הי ערן,

קטע לא-מאוד-ארוך ("400 גרם טקסט") שכתבתי על ה-MVP של הליגה המקומית, ליגת קזינו-שלנו.

ליגת קזינו מגיעה לישורת האחרונה, וזו סיבה מספיק טובה להתעסק בחלוקת תארים לעונה הסדירה. למה בארה"ב עוסקים בנושא כבר חודשים, ורק אצלנו דממת אלחוט? בהנחה ש"חביב הסיפרה" נבחר לאחר שקלול כל אירועי הפלייאוף והפיינל-פור – הרי ש-MVP של העונה הסדירה, כמנהג עדות הדוד סם, ניתן לבחור כבר עתה.

מי ומי במועמדים?

ראשית, נסנן שחקנים מקבוצות לא מצליחות. כן, הם יכולים להיות חביבים, הם יכולים להיות שוברי שיאים – אך כשמדברים על MVP עלינו לקחת שחקנים שאולי יהיו רלוונטיים בסוף מאי.

לכן, ניפרד בשלב זה מראשון "מר דאבל דאבל" טרנר. סחטיקה על המדד, מר טרנר, אבל המדד של אשקלון הוא לא בדיוק משהו לכתוב עליו הביתה, הלא כך?

בשלב זה נאמר שלום גם לארון "ריצ'רד" ניקסון, לרון לואיס (איפה היית לפני עזיבתו של מגי, חבר?) ולכל אותם חביבים פוטנציאליים.

שנית, ממכבי ת"א פשוט קשה לבחור MVP. ארויו, פישר, כספי ואליהו נתנו תצוגות יפות, אין ספק, אבל לא היה שחקן שממש התעלה מעל כל השאר. קשה לחשוב על שחקן שאם היית לוקח אותו ממכבי במשחקי הליגה, הקבוצה היתה רושמת יותר הפסדים או משהו כזה.

לדוד סם יש מאבק משולש של בראיינט-ווייד-לברון? אם כך, בהיצמד לקבוצות הדולקות אחרי מכבי, אני מצמצם את הקרב המקומי על ה-MVP לשלישיה הנפלאה הבאה: טימי "בראיינט" באוורס, לואיס "ווייד" פלורס ודורון "לברון" פרקינס.

באוורס הוא שחקן מלהיב, קלע בחסד, שחקן עמדה 2 הטוב בארץ ואולי מהטובים ששיחקו במלחה. אך לידו ישנם שני שחקנים נפלאים כדוגמת סניד ו-ווטסון (גם הם קנדידטים ראויים). מלבד זאת, לכינוי ה'מעלית' נוספה גם משמעות שלילית – לבחור היו יותר מדי עליות וירידות בעונה האחרונה.

פלורס הוא להיט שאין שני לו, ושני לו אין. לא יודע אם מישהו ציפה מראש שחולון תצליח כל כך, והרבה מכך טמון בידיו של 'סוויט לו'. עם זאת, עיקר תרומתו בנקודות. חשוב הוא נתון זה, אך בניכר מחפשים שחקנים שיידעו לתת גם מספרים אחרים. פלורס גם מאבד בערך כמו שהוא מוסר, ואת זה הדוד סם לא אוהב בכלל. בשביל "חביב הסיפרה" הוא נפלא, בשביל MVP – קצת פחות.

נשארנו עם פרקינס. מספרים נאים כרפאל וכבוקי מספק לנו דורון, מספרים שמותירים תקווה שיוריד סוף סוף את ה-'נ' משם המשפחה ויעשה עלייה. פרקינס נראה כמו שחקן יורוליג לגיטימי, ובזכות רצועת הזיעה על מצחו, לא נתפלא אם ימצא את עצמו במכבי התל-אביבית ביום מן הימים, או באיזו אלבה ברלין או ציבונה זאגרב כזו. 16 נקודות (8 בליגה), 5.8 אסיסטים (2), 5.4 ריבאונדים (23, ראשון בין הגארדים), 2.9 חט' (1), 21 נקודות מדד (4). מרשים.

תשמעו מה ע. הורסקי אומר בתגובה למספרים הללו: "ווואאווווו, אין דברים כאלה!! אין דברים כאלה!!".

ובאמת שדברים כאלה – אין.

מה שמרשים עוד יותר הוא שעם כל זה שחיפה קבוצה נפלאה, הוא באמת הציר המרכזי שלה. איתו בסגל, חיפה היט מכדררת בדרך ל-13 ניצחונות ו-4 הפסדים. בלעדיו? ניצחון אחד ו-3 הפסדים.

יותר מזה, MVP לא יכול להיות.