקרוא לו שי או שיאה (shea) – מצליח עכשיו לעורר התרגשות מחודשת ולעורר תאים רדומים. האיש הוא מלך הסלים של מכללת טולסה בכל הזמנים. הגופייה שלו, מספר 21, נתלתה בתקרת האולם, לא סתם העריכו שיגיע רחוק כשהיה צעיר.

מת על ההתפתחויות האלה בקריירה של שחקן רחוק. תמיד אפשר לגלות שם הפתעות.

ויש גם הפתעות לרעה: רק אחד מביניכם הצליח לפתור הפעם את החידה. עוד לפניו, ראוי לומר שהגיעו תשובות מגוונות ומעניינות ולא מדויקות כמו אריאל מקדונלד, דייויד ת'רדקיל, וויל סולומון, דלייני ראד, צ'ארלס סמית', אנדרה וולרידג', רומיין סאטו ועוד כמה, אבל יש לקצר הפעם ולחסוך את ההגרלה, את הדרמה. לא נטריד את אנ-דנ-דינו ראדג'ה. אפשר פשוט לומר שבהיעדר מתחרים הזוכה הפעם הוא . . .

הוא . . .

הוא
. . .

משה שוורדי!

שלח לי את כתובתך חבר, ותקבל מחשבון של כדורסלע-האתר – לא פחות ולא יותר.

(הצילום של היומן הוא מתוך הרגל, אין בנמצא צילום של המוצר הנשיאותי החדש, כן?)

החידה החדשה כבר כאן.

אתם מוזמנים להשתתף, להראות ידע ובקיאות ולהרביץ השתתפות בהגרלה ואולי גם זכייה נאה כרפאל במחשבון ייחודי מסדרת מוצרי הנשיא.

שלומות ונצורות בשלב זה.