השתתפות ערה נרשמה בחידת 'ונשאלת השאלה' בשבוע שעבר, אחרי שהוצבה בה תמונה נדירה מבית כדורסלע-האתר. יותר מ-40 פרונות הגיעו לאורך השבוע וכמעט כולם ידעו במה מדובר, נתינים רבים מאוד מכל קצווי תבל. אכן כי כן, היה אומר על זה ד. דבורין לו היה נשאל, הצילום לקוח ממשחק הגמר המפורסם בין ארצות הברית לברית המועצות בטורניר הכדורסל באולימפיאדת מינכן 1972.

רוב הנתינים גם תרמו דברי הסבר, פרשנות והציגו ידענות לשמה, כשחילקו את הסחורה שלהם עם המוסד הנשיאותי. אל שמות הפותרים עוד נגיע. בינתיים, בואו נבין על מה היתה המהומה.

שלום קורנבלום, למשל, כותב ככה:

"או!!! וגם אוהו!!! צילום נאה כרפאל הבאת השבוע. אכן כי כן (וגם כן כי אכן) - מדובר בסצנה בהא הידיעה מסיום הגמר האולימפי בכדורסל, אולימפיאדת מינכן 1972, בין נבחרת ארצות הברית (לא הפסידה התואר מאז 1936), ובין נבחרת ברית המועצות.

אנו רואים את צהלת הרוסים לאחר ניצחונם 50-51 בתום שערוריית שיפוט, שבה שוחקו 3 השניות האחרונות במשך 56 שניות, לפחות.

ביתרון 49-50 לאמריקאים (משתי נקודות עונשין של קולינס), נשמעה צפירת הסיום (במהלך קליעת העונשין השנייה של קולינס), ומכאן התחיל הבלגאן (השעון נותר על שנייה אחת): ב-3 השניות שניתנו הרוסים לא הצליחו להפוך התוצאה, ואולם עקב בעיית שמיעה של השופטים את הבאזר (וזאת לא היתה הבעיה האחרונה שלהם) ניתנו שוב 3 שניות (שארכו 50 שניות משחק בפועל) - אולם נאדה. התוצאה נשארה על כנה, הזמן תם ולארצות הברית הצהלה והשמחה.

כאן התערב מזכ"ל פיב"א (ואיש לא התווכח עמו, למרות שלא היתה לו הסמכות להתערב) וויליאם ג'ונס, ודרש להוסיף 3 שניות בשל לא יודע מה (הבלגאן). אלכסנדר בלוב התעשת וקלע, 50:51 לרוסים. לא עזר לאמריקאים שום דבר, גם לא ערעור, וברית המועצות צהלה ושמחה".

חגי זינגר לקח את זה לכיוון אחר לגמרי. הנה מה שהוא כותב:

"ערן, נו, באמת, הרי ברור שהפאוזה היא כמה שניות אחרי סל הניצחון השנוי במחלוקת של אלכסנדר בלוב במשחק הגמר של אולימפיאדת מינכן 72 בין ארצות הברית לברית המועצות. בלוב, אגב, מת כמה שנים לאחר מכן ממחלה קשה. אם אינני טועה מספר תשע שמחבק את בלוב אלכסיי, הוא סרגיי בלוב כוכבה הגדול של צסק"א מוסקבה, שבמשחק המפורסם בוירטון 77 הוכנס למשחק על ידי גומלסקי רק בדקה השביעית אם אינני טועה.

אגב, מכיוון שזוהי הפעם הראשונה שאני עונה נכונה בחידת כדורסלע אודה לך, אם במידה ושמי יוגרל בין הפותרים נכונה, תוכל לשלוח לי תשובה לשאלה איך לעזאזל מג'יק ג'ונסון חולה כבר עשרים שנה באיידס ולא מת. כאילו, קיבינימאט, זה פשוט לא הגיוני, זה נוגד כל הנחת יסוד לגבי תוחלת החיים של חולי איידס באשר הם. מג'יק ג'ונסון אתה חייב לקבל החלטות. או שתגלה לנו מה באמת יש לך או שתיתן לטבע לעשות את שלו. בן אדם, זה לא עסק".

נו, נרביץ בקרוב טלפון למג'יק ג'ונסון. כה דרש הנתין חגי.

תומר גנון מביא פרטים נוספים בתוך הדברים:

"אני חושב שזה הגמר האולימפי של טורניר הכדורסל במינכן 1972 בין ברה"מ לארה"ב, שהגיעה אליו עם רצף של 62 ניצחונות וללא אף הפסד באולימפיאדה. אם האמריקנים היו מנצחים זאת הייתה מדליית זהב שמינית ברציפות שלהם בכדורסל במשחקים האולימפיים. אבל אז התרחשה אולי שערוריית השיפוט הכי גדולה במשחקים האולימפיים והפוליטיקה הכריעה את המשחק.

ארה"ב הובילה 49-50, בריה"מ החמיצה את הזריקה האחרונה והאמריקנים כבר חגגו. אבל אז הסובייטים טענו שדרשו פסק זמן אחרי זריקות העונשין של האמריקנים כמה שניות לפני כן. הדרישה התקבלה. הרוסים שוב החמיצו, ושוב ערערו. שניות הסיום שוחקו בפעם השלישית. הסובייטים קלעו ולקחו את הזהב. האמריקנים ערערו על התוצאות, והערעור נדחה בשל רוב של מדינות הגוש המזרחי. אם אני לא טועה, מי שחוגג שם על הפרקט זה הסובייטים".

וגם עמוס וקסמן מאריך ומרביץ תורה בבני העם, ובין דבריו מציג נתונים חדשים:

"מדובר במשחק שנכנס לדברי הימים והלילות של השערוריות האולימפיות: גמר הכדורסל בין ארה"ב לברה"מ במינכן 1972, שהסתיים לא פחות משלוש פעמים: פעמיים בניצחון הנבחרת האמריקאית 49-50 ופעם אחת אחרונה וקובעת בניצחון הרוסים 50-51.

שלוש שניות לסיום המשחק ביתרון 48-49 לרוסים קלע דאג קולינס שתי קליעות עונשין והעלה את האמריקאים ליתרון, אך משום מה נשמעה הצפירה לסיום במהלך הזריקה השנייה. הרוסים חידשו את המשחק, אבל לא קלעו ובשל תקלת הבאזר החליטו השופטים לשחק מחדש את כל ה-3 שניות, למרות שהשעון הורה באותו זמן על שנייה אחת בלבד.

המשחק חודש שוב והרוסים עוד פעם הפסידו, אך המזכ"ל דאז של פיב"א וויליאם ג'ונס שישב במזכירות טען שלא שיחקו את כל ה- 3 שניות ודרש מהשופטים לחזור על המהלך, למרות שלא היה מוסמך כלל להתערב. המשחק חודש שוב ל-3 שניות והרוסים הוציאו מסירה לאורך כל המגרש שהגיעה לאלכסנדר בלוב, שקלע עם הבאזר את סל הניצחון.

מחאותיה של ארה"ב בפני פיב"א נדחו ברוב של 3 נגד 2 כאשר הונגריה פולין וקובה (כמה מפתיע) מצביעות לטובת ברית המועצות ואילו איטליה ופורטו-ריקו לטובת ארה"ב. האמריקאים מצידם החרימו את טקס הענקת המדליות ואלו שמורות כנראה עד היום בכספת בשוויץ. הקפטן האמריקאי קני דייויס מעולם לא סלח על העוול הנורא ואף סיפר שכתב בצוואה שלו שגם אשתו וילדיו לא יוכלו אי פעם לקבל את מדליית הכסף הארורה".

נאה. אני מניח שלא נותר אלא לאפשר לסר ש. הרמלין לסכם את העניין במילותיו הוא.

"מאחר שמזמן לא דיברו פה על שופטים, למה באמת שלא תביא לנו את אחת מגדולות שערוריות השיפוט הגדולות בהיסטוריה, וכנראה אף המחפירה שבהן: הגמר האולימפי, מינכן 72', ארה"ב מול ברה"מ. פשששששש, בחו"כ שאין כדוגמתו היה זה: שלוש שניות לסיום עולים האמריקאים ליתרון 49:50, הרוסים מנסים ומחטיאים, האמריקאים חוגגים, אבל השופטים ממציאים משהו ומורים לחזור על המהלך. הרוסים שוב מנסים ומחטיאים, הפעם האמריקאים ממש משוכנעים שהם ניצחו, אבל בהתערבותו של מזכ"ל פיב"א, וויליאם ג'ונס ימ"ש, השופטים ממציאים עוד משהו ונותנים לרוסים הזדמנות לפעם שלישית גלידה. הכדור מגיע לאלכסנדר בלוב שקולע וסוגר העניין. האמריקאים מחרימים את טקס חלוקת המדליות, מגישים ערעור אבל נאדה. הנה כל הדרמה כולה כאן. חייבים לראות כדי להאמין. כלומר, לא להאמין".

הנה זה כאן.

אוקיי, עד כאן הפרטים שלכם. מכאן והלאה צריך לבדוק, כמקובל כאן, אם היו בכלל טעויות בין הפתרונות.

היה מישהו שכתב ש"אם הברנש הימני הוא אכן ינאקיס, אז אולי זה משחק הזכייה של יוון באליפות אירופה אי שם בסוף שנות השמונים (87'?)".

היה אחר שניחש ש"לדעתי זה חצי גמר גביע המדינה, 1983 - 1984, הפועל רמת גן מנצחת את מכבי תל אביב".

וניתן נוסף הרחיק עד "גמר גביע המדינה 1976, הפועל גבת יגור מנצחת ולוקחת את הגביע".

ועכשיו לשמות הפותרים: שי מ., משה בן שטרית, איתמר רייצס, שלום קורנבלום, חגי אברמסון, ליאור בן שלמה, אסף הורביץ, נועם רימון, אלי קופרשטוק, יובל שושן, עומר בלכר, שי פיין, יאיר מלכי, אלי עטיה, אוהד רון, אור גלס, חגי זינגר, רונן גורביץ', איציק ביק, תומר גנון, יואב בדש, עמוס וקסמן, דני סמיד, רמי ברניצקי, שי גרץ, אודי כהנים, אורן דניאלי, טירן מוסקוביץ', איל בש, יקי צ'שר, סר ש. הרמלין, שמוליק אבידר, שלמה גלזר, דור חלמיש, נועם שרפלר, צורקה, גידו מזורסקי, אורי גובר, עמי פינקל, מיכאל לוי, עמית לוי.

הרבה עבודה יש לאנ-דנ-דינו ראדג'ה הפעם. הרבה עבודה.

שלחתי לו את השמות בפקס, שלחתי.

קיבלתי תשובה בפקס חוזר.

ואנ-דנ-דינו כתב לי שם שהזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

איציק ביק!

יא אולוהים איציק, זכית במחשבון של כדורסלע-האתר. קולט?

מעכל?

מפנים?

שלח לי את כתובתך המלאה, חבר, ותקבל ישירות עד לבית מחשבון כדורסלע – לא פחות ולא יותר.

החידה החדשה כבר כאן.

אוצו רוצו ושיהיה לכולכם בהצלחה.

שלומות ונצורות בשלב זה.