אינני אוהד מכבי ת"א ולכן מעולם לא נכחתי במשחק יורוליג. הפעם האחרונה שראיתי משחק במסגרת אירופית היתה ב-1990, כאשר הפועל חולון ניצחה באולם הפחים את אלמה אתא בתוצאה האסטרונומית 109–106. אלברט קינג (שהגיע באמצע העונה כמחליפו של קווין וויליאמס) נתן משחק ענק של 41 נקודות, לעומת 31 נקודות של ואלרי טיכוננקו.
נשיא הסיפרה תמה בעבר על כך שבמשחק חצי גמר הגביע השנה, אוהדי חיפה וירושלים הגיעו רק ברבע השלישי של המשחק הראשון ורוב אוהדי חולון הלכו הביתה אחרי משחקה של חולון.
אוסיף ואומר שכך היה גם בפיינל פור של שנה שעברה. אוהדי מכבי ת"א לא הגיעו לראות את המשחק הראשון. ואני בכלל לא מדבר על משחק 3-4 בין בני השרון לנהריה, ששוחק לעיני 200 אוהדים של נהריה ובני השרון (שלא מכרו את הכרטיסים שלהם לאוהדי חולון) בנוסף אלי ולשני אוהדים נייטראליים.
מעניין לבדוק את התנהגות האוהדים בפיינל פור.
יום רביעי. אין יותר מדי עדויות לכך שהפיינל פור מתקיים בברלין. רואים מודעות פרסומת לאירוע בעיר, אם כי נראה שקיימות יותר פרסומות לסרט סטאר טרק. האוהדים עדיין לא הגיעו, מלבד שניים של אולימפיאקוס שנצפו ליד האצטדיון.
יום חמישי. יותר אוהדים מגיעים לברלין, אם כי בינתיים אני פוגש רק באוהדי אולימפיאקוס. כנראה שצפוי להם יתרון מכריע ביציעים. לשאלתי מה הם חושבים על יותם הלפרין, הם עונים: good shooter. אני מאחל להם הצלחה ושואל מה יקרה אם יפסידו בחצי הגמר. התשובה: הם ימכרו את הכרטיסים שלהם. בנוסף, אני פוגש את השופט האגדי לשעבר טוד וורניק. הוא מתעסק היום בענייני כרטיסים בחברת ticket2final
יום ששי, חצי הגמר. אני מגיע לאצטדיון חצי שעה לפני הזמן ומגלה תורים כאורך הגלות. איפה היעילות הגרמנית המפורסמת?
כשאני נכנס אני מגלה אצטדיון חצי מלא. לאחר כמה דקות בעקבות התורים, האצטדיון מגיע לתפוסה של 75 אחוז. כפי שצפיתי אוהדי אולימפיאקוס שולטים ביציעים. באצטדיון אני רואה מספר אוהדים של מכבי ת"א שבתחילת השנה, אז התבצעה המכירה המוקדמת, עדיין האמינו שמכבי תעפיל לפיינל פור (ולא מכרו את הכרטיסים ליוונים ב-ebay. חלק מהאוהדים היוונים מגיעים באיחור אופנתי למחצית השנייה של המשחק הראשון. כמו בארץ, המשחק שאינו של הקבוצה שלהם לא מעניין אותם בכלל. גם חלק קטן מאוהדי ברצלונה עוזבים את האצטדיון לאחר המשחק הראשון.
לגבי האוהדים היוונים, כמו שאמר עמית הורסקי: "אין דברים כאלה". אוהדי ברצלונה וצסק"א חושבים שהם באולם קונצרטים או בנוקיה. מדי פעם שריקות בוז, צהלות לאחר סל ופעם בכמה דקות קריאת עידוד כמו "צסק"א, צסק"א". היוונים זה משהו שונה לגמרי: הם שרים כל הזמן ויש להם מגוון שירים רב. הם קהל שכולו הקומץ. מעניין עכשיו לראות אם אוהדי אולימפיאקוס לא יגיעו לגמר, או שיקפידו להגיע בכל זאת ולעודד את צסק"א מוסקבה.