מודאגים, מודאגים מאוד כאן בכדורסלע-האתר. ואפשר לומר את זה באופן סופי ורשמי, אפילו יותר סופי ויותר רשמי ממה שאפשר היה לומר אחרי שנדאל המנוול זכה באליפות אוסטרליה לפני חודשיים.

רשמית וסופית אם כן: עכשיו, רק עכשיו, נאלצים הננו להודות כי רוז'ה-שלנו אינו עוד הטניסאי הטוב בעולם. פשוט אינו עוד. כזה הוא המצב. והמצב הוא כזה בדיוק.

לפני כמה וכמה (וכמה!) ימים (ובעצם, מה הפלאברות האלה, האמת היא שמדובר בשלשום) הסתיים טורניר המאסטרס הראשון לשנה זו. בחצי הגמר הודחנו בידי אנדי מארי. במערכה הראשונה מארי ניצח 3:6, בשנייה ניצחנו 4:6 ואז כשהיינו אמורים לצאת אל המערכה השלישית בשיא המוטיבציה ועם הרבה אמונה, הובסנו 1:6. איתנו הובס גם רוז'ה-שלנו.

זו לא הפעם הראשונה שבה אנחנו מובסים במערכה השלישית. ונדמה לי, על אף שאינני שלמה צורף, שאפשר שמדובר גם בענייני כושר גופני. אחרי הכל "שלנו" כבר בן 27. לא קשיש מופלג, אבל כנראה שגם מתקשה לעמוד בכושר הגופני של סוסונים צעירים ממנו בחמש-שש שנים דוגמת מארי או הספרדי המנוול.

ככה לקרוס במערכה מכרעת? 6:1? מה זה פה, הלו!

ואחר כך, בגמר, אותו מארי שמערך אותנו נכנע למנוול 6:2, 6:1, או משהו כזה. לא לגמרי עקבנו. כה גדול היו הכאב והצער שבהודאה, בהבנה, בהשלמה. רוז'ה-שלנו אינו הגדול מכולם עוד. פשוט לא.

דירוג ספיקינג – העובדה הזו נקבעה כבר בקיץ, לפני יותר מחצי שנה, כשנדאל עלה למקום הראשון בעולם על חשבוננו. אלא שאז לא היתה השלמה. היתה עדיין תקווה, היתה אמונה, היתה תחושה שמדובר בקטע שצריך לעבור. כמו מהמורה כזו שמתגברים עליה ויהיה בסדר בהמשך.

היינו עסוקים בספירת תארי גרנד-סלאם, היינו. חישבנו כל הזמן עוד כמה אליפויות נותרו לנו - ולרוז'ה-שלנו בתוכנו – לקחת כדי לעבור את פיט סמפראס. לא שמנו לב, לא שמנו.

המנוול נשף בעורפנו נשיפות מצמררות. הובסנו.

עוד לא נגמר הרבעון הראשון של 2009 ונדאל המנוול כבר הבטיח מקום בטורניר המסכם של השנה שמפגיש את שמונה הראשונים במקום אחד. השנה זה יהיה בלונדון. ומי לכפנו כף יתקע שהידרדרותו של פדרר לא תהיה כל כך מהירה, עד שייפלט אל מחוץ לשמונה הגדולים עוד לפני נובמבר? היום אין לו כוח למערכה שלישית, אולי בקיץ כבר לא יהיה כוח למערכה השנייה?

ובינתיים, למנוול יש כבר 13 זכיות בטורנירי מאסטרס, בסך הכל אחת פחות מאשר לנו ול"שלנו", וארבע פחות מאשר לאנדרה אגאסי שמוביל את רשימת כל הזמנים.

והוא בן 22, המלעון!

וקבלו מתמטיקה פשוטה, סוג של סטטל'ה:

נדאל עומד על 2:6 במשחקים נגד מארי.

וגרוע מזה, מבחינתנו, על 6:13 נגדנו.

והיות שהמאזן שלנו ושל "שלנו" נגד מארי הוא 2:6 לטובת הסקוטי המדורג רביעי בעולם – לא נותר לנו אלא להכריז בצער רב וביגון קודר, כי רוג'ר פדרר, הלוא הוא רוז'ה-שלנו האגדי, כבר אינו הטניסאי הטוב בעולם.

רשמית וסופית, כן?

והיות שהלב דואב עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ, לא נשחרר הפעם את קריאת הקרב המפורסמת "היידה רוז'ה-שלנו, היידה, היידה, היידה!" ונצטנף בפינה קטנים, מבוישים ועצובים.

עם מעט-מעט תקווה ואמונה שעוד נותרו בלב.