מעולם לא חשבתי שלי זה יקרה. כולנו רואים את האנשים האלה בטלוויזיה וחושבים: "לי זה לא יקרה", או "אני לא אפול לזה". גם אני חשבתי ככה, אבל זה קרה גם לי.

נבחרתי בהגרלה להשתתף בתחרות המחצית של מנהלת הליגה.

הכל התחיל ביום ראשון שעבר עת הלכתי כהרגלי לראות את בני השרון, קבוצתי האהודה, משחקת נגד מכבי חיפה היט. בכניסה לאולם עמדו שתי בחורות חמודות מאחורי דוכן וביקשו מהעוברים והשבים לענות על שתי שאלות על גבי גלויה ולהכניס אותה לתיבת ההגרלה. כמובן שחברי ואני נענינו לאתגר.

השאלה הראשונה היתה:

"מי מהבאים השיג שלוש פעמים טריפל דאבל: א - ארז כץ (נו באמת, הוא אולי קלע שלוש פעמים בספרות כפולות בכל הקריירה); ב- אורי יצחקי (ריבאונדים? אססיסטים? ה(י)צחק(י)תם אותי); ג - מאיר טפירו (כאילו מישהו מאיתנו היה צריך את ארבע התשובות כדי לדעת את התשובה בכלל); ד - משה מזרחי (אולי לאלון מזרחי - ביפ! - היה יותר סיכוי).

טוב, זה היה קל. נקסט.

"מי הוא מנכ"ל הום סנטר?".

מה, הם צוחקים עלי? אני מבין שהם צריכים לממן את הפרס, ושהמנהלת רק מנסה להרוויח כסף, אבל מאיפה אני אמור לדעת כזה דבר? באנו למשחק כדורסל או לכנס של דה מארקר? את מי זה בכלל מעניין? תנו לי סטטיסטיקה, תנו לי עובדות טריוויה, אבל שאלות כאלה?

כמובן שלא היה לי שמץ של מושג, ואף לא מושג של שמץ מהי התשובה השנייה, אז ניסיתי לברר את התשובה משתי הבחורות מאחורי הדלפק. הן לא גילו לי, אז השתמשתי ביכולות האנ דנ דינו של דינו ראדג'ה חברנו. כשהגשתי את הכרטיס שלי הבחורות אמרו לי שמספר הטלפון שלי לא ברור, ושאלו אותי מהו (המממ, נשמע מעניין).

אחרי שנתתי לאחת מהן את המספר (כבר הרבה מאוד זמן אני לא נותן/לוקח מספרים מבחורות) היא ביקשה ממני להישאר זמין. היא אפילו לא הכניסה את הפתק שלי לתיבה. הגרלה? ממש לא. בחו"כ? טוב, אני הרווחתי מזה, אז בואו נעלים עין פעם אחת.

עכשיו רק נשאר לי לשאול את עצמי למה הבחורה בחרה דווקא בי. אולי זה היה בגלל הצעיף של בני השרון שחימם את צווארי כמו שרק צעיף מפלסטיק דק יכול לחמם? ואולי היה זה דווקא הצ'ארם שלי שמאז שאינני פנוי הוא מאופסן בבוידעם? אולי הוא הצליח להשתחרר?

טוב, מי יודע. מה שחשוב הוא להתחיל להתחמם לקראת קליעת השלוש שלי. איכות החיים שלי באמת תשתפר עם פלזמה 42 אינץ'.

התחלתי להריץ את אחוזי השלוש שלי ממשחק הכדורסל האחרון, אבל אז הטלפון שקיבלתי הבהיר לי שלא זריקה ולא לשלוש. חידה ראש בראש מול מתחרה דם ובשר. כמובן שניסיתי לחשוב על שאלות שיכולים לשאול אותי והתקשרתי לחברים כדי לברר את התשובות. כמה ניצחונות יש לכל קבוצה? 14 לחיפה, 12 לבני השרון. מה הפרש הסלים של כל קבוצה? 102 לחיפה, 2- לבני השרון (איכס).

שמעתי שהיתה למאיר טפירו בדיוק יום הולדת, אז מה תאריך הלידה שלו? 28/3/75 (אלתרמן נפטר באותו תאריך, רק בשנה אחרת). כמה נקודות קלע ג'פרסון מול מכבי? קל.

הזמן הלך ואזל ורק לקראת רגעי ההכרעה נזכרתי בתחרות המעודדות שהתקיימה בנוקיה-ההיכל. התחרות האווילית הזאת הצילה אותי! אני לא אאלץ לשמוע את מיכל זוארץ!!!

טוב, יאללה, בואו נגיע לשאלות. אוהד חיפה ואני עלינו לפרקט ונעמדנו מול המצלמה עם הגב לקהל. כן, עם הגב לקהל. חושבים על הכל במנהלת. נאמר לנו שמי שיענה תשובה קרובה יותר ומהירה יותר (מה? שיחליטו, או הכי קרוב או ראשון) יזכה.

השאלה הראשונה היתה, כמה נקודות קלע ריצ'רד רובי במשחק הראשון בין הקבוצות. ישר עניתי 20. המתחרה התמהמה וענה 20. איך הוא יכול לתת את אותה תשובה כמוני?

התשובה היתה 21 והמנחה (מישהו יודע מי זה?) החליט לשאול עוד שאלה. המתח בשיאו. גורל כל העונה עומד על כתפי. "שון ג'יימס מוליך את הליגה בחסימות. כמה פעמים חסם ב-17 משחקיו במהלך העונה?".

פשפשתי בזיכרוני ומשום מקום נזכרתי שראיתי באתר המנהלת (תודות לשלומי פרי), שלג'יימס יש ממוצע של 2.1 חסימות. 17 כפול 2.1 זה קצת יותר מ-34. הוא היה פצוע בתחילת העונה והפסיד כמה משחקים, אז נוריד את זה ל-30. המתחרה חיכה וענה 38. התשובה הנכונה היא 36.

אווווו, קשה. הפסדתי ועוד במגרש הביתי שלי! איך אראה את פני ברבים? לפחות קבוצתי האהודה קורעת את מכבי קולד חיפה.

רק אחר כך, הבנתי את מקור טעותי. שוחקו כבר 21 משחקים. כלומר המנחה כבר הוריד את המשחקים שג'יימס לא שיחק בהם. דרך אגב, 17 כפול 2.1 יוצא 35.7. כלומר 36. זה היה קרוב. קרוב מאוד.

לסיום, התחזית שלי לפלייאוף:

מכבי ת"א נגד אשקלון – סוויפ (דבר יו"ר הדירקטוריון: נו, נפלת כמו כולנו).

ירושלים נגד נהריה – 1:3 לירושלים

חיפה נגד בני השרון – 3:1 לבני השרון

חולון – גלבוע – 2:3 לחולון.

פלייאוף תחתון:

ר"ג נגד קרית אתא – סוויפ לר"ג

גבעת שמואל נגד ראשל"צ – 3:2 ראשל"צ

פיינל פור – הפתעה:

חולון מנצחת את מכבי. ירושלים מנצחת את בני השרון. בגמר, ירושלים זוכה באליפות ראשונה.

מתח שיא.