אי אפשר לטעות בו. כלומר, אפשר וגם היו כמה כאלה, אם כי בודדים, אבל האיש בצילום הוא בדיוק-בדיוק חוזה ורגאס. הוא ולא אחר. אתלטי, שרירי, קופצני, שחור משחור במיוחד, עיניו מתרוצצות בחוריהן. ריצתו על המגרש כשל ענק מפחיד. מהרפובליקה הדומיניקאנית הינו.

מאמננו הלאומי הוא זה שאימן אותו במכבי ת"א. היה הזר השני לצד מייק מיצ'ל בעונת 1991/92. שני זרים היו אז די והותר, תודה.

בעונה שלאחר מכן, עונת ההתרסקות ואיבוד האליפות להפועל גליל עליון, המאמן היה יעקב אדלר. ורגאס פתח את העונה, אבל די מהר החליט הקואוץ' שהוא לא מעוניין בו, שחרר אותו ואת דיירון ניקס, והביא את ווינפרד קינג ודייויד אנקראם. ואם לא קראתם את הפרק 'עשור לנפילתה' בספרי הנאה כרפאל 'מסביב לכדור' במהלך שש השנים שעברו מאז יציאתו לאור – אני מפציר בכם לעשות זאת.

ורגאס אמור להיות בן 46, פלוס-מינוס. הוא שיחק עד גיל מאוחר, ממש לפני כמה שנים, ככל הזכור, בברזיל. אולי גם בוונצואלה. קרוב לבית, יחסית. בטח יותר קרוב מאשר תל-אביב. לימים נפגש שוב עם מכבי ת"א בטורניר מקדונלד שהתקיים באיטליה. ורגאס שיחק אז בקבוצה ברזילאית.

אני זוכר אותו משחק בליגה הצרפתית עם שולה ואם אני לא טועה, וזה ממש הימור רחוק עם הזיכרון שהולך ונחלש עם השנים, ורגאס שיחק יחד עם השריף האלילי והמופתי דייויד ת'רדקיל בליגה הצרפתית. אני אלך על רואן, אבל לא סגור על זה.

אחר כך הם מצאו את עצמם משחקים זה מול זה בישראל. ורגאס במכבי, השריף בהפועל. קצת כמו ד'אור פישר ודורון פרקינס, שהיו שחקני ברי בליגה הבלגית בעונה שעברה והיום הם נפגשים בליגה בישראל.

ימים יפים היו. אני זוכר אותו עושה גם עונה אחת לא רעה בכלל במילאנו באמצע התשעים. ומפאת קוצר זמן היסטרי במיוחד היום הזה, היום הזה ממש, וגם מחר, מחר שיבוא ממש, אין לי אלא להסתפק בזה כמו שנוהגים לומר שדרי רדיו לחוצים במיוחד.

היידה, אל אנ-דנ-דינו ראדג'ה, שיגיד לנו מי נגד מי ולמה, ובעיקר מי זכה. ורגע, עוד לפני כן – הטעויות. מסתבר שהיו רק שלוש כאלה: אחד אמר שהשחקן בצילום הוא אלאן דיבה, אחד ניחש שזה אלאן קופי ואחד הלך על רולנד יוסטון הקשיש.

ומהם אל הנתינים המיטיבים לקלוע משלוש. ואלה שמות:

שי פיין, איתי קדם, יאיר מלכי, סהר רחמים, אביחי סבו, יואב בדש, יובל שושן, משה גואטה, אסף עמית, אודי כהנים, דניאל בר, שלומי ינקלביץ', חגי אברמסון, תומר פלד, דורון פרנג'י, אדם אורדן, עמי פינקל, עומר בלכר, דור רוזנברג, גלעד פלג, אוהד רון, שי מ., ירון רוטנברג, אורי פלג, עידן אוסטרייך, ירון טרלבסי, אורי גובר, גלעד לוי.

ראדג'ה שיחק ברומא בתקופה בה שיחק ורגאס בתל-אביב. מתוך ערפילי זכרונו המיטשטש הוא טען כי השם מצלצל לו מוכר, אבל הוא לא משוכנע מאיפה וממתי הוא מכיר אותו. נו, יהי כך. כל שנבקש מהחבר אנ-דנ הוא להגריל את השמות. נסתפק בזה, כאמור.

אז ראדג'ה עבר על הפתקים, גלגל ולש וקימט ומעך, במו אוזניי שמעתי את פצפוצי ורחשי הנייר מבעד לאפרכסת הסלולארי המטגנת טגן-היטב את מוחי.

ואז

פתאום

הוא אמר שהזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

אדם אורדן!

יא אולוהים, אדם! יש לך מחשבון כיס של כדורסלע-האתר.

קולט? מעכל? אם כן, הזדרז נא, בן אדם, ושלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל את מחשבון כדורסלע עד לבית – לא פחות ולא יותר.

התנצלות בפני הנתינים: עקב הצטברות רבה, רבה מאוד, של עניינים ונושאים שגדולים וכבדים אפילו על אדם שמכהן כנשיא, נוצרה סחבת בשליחת הפרסים. אנשים ממתינים כבר כמה וכמה (וכמה!) שבועות לפרס בו זכו וטרם קיבלו.

הבטחה נשיאותית הינה: הכל יגיע. תנו עד סוף החודש, סגרנו? אשלח רץ מהיר עם שלל מעטפות בזמן הקרוב והוא יפזר מחשבוני כדורסל במכה אחת לכל פינות הארץ הזו.

נאה, אם כן.

עד כאן החידה להפעם. ויש כבר אחת חדשה.

בהצלחה.

ושלומות ונצורות בשלב זה.