ALL THROUGH THE NIGHT

I'LL BE AWAKE

AND I'LL BE WITH YOU

כן, היו ימים בהם סינדי לאופר פיארה את צמרות המצעדים, יו נואו, אבל מאז זרמו מים בירקון, השמש זרחה מדי בכל בוקר וכל שאר הקלישאות - רק תבחרו איזו מהן. הכל נכון.

ועם זאת, המלים הראשונות של השיר כל כך התאימו פתאום לקטע שלי עם משחק האולסטאר שיתקיים הלילה בין המזרח למערב (אין שינוי, החבר'ה שם הולכים עם המסורת), שהייתי חייב להרביץ פה הקלדה זריזה.

כלומר, הן כל כך לא מתאימות. המלים. הפוכות לגמרי. וזה פשוט מתבקש.

לאורך כל הלילה אהיה ער ואהיה איתך? כלומר, עם המשחק?

נו צ'אנס, בייבי. ובייבי – נו צ'אנס.

וגם נו וויי, יו נואו.

רבות דיברתי, כתבתי, אמרתי והצבעתי ברגליים, בשמיכה ובמטה הנשיאותית לאורך השנים האחרונות נגד האירוע הזה. כלומר, לא ממש נגדו או נגד עצם קיומו. יפה הינו ואף מרנין, אני מניח, אבל אותי הוא די משעמם וכבר שנים שלא מוצא את הדרך לליבי. הצעתי הצעות לתחליפים, רעיונות מקוריים, הן בסיפרה בסלע, הם באייטמוני חול שאינם קודש. כלום לא עזר. הם הולכים עם ה-142:148 שלהם, רק שאותי הם איבדו מזמן. לא מתלהב מזה, מה לעשות. לא מעניין. אין לי הגדרה אחרת.

ומרוב שזה יושב ותקוע לי בראש, אני כבר לא טורח לבדוק: אולי זה נעשה מעניין פתאום? אולי משהו השתנה במשחק הזה? אני יודע שיש אלף עניינים קטנים מסביב, כל מיני משחקי ביניים, ולפני ואחרי וקוקטיילים וכאלה.

ובכל זאת, נרביץ אייטמון. כי אתמול נחתה הודעה בתיבת המייל הנשיאותי מעמי ששלח גם צילומים יפים ממשחק הרוקי'ז (מוותר, סלח לי, בעיה טכנית), שחי עכשיו בפניקס וזה מה שהוא כותב:

ערן שלום,

האמריקאים, מסתבר, יודעים להפיק אירועי ענק גם כשהכלכלה בקאנטים ויש שלל אירועים ומסיבות. אני מתגורר כעת בפניקס ונהנה משבוע האולסטאר פה ומסיבות. היות שאין לי פריבילגיות של מדיה כמו למשל ירון טלפז, אני נאלץ כמה ג'ובות בשביל לחוות מקרוב את המשחקים.

נאה, עמי, נאה. עשה חיים, למה לא. אני בטוח שאם היתה לי הזדמנות והאולסטאר היה מגיע לרמת גן הכרך היה בהחלט מצב עצבני שהייתי מגיע. יודע מה, גם לתל-אביב הייתי נוסע. בינתיים, תיהנה לך מהמשחק הלילה. אני מניח שאשן all through the night

הנה זה כאן.