שאראס הוא ווינר גדול, עם מאזן 0-7 במשחקי פיינל פור. נכון שאם הכדור האחרון של שישקאוסקאס במשחק הגמר היה צולל פנימה המאזן היה 1-6 ואולי לא הייתי כותב את הקטע הזה, אבל הוא לא צלל.
קודם כל, חוויה לראות אותו משחק. הוא מסוג השחקנים שגם כאשר הוא מחטיא – הוא לא מחטיא, בעצם. החטאה או שתיים רצופות של שאראס מבחוץ לא גורמת לשומר שלו לחשוב או להתנהג אחרת. החשש משלשה על הראש תמיד קיים, תמיד שם. יש לו ידית מדהימה ויש לו גם את התעוזה לקחת עוד זריקה ועוד זריקה גם אם החטיא וגם אם הפוזיציה באותה עשירית שנייה יכולה להיות קצת יותר נוחה.
הוא מדרבן, הוא צועק ומעיר את הקבוצה שלו. והוא גם יכול לשמור, בניגוד לסטיגמה שהדביקו לו בארץ. ראיתי אותו מתאמץ ושומר בטירוף על לאנגדון. בארץ זה לא היה קורה בחיים: קודם כל, לא היו נותנים לו לשמור על לאנגדון. שנית, יכול להיות שהיו מנסים להחביא אותו בהגנה, מושג שהשתרש בארץ בשנים האחרונות לא מעט בגללו, או לא דורשים ממנו דברים יוצאי דופן בהגנה.
ככלל אני חושב שאין שחקן שלא יודע לשמור. יש שחקן שלא רוצה מספיק או לא רוצה בכלל, ויש שחקן שלא דורשים ממנו באופן חד וברור. שאראס יודע ויכול.
חוכמת המשחק, המסירות והפיקנ'רול עדיין שם. מוזר שהמאמנים שמולו, עד כמה שהם מנוסים ומובילים, לא מחבלים ומפרקים לו את הפיקנ'רול. עקבתי אחריו טוב במהלך הפיינל פור ושמתי לב שבאחוז גדול מאוד של המקרים הוא הולך שמאלה בזמן ביצוע הפיקנ'רול. ככל ששמתי לב, הוא הולך שמאלה בגלל שתי סיבות: סידור הרגליים שלו טוב יותר בצד הזה כשהוא רוצה לעצור ולעלות לקליעה, וגם יכולות המסירה שלו טובות יותר משם מאשר בצד ימין.
הגנת הטופ סייד היא אחד הפתרונות שיכולים להאט או להפריע לפיקנ'רול של שאראס, אבל צסק"א לא עשתה את זה מספיק, אם בכלל. ניסיונות ההגנה המאומצים של הרוסים עלו דרגה במהלך המחצית השנייה, אבל רציתי לראות יותר טופ סייד (מתוך 'ספסל': אפשרות לטיפול בפיק אנד רול. במצב זה ינסו השומרים "לתקוע" את המכדרר באזור חצי הפינה. השומר של המכדרר יסגור את החדירה לקו (בצד של המכדרר), בעוד השומר של החוסם יסגור את הכדרור לאמצע (בצד של החסימה). כך ינעלו שני השומרים כל תזוזה של המכדרר, אך ישאירו חופש גדול לחוסם).
הבעיה בעניין הזה היא ששאראס עושה את רוב מהלכי הפיקנ'רול שלו באמצע המגרש ולא קרוב לפינות. גם הכדרור שלו חד ומהיר והעלייה לסל מהירה, או לחילופין התנועה פנימה ומיד שחרור מסירה לגבוה. קשה לעצור את זה, אבל לדעתי הרוסים לא היו מספיק עיקשים בניסיון להפר לו את האיזונים.
גם לא ראיתי יותר מדי דאבל-אפ או חילוף אגרסיבי. פחות או יותר בדקה האחרונה של המשחק היה מהלך של דאבל-אפ רוסי על שאראס, שנתקע ליד קו החצי ובפעם הראשונה במשחק התקשה לשחרר כדור. הוא הצליח בסופו של דבר. היו שם חמש שניות של אי-שחרור מסירה, לדעתי, ומסינה גם צעק לשופטים (פחדנים!) והעיר להם, אבל המהלך הסתיים בשתי זריקות עונשין של פרפרוגלו, אם אני זוכר נכון.
בכל מקרה, אם צסק"א היתה מקשה עליו את החיים עד כדי כך, היא לא היתה מגיעה לפיגור 23 נקודות במהלך המשחק. בקיצור, מסינה היה צריך להנחות (והשחקנים היו צריכים לבצע) שלא לאפשר לשאראס לנוע שמאלה בזמן הפיקנ'רול. זה היה פותר לרוסים הרבה כאבי ראש במשחק.
בשורה התחתונה, ולא שגיליתי את אמריקה, שאראס הוא שחקן שחבל על הזמן.
לגבי המהלך האחרון, אגב, 5.8 שניות לסיום המשחק וכדור של צסק"א מהצד, שתי נקודות הפרש לטובתי - לא הייתי עושה עבירה אם הייתי מאמן פנתינאייקוס, בדיוק כמו שנהג אוברדוביץ'.
כמוהו, הייתי דורש הגנה חזקה מהשחקנים שלי ולא הולך על עבירה. הסיבה: לא היה נשאר מספיק זמן להחזיר סל בשניות שהיו נותרות (4, נניח), ולא הייתי רוצה להגיע להארכה עם הראש למטה, אחרי שהובלנו כבר ב-23 הפרש במשחק.
מצד שני, יעבור עוד קצת זמן, הייתי אומר, עד שאהיה מאמן פנתינאייקוס נגד צסק"א מוסקבה בגמר היורוליג, ככה שזה לא כל כך קריטי כרגע.
gilse@inter.net.il