אהלן ערן,

אהבתי והזדהיתי עם הכתבה שלך ב-one. אה, אם כבר - גם את הכתבה המופתית בבלייזר שמגיע כל הדרך עד לכאן, לאסמרה-העיר, אשר באריתריאה הרחוקה.

לגבי הפיינל-פור – אחח, איזה תענוג, כל-כך נהניתי ממנו, למרות שגם באירוע חד-שנתי כזה השדרים באי.אס.פי.אן ממשיכים להתעקש על חוסר הכנה למשחקים, וכנראה לעולם יטעו בשמות שחקנים כמו לקרוא לוויצ'יץ' וויצ'ק. כנראה שזה קשור לאותה בורות שגרמה לאמריקאים להפסיד כמה מדליות זהובות.

שמחתי לדעת שסר ש. (הרמלין) הרגיש כמוני לגבי חוסר האונים של שני המאסטרים שהיו על הקווים בגמר. אם כבר מאסטרים- שמת לב להערה של אוברדוביץ' למסינה בסיום המשחק? לא יכולנו לראות או לשמוע מה הוא אמר לו כשהלך ללחוץ לו את היד, אבל היה ברור שהג'נטלמן המאופק מאיטליה ממש לא אהב את זה. אחר כך, בזמן שהשחקנים קיבלו גביעים, היה אפשר לראות שזלימיר-הגביר הבין שהוא יצא קטן או משהו כזה, ניגש אל התורה מסיני ותיקן את העוול.

לא ברורה לי שריקת שמונה שניות (למעבר חצי) כשנשארו 16 על שעון ההתקפה, וזה עוד כשעצרו את השעון אחרי שדיאמנטידיס היה שני מטר מעבר לחצי. לא יודע, לדעתי ומבחינה מתמטית זה משאיר מקסימום של 7.99 שניות ולא יותר, המהלך הבא הוביל לשלשה של סמודיש. תנו מבט לאחד המסכים ותתקנו את הטעות, זה עובד יופי באן.בי.איי.

נו שוין - העיקר שהזריקה של שישקאוסקס לא צללה פנימה, מה שמנע מהומונת קטנה לדעתי, וכמובן התנצלות של הנשיא כלפי התורה מסיני, מאורע שנמנע מאיתנו, וטוב שכך.

שחקני מחזור, חודש, עונה סדירה, פלייאוף וכו' מכתירים לפי נקודות מדד. מצטיין פיינל-פור לעומת זאת נקבע בצורה אחרת כנראה. טוב/רע- מה זה משנה? נדמה לי (על אף שאינני), ששאראס הפסיד את התואר הזה כי החטיא זריקת עונשין אחת בסוף, ולעומתו ספאנוליס השחיל שלשה קריטית לקראת הסיום. מבחינת מדד שאראס עומד על 36 לעומת 22 של ספאנוליס (באטיסט, אגב, עומד על 34) בשני המשחקים בברלין.

לא באמת איכפת לי, כן? סתם צדו את עיני כל מיני זוטות. העיקר שיצאת בסדר בסוף עם ההצהרות, והאמת, למרות ההתנהלות הג'נטלמנית המופתית ברגעי משבר ולחץ, קצת נשבר הזובון מהגאונות הקרה של מסינה, מדי פעם צריך לנצח כמו בשכונה, אז יצאנו בסדר עם הניצחון של היוונים.

יצאנו עוד יותר טוב עם הכדורסל שהיה שם.

אתגר, אסמרה-העיר

שלומות מברלין,

יום ראשון. כנראה שחלק מהנחיות הביטחון שודרגו עקב הגעת האוהדים היוונים. בכניסה לאולם מחרימים מטבעות. בצער רב אני נפרד מ-1.47 יורו ומקווה שהם אכן הולכים לצדקה כמו שהמאבטח אמר לי. המשחק על מקומות 3-4 לא מעניין את כל הקהל. אמנם התפוסה באולם הרבה יותר גדולה מאשר במשחק המקביל בפיינל פור של ליגת קזינו בשנה שעברה, אבל עדיין הוא מלא רק ב-60 אחוז. חלק מאוהדי צסק"א מוסקבה ופנתינאייקוס מגיעים רק ברבע האחרון של המשחק. כמו שצפיתי מראש, חלק מאוהדי אולימפיאקוס כלל לא מגיעים למשחק ומנסים להיפטר מכרטיסים בכניסה לאצטדיון.

הקהל של אולימפיאקוס נראה כמו הקבוצה של ינאקיס: עייף, שבע ובהרכב חסר. המשחק בכלל לא מעניין אותם (במיוחד לאור התצוגה של הקבוצה שלהם) ונראה שהם רק מחכים שהסיוט ייגמר. הדבר היחיד שמעיר אותם הוא כאשר הם עונים לאוהדי פנתינאייקוס שמקניטים אותם.

גם ליורוליג יש את הגירסה שלהם למיכל זוארץ: שלל תחרויות במהלך ההפסקות בין הרבעים. התחרות ההזויה מביניהן היתה זו בה לקחו שני אוהדים למרכז המגרש, סובבו אותם במקום 5 פעמים ואחר כך שלחו אותם לקלוע בצעד וחצי. בתחרות התמודדו אוהד של ברצלונה מול אוהד של פנתינאייקוס. אוהדי אולימפיאקוס עודדו את אוהד ברצלונה שניצח בתחרות, והקניטו את אוהד פנתינאייקוס שהפסיד. בתגובה האחרון הפנה לעברם אצבע משולשת, מה שגרם להם רק להתחמם עוד יותר. איזה מזל שהחרימו את המטבעות בכניסה לאצטדיון.

מי אמר שמכבי ת"א לא הגיעה לפיינל פור? בפרסומות המוקרנות בהפסקות של הכדור הרשמי של היורוליג מככבים שחקני מכבי: אליהו וארויו בחדירות, כספי בשאגה אופיינית, באטיסטה בחפירה מתחת לסל (מישהו זוכר שהוא שיחק במכבי השנה?) ושארפ בשלשה.

לקראת סוף המשחק על מקומות 3-4, אוהדי אולימפיאקוס מתעוררים ומתאחדים כצפוי עם אוהדי צסק"א מוסקבה. מלבד הקריאות הרגילות שלהם כנגד אוהדי פנתינאייקוס, הם מצטרפים לאוהדי צסק"א. חשבתי שגם בגמר הם יצטרפו בעידוד בעד הרוסים, אבל הפתיחה המהממת של פנתינאייקוס וה-20 הפרש במחצית הוציאו להם את הרוח מהמפרשים.

רק ברבע האחרון, כשנהיה צמוד, הם התחילו לשרוק בוז ולהפריע בקליעות העונשין. לטקס ההנפה הם כבר לא נשארו. ואיזה מסכנים האוהדים. באופן סופי נקבע, שאולימפיאקוס זו הגירסה היוונית של הפועל. גם הקבוצה שלהם הפסידה ליריבה השנואה, וגם היריבה השנואה לקחה את התואר. בשני המקרים בעקבות החטאה עם הבאזר. איפה מאליק דיקסון ובריאן טולברט כשצריך אותם בשביל ווינר שוט?

כאשר מסתיים משחק הגמר, מחוץ לאצטדיון מחכה כמות אדירה של שוטרים, כאשר חלקם מחזיקים בכלבים מפחידים. אני לא נשאר במקום כדי לגלות האם היתה תעסוקה לכוח השיטור הנ"ל.

לסיכום, יש דמיון בין הפיינל פור לזה של ליגת ווינר בשנה שעברה: אצטדיון עם שם שקשור לעולם הסלולארי (o2 היא חברת סלולאר); מעודדות של היורוליג; סמי בכר; גם בחצי הגמר וגם בגמר משחקים מסתיימים בשנייה האחרונה; טרנס מוריס מפסיד בגמר פעם שנייה ברציפות; משחק על מקומות 3-4 שלא מעניין אף אחד.

צורקה, ברלין

הערות נשיאותיות לפינאלה:

לאתגר – רוב תודות ונצורות על הפרגונים לטור ב-ONE ולכתבה על ספליט בבלייזר. הריני לחשוף בפניך שהחלטתי בתחילת העונה שצסק"א מוסקבה לא תזכה בתואר, נגד כל היגיון מקצועי, יש לומר, משתי סיבות: אחת, הרגשתי שמסינה לקח את זה שנה אחת יותר מדי. שתיים, עם טרנס מוריס וזוראן פלאניניץ' אתה לא יכול לזכות בגביע. פשוט לא יכול. זה כתוב להם על המצח, וגם על הקיר, אחרת אין לי כל הסבר לשלשה הדי-נוחה בסופו של דבר ששישקאוסקאס לקח בסיום והחטיא.

לגבי ה-MVP, לך תדע. בסיכום שני המשחקים אני חושב שהתואר הגיע לשאראס, אבל יכול להיות שאמרו שם: בואו נגוון קצת, לבחור הזה בלאו הכי יש הכל בכל מקום, בוא ניתן לספאנוליס העיקר שהמסר יישמר: אם אתה אירופי שברח ל-NBA, חשבת שתהיה שם אליל ולא הלך לך – בוא הביתה, חבוב. בוא למקום האחד והיחיד בו יש לך צ'אנס אמיתי להיות MVP של משהו.

סתם, אני צוחק. אבל אומרים שבכל צחוק יש גם קצת-קצת רצינות.

לצורקה – זה המקום להודות לך, חבוב, על היותך שליח כדורסלע-האתר בברלין-הכרך לאורך הפיינל פור. קטע אחד הרי פורסם בין חצאי הגמר לגמר. באמת תודות ונצורות לך ומי ייתן ותהיה רק היורה במבול גדול של שליחי כדורסלע-האתר שייצאו לחו"ל ויעבירו לנו מכתביהם.