הו, בשורה לחובבי הסטטל'ה היא זו:

אתר היורוליג שחרר לאוויר העולם עמוד נאה כרפאל ובו השיאים האינדיבידואליים בעשור הנוכחי בכל אחת מהקטגוריות המשמעותיות של המשחק. יכול להיות שהוא התחבא איפשהו קודם, ובטח ובטח נוהל ועודכן מדי שבוע, אבל אם אני מבין נכון זו הפעם הראשונה שחופשים אותו במלואו קבל עם, עדה ונתינים.

נעריכם על כך, את החבר'ה אשר בברצלונה-הכרך.

יש להזכיר ואף להזכיר יש, כי בסופו של דבר מדובר בשיאי יורוליג משנת 2000 והלאה. אין כל אזכור לכל אותן שנים רבות, נאות ועמוסות כל טוב, בהן התנהלה הליגה האירופית הבכירה בחסות פיב"א. כלומר, כל הגאליסים והפטרוביצ'ים והברקוביצ'ים והג'מצ'ים של היבשת הזו לא נכללים ברשימות האלה. יול"ב יכול לאמנם לעבוד בשיתוף פעולה עם פיב"א בשלל נושאים, אבל מבחינתו היורוליג התחיל בשנת 2000. ולכו תספרו לו אחרת.

הייתי רוצה – לא אכחיש זאת – לראות את טבלת הנקודות למשחק אחד של שחקן בודד לא רק משנת 2000, אלא מהרגע בו החלו לספור נקודות, נניח. שלא לדבר על ריבאונדים, אסיסטים וכל השאר. כי כרגע, למשל, קספארס קמבאלה הוא השחקן שקלע הכי הרבה נקודות במשחק אחד, אי-אז כששיחק באפס פילזן וסיים עם 41 נקודות ב-30 באוקטובר 2002 נגד . . .

נגד מי?

רבאק אתכם, הלכתם כל כך יפה, תנו גם קישור לבוקסה הסטטיסטית או משהו.

ובכלל, 41 נקודות זה השיא?

פחחח ואף כחחח, היה אומר על זה ודאי ניקוס גאליס לו היה נשאר. אני לבד הרבצתי איזה 7 הופעות לפחות מעל המספר הזה במסגרת האירופית.

אז מצד אחד בואו נהלל ונשבח את אתר היורוליג שפתח לנו, הקטנים, עולמות ונצורות מרגע שחשף את ממצאי העמוד הזה, הסטטיסטיקות המצטברות, השיאים למשחק אחד, לעונה אחת, שיאי קריירה וכיוצא באלה. מצד שני, נמשיך לייחל ליום בו יקום מישהו וירביץ פה טבלת כל הזמנים באמת. לא כזו שיש לה בקושי עשור.

מה זה עשור, כלום, בחייכם.

אבל זה כלום עם משמעות. כלום עם משהו, שעדיף על כלום מוחלט.

ועכשיו חידה: מי הישראלי היחיד שמוזכר ב-11 הקטגוריות הסטטיסטיות שניאות היורוליג לחשוף בפנינו במרוכז? סמנו את התשובה הנכונה. א. ליאור אליהו. ב. טל בורשטיין. ג.
נדב הנפלד
ד. דורון שפר.

נאה, אם כן.

מי אמר אליהו? שיצביע גבוה.

אוקיי, כולכם פסולים.

מסתבר שעמית תמיר, הוא ולא אחר, הוא הישראלי היחיד שמופיע כאחד מעשרה המובילים בקטגוריה ססטיסטית כלשהי מאז החלה היורוליג להתקיים במתכונתה הנוכחית. מדובר בריבאונד התקפה ותמיר, זה שמפגיז שלשות משבעה מטר ולא ממש מתקרב לסל, נשמע כנראה להוראות העצבניות של איזה מאמן יווני קשוח ושיחק עמוק בתוך הצבע אי-אז ב-7 בדצמבר 2005 עת שימש כשחקן א.א.ק אתונה.

נגד מי?

תשאלו את היורוליג. הם מוכרחים להוסיף את הקישור הזה, למען חיים רגועים, שקטים וברורים יותר.

ויש פה כל מיני סלטים מעניינים אחרים. למשל, מירסאד טורצ'אן מחזיק בארבע מחמש הופעות הריבאונדים למשחק אחד הטובות ביותר שהיו בעשור הזה.

למשל, ארבעה משחקני קבוצה אחת מופיעים ברשימת עשרת הקלעים המובילים בעשור הזה, כולם פעילים עדיין. פלא שברצלונה נראית כל כך טוב? עם לאקוביץ', נבארו, באסילה ואנדרסן במקומות 5 עד 8, נראה שלקבוצה הזו יש עתיד נאה כרפאל בעונה הזו, לא?

וכך הלאה והלאה, כהנה וכשמה נפלאות ונצורות בעולם סטטיסטי שאין כמוהו. עולם שהייתי ממשיך וממשיך לחפור בו ואולי אעשה את זה בהזדמנות אחרת, יען כי מן המטבח מגיעים ריחות נעימים במיוחד.

עת ארוחת ערב הינה. וזהבה ושלושת הדובים כבר שם, ממתינים.

הנה העמוד הנאה. חפרו בו בזמנכם הפנוי. כלומר, כבר עכשיו.

שלומות ונצורות, אם כן, בשלב זה.